"אם אתם חושבים שאתם קטנים מכדי לחולל שינוי משמעותי, היזכרו בחדר גדול שבו נמצא יתוש אחד".
נראה כי לעמי ברגמן (70) פנסיונר נשוי המתגורר במכמורת, ליאת חכימי (38) ממודיעין, נשואה ואמא לשתיים, ואופיר שלום (22) רווקה ירושלמית, אין הרבה במשותף. השלושה נפגשו במסגרת פעילות של קבוצת Meat The Victims הישראלית - קונספט בינלאומי המציע מחאה שאינה אלימה, שבמסגרתו נכנסים פעילים לחוות ומשקים, מתעדים את הנעשה שם ומשתפים בזמן אמת ברשתות החברתיות.
הפעילים, טבעונים כולם, מנסים בדרך זו להגביר את המודעות לסבלם המתמשך של בעלי החיים (שאינם חיים בתנאים האידיליים כפי שמאיירים ומציגים לנו על אריזות המוצרים מן החי בסופר) ולשכנע אנשים נוספים לבחור כדבריהם "מן הצומח ולא מן הצורח".
צפו בכתבה המציגה פעילות של Meat The Victims בישראל:
לרגל יום הטבעונות הבינלאומי המצוין מידי ה-1/11, נפגשנו לריאיון משותף עם שלושתם, בניסיון להבין מדוע הם בחרו לפעול בדרך שבה בחרו וכיצד השתנו חייהם בעקבות הבחירה הזאת.
מה אתם עושים בחיים?
ברגמן: "פנסיונר שמנסה להציל את העולם".
חכימי: "בשנים האחרונות אני מקדישה את כולי למען בעלי החיים, בהסברה, במחאות ופעולות ואפילו מתעדת משקים".
שלום: "היום אני מתעסקת במחשבים כמקצוע, אבל הדבר שבאמת מעניין אותי וממלא את רוב הזמן הפנוי שלי, זו פעילות למען בעלי החיים וקידום המאבק באלימות מינית ואלימות נגד נשים. משם מגיע הסיפוק הכי גדול – לנתב את הכאב שבאי-צדק, לריפוי ושינוי חברתי למען החלש".
איך מתי ולמה החלטתם לעבור לטבעונות?
ברגמן: "עברתי לטבעונות לפני שמונה וחצי שנים. אשתי ובני היו כבר טבעונים והבת צעירה צמחונית מגיל קטן. הצלחתי לעשות את השינוי רק שנתיים אחרי שהחלטתי שאני רוצה להיות טבעוני. המעבר לטבעונות נגרם בעיקרו בגלל בני המשפחה שלי".
חכימי: "לפני שבע וחצי שנים נחשפתי לזוועות שבתעשיית בעלי-החיים. הגעתי להרצאה שהיה בה תיעוד של בעלי החיים במשקים, ומאותו רגע הפכתי לטבעונית כי לא רציתי לקחת יותר חלק בסבל של חסרי אונים. כל התא המשפחתי שלי עבר לטבעונות גם כן, וגם המשפחה המורחבת".
שלום: "עברתי לטבעונות לפני חמש שנים, אחרי שצפיתי בהרצאות שבזכותן הבנתי שאני לא יכולה להגדיר את עצמי כ'מישהי שלא תפגע בחלש לעולם', ובו זמנית – לשלם למישהו אחר שיעשה זאת בשבילי".
"בחרתי בטבעונות בגלל חמלה וקיבלתי בונוס – את הבריאות שלי. בזכות השינוי התזונתי, הגוף שלי היה מספיק חזק כדי לאותת לי שיש בעיה שלא הצליחו לעלות עליה כמה שנים, וכך גיליתי שיש לי גידול ענק באמצע המוח, שפגע לי באיזון ההורמונים בגוף והייתי זקוקה לניתוח מיידי".
מה השינוי הזה עשה לכם?
ברגמן: "לפני הטבעונות לא ממש היה אכפת לי מבעלי החיים. נולדתי בקיבוץ וראיתי הכול. ראיתי איך שטוחנים אפרוחים, וראיתי את התרנגולות בכלובים הקטנים ואת העגלים שמפרידים מאימהותיהם מייד בלידה. הכול נראה לי טבעי ונכון ו'כך צריך להיות'... עם המעבר לטבעונות התחלתי לראות את הסבל הנורא שאנחנו גורמים לחיות ואת הנזק העצום שאנחנו גורמים לכדור הארץ. בנוסף, המעבר לטבעונות שיפר מאוד את מצב בריאותי ואת ההרגשה שלי עם הגוף שלי".
חכימי: "וואו, השינוי הזה הציל את חיי. בחרתי בטבעונות בגלל חמלה וקיבלתי בונוס – את הבריאות שלי. בזכות השינוי התזונתי, הגוף שלי היה מספיק חזק כדי לאותת לי שיש בעיה שלא הצליחו לעלות עליה כמה שנים, וכך גיליתי שיש לי גידול ענק באמצע המוח, שפגע לי באיזון ההורמונים בגוף והייתי זקוקה לניתוח מיידי. הניתוח עבר בהצלחה וגם זכיתי לבת הקטנה שלי במתנה".
שלום: "המעבר לטבעונות עשה לי טוב בכל התחומים שאני יכולה לחשוב עליהם.
מוסרית: בשנה הראשונה חוויתי ימים נפלאים שבהם אני מניחה את הראש על הכרית בידיעה שלא פגעתי באף בעל-חיים בשביל האוכל שלי. היום זה כבר חלק מהמציאות הרגילה שלי. אין משחרר מזה!
בריאותית: התחלתי לעשות בדיקות דם באופן קבוע מאז המעבר לטבעונות, והבריאות שלי רק השתפרה. בשלב מסוים אפילו נעלמה האנמיה שהייתה לי בשנים שבהן אכלתי בעלי חיים. כמו כן, למדתי לערער ולשים סימני שאלה על כל דבר שנראה לי הגיוני רק בגלל שאני רגילה אליו. גיליתי עם הזמן כמה כוח יש לנו לעשות שינוי, כשאנחנו בסך הכול מחפשים את המקומות שאנחנו לא מוכנים לקבל את המציאות כפי שהיא".
איך מתי ולמה החלטתם להצטרף ולפעול באופן אקטיבי למען שחרור בעלי חיים?
ברגמן: "לפני כשבע שנים, כשנה אחרי המעבר לטבעונות, הצטרפתי, עם אשתי, להפגנה למען בעלי החיים. ההפגנה הזו גרמה לי להחליט שאני רוצה וצריך לעשות את כל מה שאני יכול למען בעלי החיים, ולמען העתיד של ילדיי ונכדיי כאן".
חכימי: "ברגע שנחשפתי לזוועות והתקדמתי לטבעונות, הבנתי שאני לא יכולה לשתוק ואני חייבת לפעול ולהשמיע את קולם של בעלי החיים כי אם לא אנחנו, מי? אף אחד לא היה רוצה להיות במקומם אפילו לא דקה אחת. מאז אני בהסברה תמידית בכל מקום שאני נמצאת בו, ואני פועלת בכל מיני מסגרות שונות, תנועות, עמותות וארגונים. הצטרפתי ל-Meat The Victims וגיליתי משפחה תומכת ועוטפת ששומרת עלינו מכל הבחינות, מהפן הפיזי ומהפן הרגשי, תמיד יש אוזן קשבת ודאגה תמידית".
שלום: "החלטתי להיות אקטיביסטית לפני ארבע שנים, כשהבנתי שטבעונות היא אי-פגיעה בבעלי החיים, שזה המינימום, אבל אם אני באמת רוצה לשנות את המציאות הקשה שלהם, אהיה חייבת לפעול למענם בצורה אקטיבית. מהר מאוד מצאתי את עצמי עומדת בדוכני הסברה ליד קניונים ומדברת עם אנשים על זכויות בעלי חיים".
"משם האקטיביזם שלי התרחב למיצגים, מחאות שקטות (רק אני ושלט מקרטון), קידום טבעונות במדיה החברתית, ואיך לא, המשפחה שלי בשנתיים האחרונות היא – Meat The Victims. שם באמת יש מגוון כל-כך רחב של דרכים לתרום ולעזור, צוותים של עזרה מהבית או עבודה מהשטח, להיות בפרונט או מאחורי הקלעים, ואינספור תפקידים שאפשר לבחור. המגוון הזה מאפשר לנו ליצור קהילה צבעונית ומגוונת, של אנשים מכל קבוצות האוכלוסייה, שלכולם מכנה משותף אחד: כולנו כאן למען בעלי-החיים".
שתפו בחוויה טובה במיוחד שהייתה לכם במסגרת הפעולות.
ברגמן: "התרגשתי עד דמעות כשבאחת הפעולות הראשונות, בקיבוץ חצור כמדומני, שוחררו לחוות הצלה תרנגולי הודו שהיו מיועדים לשחיטה".
חכימי: "בפעולות אנחנו פוגשים את בעלי החיים, אלה הרגעים הכי קשים והכי מרגשים שיש. באחת הפעולות ישבנו צמוד לגדר של עגלות מתוקות ומולנו כוחות המשטרה. מאחוריי הגיעה עגלה ולא הפסיקה ללקק אותי, ואני החזרתי לה בליטופים ונשיקות. ניסינו להרגיע אחת את השנייה. זה היה רגע שלא אשכח".
"החוויה הכי-הכי טובה היא מה שאנחנו עושים שבוע לאחר הפעולה, אנחנו מגיעים לאחת מחוות ההצלה לראות ולהרגיש את בעלי-החיים שכן זכו שיצילו אותם, וזה ממלא אותנו כל-כך, כל פעיל גם מביא משהו טעים לאכול ואנחנו מתענגים על מטעמים מלאי חמלה".
שלום: "אחת החוויות הטובות שהיו לי הייתה בפעולה השלישית, שם לאחר הסכמה מצד בעל המקום, הצלנו 20 תרנגולות שמייד בסיום הפעולה נלקחו לחוות חופש. אני לא אשכח את הרגע שבו הסתכלתי עליהן בחווה, בוכה מהתרגשות מהידיעה שהן לעולם לא יפגשו את הסכין, ומעכשיו ידעו רק חום ואהבה, בדיוק כמו שמגיע להן".
"זה מתחיל בקומץ של אנשים שמבחינים באי-צדק, נאבקים במשך שנים כדי להפנות את תשומת הלב הציבורית לשלילת הזכויות הכי בסיסיות של החלש, עוד אנשים מצטרפים, ופתאום קורה מהפך."
חוויה קשה במיוחד שהייתה לכם במסגרת הפעולות?
ברגמן: "כל כניסה למשק חי קשה לי. קשה לי לראות את התנאים שלהם 'זוכים' בעלי החיים, קשה לי לחשוב על הסוף המתקרב של חייהם והכי קשה לי להרגיש שאני מסוגל לעשות מעט מאוד למענם".
חכימי: "ב-Meat The Victims, אנחנו דוגלים באי-אלימות. לא משנה כמה יקללו אותנו או ישתמשו באלימות כלפינו, אנחנו לא נחזיר ולא ניכנס לשום קטטה. באחת הפעולות שהשתתפתי בהן, כיוונו כלפינו אלימות קשה מאוד, ראיתי מול העיניים שלי רוע ואת החברים שלי חוטפים מכל עבר, זה היה מפחיד וכואב, אבל בדרך כלל זה לא קורה בפעולות. ממש תלוי במקום ובמי שנמצא שם. לצערנו מי שמתעסק בתעשיית בעלי החיים הם אנשים אטומים שלא רואים מעבר לפרנסה שלהם. פרנסה בזויה בעיניי כי זה פשע מוסרי להתפרנס מצער בעלי חיים ואיסור חמור מהתורה לפגוע בבעלי חיים".
שלום: "חוויה קשה במיוחד שהייתה לי, קרתה בפעולה הרביעית, שבה הצלנו 11 אפרוחים, ובאותו רגע שהם יצאו לחופש, הרגשתי כאב עצום על כל אלה שאנחנו נאלצים להשאיר מאחור".
"כשיש כל-כך הרבה בעלי-חיים, קשה מאוד לתפוס את הכמות הזאת. אבל ההצלה של אותם 11 אפרוחים הזכירה לי: כל אחד ואחת מאלה שהשארנו מאחור, הם עולם ומלואו. ההבנה הזאת שברה לי את הלב".
סרטון המציג את פעילות Meat The Victims בעולם:
האם אתם לא מרגישים מתוסכלים לפעמים מההקרבה העצומה של מעטים שמוכנים להקדיש זמן ואנרגיה, ואף לסכן את עצמם במפגשים אלימים, אל מול רוב שאדיש לנושא?
ברגמן: "הנושא הזה מאוד קשה לי. קשה לי לראות שאנשים לא מבינים לאיזה סבל נורא אנחנו גורמים כאנושות, קשה לי לראות שלאנשים לא אכפת מהכדור, ועצוב לי לראות שיש המון טבעונים שלא פעילים למען בעלי-החיים בתעשיית המזון".
חכימי: "בהחלט מתסכל, ולדעתי יש המון טבעונים וכדאי שכולם יתאחדו ויפעלו יחד כי כשנהיה מסה של אנשים, אנחנו נהיה כוח גדול ונוכל לעשות מהפכה מהירה וחזקה יותר ומשמעותית. אנחנו צריכים עוד אנשים שאוהבים בעלי-חיים בפעולות שלנו".
שלום: "אין ספק שאני מתוסכלת מכך שהרוב אדישים למציאות הקשה של בעלי-החיים, או לכל הפחות לא פועלים כדי לשנות אותה. עם זאת, אני מזכירה לעצמי שכך התחיל כל מאבק חשוב בהיסטוריה. זה מתחיל בקומץ של אנשים שמבחינים באי-צדק, נאבקים במשך שנים כדי להפנות את תשומת הלב הציבורית לשלילת הזכויות הכי בסיסיות של החלש, עוד אנשים מצטרפים, ופתאום קורה מהפך. פתאום לקחת חלק באותו אי צדק הופך לחריג, החוק משתנה בהתאם, ונוצרת מציאות חדשה, קצת יותר טובה מזאת שהייתה קודם. כך קרה עם עבדות השחורים בארצות הברית, עם זכויות בסיסיות של נשים, וכך גם יקרה עם בעלי החיים. עכשיו השאלה היא האם תהיו אלה שיוצרים את השינוי, או אלה שמצטרפים אליו אחרי שהוא כבר קרה".
מה אתם מאמינים שיהיה המצב עוד עשר שנים?
ברגמן: "אני לא אדם דתי אבל אני מתפלל שאנשים יבינו שמכל הבחינות עדיף לעבור לתזונה מהצומח, ולא יהיו עוד לולים ורפתות ותעשיית המזון מהחי תיעלם".
חכימי: "העולם מתקדם לתזונה מהצומח ומוצרים מתורבתים כי פשוט אין ברירה, אין לי ספק שיהיה פה הרבה יותר טוב ושפע ענק של מאכלים מדהימים שיבלבלו את כולם, כי כבר היום יש מאכלים שממש דומים למוצרים מהחי, יש הכול, המבורגר, משקאות חלב, תחליפי ביצה, שוקולדים טעימים ועוד הרבה".
שלום: "אני מאמינה שעוד עשר שנים העולם יהיה טבעוני, פשוט כי לא תהיה לנו ברירה אחרת. תעשיות המזון מן החי הן מהמזהמות בעולם, ומשבר האקלים כבר כאן ורואים את אותותיו. אם לא נעשה שינוי ומהר, לילדים שלנו לא יהיה עולם לחיות בו".
היום בחירות, איך לדעתכם הבחירה באורח החיים הזה, טבעוני ואקטיביסטי תרמה לכם כבני אדם?
ברגמן: "היום אכפת לי הרבה יותר מהאחר. הפעילות למען בעלי-החיים גרמה לי לחשוב הרבה יותר על חיים של אחרים, להתחשב ולשאוף שלכולם יהיה טוב".
חכימי: "מאז הטבעונות אני אדם שרואה הרבה יותר מעבר, למדתי להכיר ולראות את השונה ואת החלש ולהסתכל סביב ולעזור היכן שניתן, גם לבני-אדם וגם לבעלי-החיים. הדבר הכי ממלא זה לתת ולעשות למען האחר ואז מקבלים בחזרה כפליים".
שלום: "הבחירה באורח חיים טבעוני ואקטיביסטי נתנה לי משמעות ותחושת שליחות. העשייה הזאת ממלאת אותי באנרגיות טובות, לנתב את הכאב הזה על מצבם של בעלי-החיים למקום חיובי ומרפא כמו ליצור מציאות חדשה עבורם. ולא פחות חשוב מזה, בזכות האקטיביזם ב-Meat The Victims הכרתי אנשים כל-כך מדהימים וחברים לחיים, שלכולנו יש את התשוקה המטורפת לעשות שינוי בעולם עבור בעלי החיים. אין כיף מזה!"
האם תצביעו בבחירות? ואם כן, למי?
חכימי: "אני בוחרת בבעלי-החיים ביום הבחירות ובכל יום, עד יום מותי".
שלום: "לגמרי אצביע. קשה לי לעמוד מהצד ולא לנקוט עמדה בדברים שחשובים לי".