שיחה עם יוצרות, שורדות הנובה המציגות בתערוכה "בבואה - מסע יצירתי לריפוי וחוסן"
(צילום אסף חן)
גילי יסקוביץ' (41) הגיעה למסיבת הנובה בשביל לקדם מותג בגדי מסיבות שהשיקה יחד עם חברתה, רומי אלי ברנט ז"ל. הן הקימו דוכן, ועוד לפני שהוא התחיל לפעול, החל הבלגן והשתיים ברחו יחד. גילי שרדה, אבל חברתה לא הצליחה.
"כרגע אני נמצאת במצב שמורכב גם מהישרדות וגם מריפוי - האירוע לא נגמר", מעידה גילי. "אחרי השבת ההיא, ישר הבנתי שאני חייבת לטפל בעצמי בשביל שאצליח לחזור לחיים. היום אני נמצאת במקום טוב יותר, עיכלתי את מה שעברתי ואני בתהליך של עיבוד הטראומה".
מה היה הכי קשה בשנה הזו?
"שלושת החודשים הראשונים, אני כמעט לא זוכרת כלום מהם. רק שלושה חודשים אחרי התחלתי לעכל את מה שעברתי, ובחצי השנה הנוספת כבר התחלתי להתאבל. ובתוך כל זה יש עדיין את החטופים והמלחמה נמשכת".
מה מחזק אותך?
"הילדים שלי, בן הזוג, החוסן האישי שלי, העובדה שניצלתי - אני בהודיה גדולה על כך שאני בחיים, והיום אני גם יודעת שהם חזקים יותר מהכול".
"לא קלה להכלה"
זמן קצר לאחר מתקפת הטרור, אובחנה גילי עם פוסט-טראומה ומאז היא מטופלת בשלל טיפולים, ביניהם גם טיפול באמנות. "הדבר הראשון שעשיתי אחרי הטבח היה להירשם לקורס 'תחושה יוצרת' ב'מרכז איזון ארנה' בהרצליה, ולפני שבועיים הצגתי את היצירות שלי בתערוכה", היא מספרת. "דרך האמנות הצלחתי להוציא החוצה את הטראומה, החרדות והפחד שקשה מאוד להסביר אותו במילים, ועכשיו כל הרגשות שלי ממוסגרים ותלויים על הקיר, חשופים לכולם - גם למשפחה שלי וגם לאנשים זרים".
איך הרגשת עם החשיפה הזאת?
"סוג של סגירת מעגל לצד תחושת הקלה; סוף-סוף, אחרי שנה שלמה, הסביבה הקרובה מקבלת הצצה לעולמי הפנימי בלי מסכות וטיוח של רגשות. בתחושה שלי, החשיפה ליצירות אפשרו להם להבין טוב יותר עם מה אני מתמודדת, ואולי גם להצליח להקל עליי בנשיאת המשא הכבד שאני סוחבת איתי מאז אותה שבת".
לצד יצירותיה של גילי, מוצגות בתערוכת "בבואה - מסע יצירתי לריפוי וחוסן", יצירות נוספות של שורדי המסיבות בעוטף. בדומה אליה גם הם משתתפים בקורס האמנות במרכז האיזון, שהוקם זמן קצר אחרי 7 באוקטובר על ידי עמותת "איזון חזרה למסלול", הפועלת לטיפול בשורדי מתקפת הטרור הרצחנית ובני משפחותיהם.
"הטיפול הזה הוא למעשה הפעם הראשונה בחיי שבה אני עוסקת באמנות, ואני מודה שעד שלא הוצאתי על הדף את כל התחושות שהצטברו אצלי - לא הבנתי עם אילו רגשות קשים, חרדות וזיכרונות איומים אני מתמודדת", אומרת גילי בכנות. "בפעם הראשונה שלי במרכז ציירתי עיגול עצום ושחור, וזו בעצם הייתה הדרך שלי לתאר את תחושת הפחד שאני סוחבת מאז הטבח.
גילי יסקוביץ'. תחושה של סגירת מעגל צילום: מתוך הווידאו"התערוכה לא פשוטה להכלה. היא מציגה תהליכים של אנשים שמתמודדים עם פוסט-טראומה, שאיבדו חברים קרובים או בני משפחה מול עיניהם - כשהם הצליחו להינצל, ושהיו עדים למראות ולקולות בלתי נתפסים", היא מוסיפה, "וזו גם הסיבה שהחלטתי לא להביא את הילד הקטן שלי, בן 11, כי לתחושתי הוא צעיר מדי בשביל להתמודד עם המשמעויות של היצירות שמוצגות שם".
בונים תקווה
"התערוכה היא תוצר של הפריה הדדית שנוצרה בין משתתפי הקורס", מסבירה אושרת רובס סולומון, מטפלת באמנות בשורדי הטבח במרכז האיזון בהרצליה, ויוזמת התערוכה. "כל אחת מהיצירות של השורדים מבטאת קול אחר העומד מאחורי האירועים הקשים של 7 באוקטובר".
איך האמנות מסייעת גם לפרוק וגם לתווך לסביבה את מה שהשורדים עברו באותה שבת?
אושרת: "רבים מהשורדים לא מצליחים למצוא את המילים המדויקות כדי לתאר את הטראומה ואת הקשיים שהם מתמודדים עימם בעקבותיה, וחומרי האמנות למעשה מחליפים את הצורך בדיבור. דרך הצבעים והטקסטורות השורדים מצליחים להביע את מה שעובר עליהם.
"עבודה עם טראומה נעשית באמצעות הגוף, מכיוון שהוא קלט וזוכר את כל החוויות הקשות שהרבה פעמים המוח מדחיק. כדי להבין איך נראית הטראומה אנחנו ניגשים לגוף ודרכו מנסים להבין את הסיפור עצמו, ואותו אנחנו ממחישים באמצעות החומרים", היא מוסיפה, "עם הזמן גם המילים מתהוות ופתאום יש צורה וצבע, יש דימוי שבאמצעותו אפשר לתאר את הטראומה, ויש התחלה של דיאלוג עם הכאב הפנימי ועם המציאות שמתחוללת בפנים, זו שקודם הדחקנו כי לא הרגשנו שאנחנו מסוגלים להתמודד איתה.
"יחד עם הדיאלוג שנוצר - נבנית גם תקווה. יצירה היא ההוכחה להמשכיות שלנו, לכך שאנחנו מסוגלים לייצר משהו בעצמנו, ולכן יש לה גם את היכולת להעניק לנו תקווה".
אושרת רובס סולומון, מטפלת באמנות ויוזמת התערוכהצילום: מתוך הווידאובדומה לגילי, אושרת מסכימה כי התערוכה לא פשוטה ואינה קלה להכלה. "מוצגת בה מציאות פנימית של אנשים שעברו אירועים מאוד-מאוד קשים, אבל עצם היכולת שלהם לקום בבוקר, לקחת את הצבעים ולחפור בכאב הפנימי, ולהצליח להביע את עצמם למרות הטראומה והזיכרונות המטלטלים - כל אלו לא מובנים מאליהם, ולכן התערוכה הזו היא גם אמיצה מאוד בעיניי".
- "בבואה - מסע יצירתי לריפוי וחוסן", אוצרת התערוכה: קטיה קורין. השונית 2, הרצליה.
- התערוכה פתוחה לקהל הרחב ללא עלות במהלך כל חודש אוקטובר (24-8 באוקטובר). לפני הביקור יש להירשם מראש דרך האתר.
