זה נשמע כמו סצנה מסרט של ג'יימס בונד: ביחד עם השעון עם קרן הלייזר חותכת הפלדה, ועם המיקרו-צ'יפ שמאבחן כל מצב רפואי, בונד יכול היה להצטייד גם במוצר מציל החיים שפיתחו רון שני ויוסי סנדק. אם 007 יקלע, חלילה, לאיזור נידח ונטול מי שתייה, כל שעליו לעשות הוא למלא כלי כלשהו במים, גם מתוך שלולית או ביצה, להרכיב את הפקק האישי לטיהור שהמציאו השניים - לשתות ולשרוד, בלי לחשוש מזיהומים, בקטריות ואפילו לא ממיקרו פלסטיק. אבל למה ללכת לבונד? המוצר הזה כבר כאן, בשלבי פיתוח וייצור מתקדמים מאוד, וכבר הספיק לסייע לרבים, בעיקר באזורים מתפתחים או באתרי אסון, שם סיפק בקלות ובזול את הצורך האלמנטרי במי שתייה נקיים.
6 צפייה בגלריה
סנדק ושני עם תעודת ההוקרה ע"ש תנ"צ ליאור בוקר שנספה באסון הכרמל שקיבלו על מיזם מונע אסון
(אלבום פרטי)
השיחה עם שני וסנדק, האנשים מאחורי חברת סמרט גרופ, שאחראית למוצר מציל החיים, מתקיימת בחוף הצוק, שם הם יושבים לנקות את הראש. מאז שהמשרדים שלהם במלון השרון נסגרו בגלל הקורונה הם ייסדו לעצמם מסורת חלופית: להעביר את המשרד אל חוף הים, לפחות לכמה שעות בשבוע. שני, היו"ר, מגיע מההייטק והתמחה בתוכנה חקלאית. סנדק, המנכ"ל בפועל, בא מתחום האנרגיה. שניהם חולקים חיבה למדעי המים, כל אחד מהכיוון שלו. "הכרנו כחברים, כל אחד בתחומו, ולפני מספר שנים החלטנו להקים חברת השקעות פרטית שלנו, שמשקיעה במוצרים שיש להם אימפקט, כלומר פוטנציאל להביא שינוי עולמי. זה משהו פרטי שאנחנו עושים בשביל הנפש".
את הפקק המהפכני החלו לפתח בשנת 2019, כמהלך שאפתני להתמודד עם זיהום המיקרו-פלסטיק - חלקיקי הפלסטיק הזעירים שנוצרים מהתפרקות פסולת פלסטיק ומוצאים את דרכם אל המקורות של מי השתייה שלנו. הגוף האנושי לא יודע ולא מסוגל לפרק אותם, ועל כן הם מצטברים ברקמות ועושים שמות בשלל מערכות הגוף. הרעיון המקורי, לפתח מסנן אישי לייצור מי שתייה נקיים ממיקרו-פלסטיק הלך והתעצם, עד שהתגלם במוצר הנוכחי. את ההשקעה התנו שני וסנדק בפתרון טכנולוגי שיעמוד בארבעה קריטריונים: שידע לטפל בטווח המזהמים הכי רחב ובתקינות המחמירות ביותר; שעלות הייצור שלו תהיה נמוכה, כלומר סנטים בודדים לייצור של ליטר מים נקיים אחד; שהמוצר יקדם קיימות, כלומר לא יהיה עשוי מפלסטיק שמזהם בעצמו, ושיהיה קל לתפעול.
להשגת היעד הם כינסו חבורה של מהנדסים "רובם אוטודידקטים, ומה שמייחד אותם הוא המודעות לקיימות", מסביר שני. התוצאה ענתה על הדרישות. שני: "הינדסנו פקק לבקבוקים, שבתוכו יש רשתות מיקרוניות מאוד עדינות, שעוצרות את המיקרו-פלסטיק וגם פרזיטים ומזהמים אחרים, ואשר מעביר את המים תהליך טיהור שסופח מזהמים כימיים. המגע של המים עם המסננים מתוזמן באופן כזה, שאחרי כמה שניות מתקבלים מים נקיים, והשתייה היא רציפה וחלקה. לא צריך להשקיע הרבה אנרגיה כדי לשתות. הרעיון היה שכל ילד יוכל לעשות את זה".
והייצור?
"הייצור מאוד זול. מצאנו טכנולוגיה שמדמה תכונות של פלסטיק, אבל עשויה מחומרים טבעיים לחלוטין שאפשר להזריק אותם, כמו שעושים היום עם קנה סוכר או במבוק. כלומר, חומר שלא מפתח חיידקים על עצמו וגם מתכלה".
יש לפקק תפוקה מקסימלית?
"תכננו את המסנן ל-500 ליטר אבל מסיבות משפטיות נעצור אותו כבר במאה ליטר, שזה די המון".
6 צפייה בגלריה
את הפקק ההומינטרי החלו לפתח כניסיון התמודדות עם זיהום המיקרו-פלסטיק. טיהור של מי שלולית
(צילום סמרט גרופ)
6 צפייה בגלריה
לא צריך להשקיע הרבה אנרגיה, השתייה היא רציפה וחלקה. הדגמת הפקק ההומניטרי
(צילום סמרט גרופ)
מוצר שימושי, לא יוקרתי
בארון הפרסים ההומניטרי של "סמרט גרופ" כבר אפשר למצוא את המקום הראשון בתחרות למוצרים מצילי חיים על שם תנ"צ ליאור בוקר (קצין המשטרה הבכיר שנספה באסון הכרמל). הפקק החדשני אף ייצג את ישראל בכנס הקיימות באו"ם בשנת 2019. תאריך ההשקה הפורמלי הוא הראשון בינואר, 2024, ועד אז הוא מיוצר בכמויות קטנות. "יש כבר הזמנות מחנויות בצפון אמריקה שמתמחות במוצרים מצילי חיים וכמה גופים באפריקה", אומר סנדק, "אנחנו מקווים שבשנה הבאה כבר נוכל לספק 100 יחידות בחודש".
וכמה הוא יעלה לאדם מן השורה?
"אנחנו מעריכים שהעלות תהיה בערך 0.4 סנט לליטר מים נקיים. אפשר לומר שאת המוצר הזה תוכלי לקנות במחיר של קפה ועוגה בדיוטי פרי בנתב"ג, אפילו פחות", אומר שני. "הוא לא תוכנן כמוצר יוקרה, אלא כמוצר שימושי והומניטרי, שיהיה בהישג ידם של מטיילים ומשפחות באזורים נידחים. תקופת הקורונה, לדוגמה, הוציאה מטיילים רבים אל הפארקים. תחשבי שאם את על חוף הכינרת - אין לך צורך לרכוש מים מינרלים - אפשר לקחת מים מהכינרת, שהוא אגם מזוהם, ולשתות".
להבדיל ממערכות תשתית, כמו למשל בארות מים שמנהלת חברת 'מקורות', שם מכירים את מקור המים ויודעים כיצד לטפל בכל מזהם - בתחום של מערכות ניידות קשה עד בלתי אפשרי לדעת מהו מקור המים. "אפשר לעמוד באפריקה, על שפת שלולית שממנה שותים גם בעלי חיים - אי אפשר לדעת מה באמת יש שם במים", מסביר סנדק. "שלא לדבר על אזור אסון, רעידת אדמה או אירוע דומה, שבהם בדרך כלל חודרים מי ביוב אל תוך מי התהום. הפקק יעיל לשניהם".
"באזור מסוים בגאנה היה חולי כבד שגרם לתמותה. התברר שבנחל שהם שתו ממנו, והמים שלו נראו צלולים לחלוטין, היו כמה גופות של בעלי חיים בחלק המרוחק מהכפר. ברגע שעלו על זה, ואנשים התחילו לשתות באמצעות המוצר שלנו, בייחוד הילדים, הפסיקו בעיות המעיים שלהם. כשמקבלים מייל מאמא מגאנה, שמבקשת לומר 'תודה שהצלת את החיים של הילד שלי' - זה יותר מכסף ויותר מכל דבר אחר"
ניסיתם את הפקק ברעידות האדמה בטורקיה או במשבר המלחמה באוקראינה?
"לא, למרות שהיה ביקוש - אבל רק כי כבר לא היו לנו בכלל מוצרים במלאי, תרמנו את הכל לאפריקה. בכל פעם שיש מלאי מהניסויים אנחנו תורמים אותו. אנחנו עובדים הרבה עם הכנסייה בגאנה, שמתווכת בינינו לבין האוכלוסייה המקומית. באזור מסוים בגאנה היה חולי כבד שגרם לתמותה. התברר שבנחל שהם שתו ממנו, והמים שלו נראו צלולים לחלוטין, היו כמה גופות של בעלי חיים בחלק המרוחק מהכפר. ברגע שעלו על זה, ואנשים התחילו לשתות באמצעות המוצר שלנו, בייחוד הילדים, הפסיקו בעיות המעיים שלהם. כשמקבלים מייל מאמא מגאנה, שמבקשת לומר 'תודה שהצלת את החיים של הילד שלי' - זה יותר מכסף ויותר מכל דבר אחר. אתה מבין שהשקעת את הכסף הפרטי שלך במקום הכי נכון".
"בתמורה לשימוש במוצר מספקים לנו דו"חות, שעוזרים לנו להמשיך ולפתח אותו, וגם להבין איך להנגיש אותו יותר", אומר שני. "אנחנו מנסים להבין מצבים שונים. אם אנחנו נותנים את זה למשפחה בכפר, כמה מהר הם לומדים להפעיל את זה? האם צריך לשנות את הוראות ההפעלה? הסקנו, למשל, שהכיתוב לא מספיק, ולכן הוספנו תמונות להמחשת תהליך השימוש. בפעם הבאה הפעילו את זה הרבה יותר מהר ועם פחות חשש".
"כמעט בכל חודש מתרחשים אסונות מים, אבל רק הגדולים מביניהם מתפרסמים", מציין סנדק. "רוב האסונות לא מתפרסמים בכלל, כשלתושבי עיר שלמה אין מים במשך שלושה שבועות והתושבים שותים ממכלית, זה נחשב לאסון קטן".
איך אתם מגיעים לאוכלוסיות יעד?
"זה מתגלגל. נבחרנו בידי ממשלת ישראל לייצג את המדינה בכנס קיימות באו"ם. דרך הקשר הזה הגיעו אלינו דוקטוריות וחוקרות שעובדות בבנק העולמי, ודבר מוביל לדבר. לאט לאט זה מביא אלינו גורמי מפתח בעולם הזה. עקרונית, אנחנו מעדיפים לעבוד מול ארגונים, כי הבעיה באפריקה, למשל, היא של חוסר יציבות שלטונית. ממשלה קמה ונופלת מהר, ותהליך שמתחיל לא נמשך. ארגון הומניטרי יודע לעבוד גם בזמנים שהממשלות מתחלפות. לאחרונה אנחנו בקשר עם בתי חב"ד בכל העולם שמושכי אליהם מטיילים. ביחד איתם אנחנו מפתחים מודל של חצי תרומה".
את המפעל לייצור הפקק החדשני הם מיקמו דווקא בתחום המועצה האזורית שער הנגב, בעוטף עזה, לא רק בגלל ההקלות במיסוי אלא גם בגלל המשמעות האידיאולוגית. "זו האידיאולוגיה שלנו כמשקיעים - אם כבר בפריפריה, אז אנחנו מעדיפים את עוטף עזה. ליצור כמה שיותר מקומות עבודה", מסביר שני. "יש בעיות ביטחוניות, אבל בממוצע זה עשרה ימים בשנה, ומראש מיקמנו את המפעל במקום ממוגן. מראש ידענו שיש שם 'ימי קרב' ואנחנו ערוכים לזה, זה נלקח בחשבון. האנשים שגרים שם יודעים לחיות עם זה, ולכן גם אנחנו".
6 צפייה בגלריה
רשתות מיקרוניות עדינות, שעוצרות חלקיקי פלסטיק, פרזיטים ומזהמים אחרים. הפקק ההומניטרי
(צילום סמרט גרופ)
6 צפייה בגלריה
יוסי סנדק עם משתתפי הקורס למנהלי ביטחון מים באפריקה, אחרי הדגמת הפקק ההומניטרי
(אלבום פרטי)
"אנחנו עובדים על פיתוח מוצר שמזהה בשלות בפירות וירקות, ויחסוך את הזריקה של פירות שלא יהיו מוכנים אף למשל, אבוקדו, שהוא קשה קשה ואז מייד נרקב, וזה בגלל שקטפו אותו לא מוכן. היום יש אובדן של כמעט 35 אחוז של פירות, שמושלכים לאשפה כי הם לא בשלים. מיליארדי טונות בעולם. אנחנו הצלחנו להוריד את הקצב כמעט ל-30 אחוז אובדן בלבד"
אי אפשר לייצר רק לשם שמיים
יש עוד מוצרים הומניטריים על הפרק?
"כן, אנחנו עובדים על פיתוח מוצר שמזהה בשלות בפירות וירקות, ויחסוך את ההשלכה לפח של פירות שלא יהיו מוכנים אף פעם", אומר שני. "למשל, אבוקדו, שהוא קשה קשה ואז מייד נרקב, וזה בגלל שקטפו אותו לא מוכן. היום יש אובדן של כמעט 35 אחוז של פירות, שמושלכים לאשפה כי הם לא בשלים. זה מיליארדי טונות בעולם. אנחנו הצלחנו להוריד את הקצב כמעט ל-30 אחוז אובדן בלבד. זה מוצר שנכנס כבר לשלב הייצור.
"לפי ניסוי שעשינו בסופרמרקטים, המוצר ידע לקבוע באיזה שלב הבשלה הפרי נמצא, וזה יאפשר לבעלים להחליט איזה פרי להוציא קודם. בארץ, כשקוטפים אבוקדו לא יודעים ממש כמה זמן הוא יחזיק על המדף. אם היו יודעים, היו מוכר את הפרי הפחות בשל לאירופה ואת הבשל יותר לשוק המקומי. כך אפשר להימנע ממצב שהפרי מגיע לאירופה כשחלקו רקוב, והחקלאי חוטף קנס".
איך מאזנים בין הרצון לייצר מוצר הומניטרי ומציל חיים ובין הרצון להפוך אותו לרווחי?
"אי אפשר לייצר מוצר כזה רק לשם שמיים", קובע שני. "זה חייב להיות מסחרי, ואתה יכול להחליט מה טווח המחירים שאתה מוכן לחיות איתו. אפשר לייצר מוצר מאוד זול ולמכור במחיר גבוה והוא יימכר - אבל בהחלטה שלנו, כשותפים, החלטנו שטווח המחירים יהיה כזה שיהיה נגיש לכל כיס. אנחנו כן יכולים לשחק בהוספה של מוצרי פרימיום. לייצר אותו עם אריזה מיוחדת, להכניס כל מיני גופים ממתגים לפקק, או להצמיד לו פאוץ'. אז המחיר יתאים למי שיכול להרשות לעצמו, אבל תמיד תהיה האופציה לקנות את המוצר במתכונתו הפשוטה והזולה. לא יהיה מצב שמישהו יצטרך מוצר מציל חיים ובגלל מתח רווחים גבוה הוא לא יוכל להרשות לעצמו לרכוש אותו".
6 צפייה בגלריה
כבר עובדים על פיתוח מוצר שמזהה בשלות בפירות וירקות ויחסוך את ההשלכה לפח. סנדק ושני
(אלבום פרטי)
עוד ישראלים שמפיצים טוב בעולם:
- נבחרת הישראלים הטובים של 2021
- נבחרת הישראלים הטובים של 2022
.
