קצת יותר מארבעה חודשים חלפו מאז שסרן עדן פרוביזור (21), מפקד מחלקה בגדוד 52 של חטיבה 401 בחיל השריון, נפל בקרבות ברצועת עזה. ארבעה חודשים שבהם הוריו, גיא ואסנת, עמלים על יוזמות להנצחת בנם שמלבד היותו לוחם אמיץ שתכנן קריירה צבאית, היה גם ספורטאי מצטיין ובעל חגורה שחורה בלחימה משולבת (שיטת לחימה המשלבת קראטה מגע מלא, אגרוף תאילנדי וטכניקות בהגנה עצמית - א"ה).
"עדן היה ילד שרצה לטרוף את העולם והצטיין בכל מה שעשה. הוא היה משימתי מאוד, במיוחד בכל מה שנוגע לספורט, אבל גם בכל מה שקשור ללימודים ולשירות הצבאי שלו", מספר אביו, גיא.
"בשיחה שניהלנו כמה ימים לפני שהוא נפל, המשפט האחרון שלו היה - 'אני נשאר בצבא'. הוא תכנן לצאת לקורס מ"פ ולהתקדם בשירות הצבאי, והאירועים האחרונים רק חיזקו אצלו את הרצון להישאר בצה"ל. הוא אהב את הטנקים, את היחידה ואת החיילים שלו", מוסיף האב.
"ראיתי את הקצינים והבנתי שהגרוע מכל קרה"
ב-7 באוקטובר פרוביזור היה יחד עם חייליו באימון ברמת הגולן. זמן קצר אחרי שמחבלי חמאס פלשו ליישובי העוטף, הם הוקפצו במסוקים ישירות ללב הקרבות בדרום. "בשעות הראשונות למלחמה הם הוצבו באזור המסיבה ברעים, ונאבקו בעשרות המחבלים שהיו שם", משחזר האב. "אחרי כמה שעות של לחימה הגיעו לשם גם טנקים והצטרפו אליהם ללחימה. עדן הבין מהר מאוד את גודל האירוע ואת האחריות שמוטלת עליו".
הוא חשש מהכניסה לרצועה?
"עדן נבחר על ידי מפקדיו להיות הטנק המוביל בלחימה בתוך עזה. כשקיבל את ההודעה על כך הוא הופתע וגם קצת הורתע, כי המשמעות הייתה שהמחלקה שעדן פיקד עליו היא זו שתוביל את הפריצה לרצועה. ואכן כך היה, והטנק שעליו הוא פיקד היה הראשון לפרוץ פנימה.
"למרות החששות המובנים שהיו לו, עדן לקח על עצמו את המשימה והמשיך להוביל את המחלקה עד לנפילתו אחרי 23 ימי לחימה קשים, כתוצאה מפגיעה של טיל נ"ט שנורה לעבר הטנק שעליו פיקד והוביל את הפריצה לג'באליה".
ההודעה על נפילתו של פרוביזור הגיעה ביום שבת, 18 בנובמבר. "בשעה 11:05 צלצל פעמון השער. כשניגשתי לפתוח, ראיתי מולי שלושה קצינים והבנתי שעולמי חרב עליי ושהגרוע מכל קרה", משתף האב. "יש את החיים כפי שהם היו עד ההודעה הזאת - ואת החיים מאז. היינו שישה ועכשיו אנחנו חמישה פלוס אחד, ולעולם לא נדע את כל הדברים שהבטיח שיספר לנו כשיחזור הביתה".
מתי היה המפגש האחרון שלכם עם עדן?
ב-26 באוקטובר. נסענו לדרום והבאנו איתנו אוכל לכל הפלוגה, ולמחרת בבוקר עדן ניתק את הטלפון ונכנס ללחימה. מאז למעשה לא ראינו אותו יותר רק שוחחנו כמה פעמים בטלפון".
"עדן אמר שהוא רוצה להישאר בצבא, ועכשיו הוא נשאר שם לתמיד. הכאב הוא בלתי-נתפס, אבל אנחנו משתדלים להיות חזקים כפי שהוא ביקש מאיתנו בצוואתו, ובעיקר להנציח אותו על ידי האהבה הגדולה שלו - ספורט"
על פי עדויות מפקדיו וחברים לפלוגה, פרוביזור פעל במהלך הלחימה באומץ לב, חתר למגע בכל אפשרות - בין אם בהתקפה, כשהסתער עם הטנק וחיסל את מפקד מחנה הפליטים שאטי, ובין אם בהגנה תוך סיכון חייו בפעולה לחילוץ טנק של חברו לגדוד.
"סיפרו לי שהקרבות שבהם הוא נפל היו הקשים ביותר בלחימה בעזה מאז הכניסה הקרקעית", אומר האב. "עדן אמר שהוא רוצה להישאר בצבא, ועכשיו הוא נשאר שם לתמיד. הכאב הוא בלתי-נתפס, אבל אנחנו משתדלים להיות חזקים כפי שעדן ביקש מאיתנו בצוואתו, ובעיקר להנציח אותו על ידי האהבה הגדולה שלו - ספורט".
הנצחה ספורטיבית
ההורים השכולים החליטו להנציח את בנם באמצעות הקמת מיזמים ספורטיביים למען החברה, הן עבור צעירים לפני גיוס והן עבור ילדים ובוגרים המתגוררים באלפי מנשה, היישוב בו עדן נולד וגדל. לטובת העניין ובמטרה לקדם את היוזמות, בני המשפחה הקימו פרויקט מימון המונים בשם "מתגייסים להנציח את עדן".
הפרויקטים להנצחתו של פרוביזור כוללים אליפות קראטה שנתית שתיערך ב-24 ביוני בתיכון "מוסינזון" בהוד השרון, שבו הוא למד. באירוע, שכאמור יהיה על שמו של עדן, צפויים להשתתף כ-200 לוחמים בכל הגילאים, והיא תכלול גם פרסים וגביעים. "זו עומדת להיות התחרות הגדולה ביותר שתיערך בארץ של ענף קארטה במגע מלא (Full contact)", אומר האב.
בנוסף, בימים אלו עמלים ההורים השכולים על הקמתו של גן ספורט מקצועי שיתפרס על שטח של 200 מ"ר ביישוב אלפי מנשה. הגן יותאם הן לתושבים צעירים והן לבוגרים, וישמש מעין אנדרטה חיה לזכרו של הלוחם האמיץ שחרף את נפשו במשך 23 ימי לחימה קשים.
מלבד שני הפרויקטים האלו, בני המשפחה משיקים תחרות כושר קרבי על שמו של עדן, בהשתתפות מאות בוגרים לפני גיוס וכמה קבוצות מיחידות העילית של הקומנדו. בדומה לאליפות הקראטה, גם בתחרות הזו יחולקו פרסים וגביעים והיא תתקיים מדי שנה בחוף פולג.
