צפו בריאיון באולפן ynet עם דנה דימנט אם לילדים על הרצף האוטיסטי ומאובחנת כאוטיסטית:
ח"כ דיסטל אמרה "אין דבר כזה אוטיזם" ועוררה סערה
(צילום: חגי דקל)
"לקח לי הרבה זמן לפתח קול משל עצמי, וכעת כאשר יש לי אותו, אני לא הולכת להיות בשקט". (מדלן אולברייט, שרת החוץ הראשונה של ארה"ב, 2010).
כרמל הוא חייל על רצף האוטיזם, בוגר המחזור הראשון של תוכנית "תתקדמו" בצה"ל המשרת ביחידה 8200, שהתלווה אליי לאירוע הרמת הכוסית בפני ראשי החברות הגדולות במשק וסמנכ"לי כספים ראשים.
כדי לשכנע את אנשי העסקים שהתאספו סביבו, בחשיבות ההשקעה באנשים כמותו כהזדמנות שאסור להם לפספס, הוא הביא ציטוט מנאומו ההיסטורי של הגנרל מקארתור לאחר כניעתה של יפן במלחמת העולם השנייה, כיצד "מאז שהחל השעון לתקתק רצה האדם להשית לחברו ענף זית של שלום לשם ביטחון ,..., אם לא נלמד ליצור מערכת כזו לשמירת הביטחון הלאומי - לא רק בנשק חדש ובפחד אלא בלקיחת הזדמנויות לשינוי - נמצא את עצמנו על סף ארמגדון".
כדי לחדד עוד יותר את שאלת ההזדמנות לשינוי, השלים סגנו של מקארתור, אדמירל נימיץ, כי "אין זה לאמר שאנחנו צריכים להוריד את מוכנותנו להגן על עצמנו, ואף יותר מכך אומר שציודינו חייב להיות מוכן לצורך. אך אמונתנו צריכה להיות סמוכה לא על מכונות ומכשירי מכונת המלחמה אלא על עצמנו, האנשים המרכיבים את הכוח ששולח אותה".
כרמל הוסיף: "במדינה קטנה של תשעה מיליון איש, כאשר חלק לא קטן ממרכיביה לא עובר במחזורי הגיוס ממילא, אין אפשרות לקחת על עצמנו סיכוי בכך שנפספס את האנשים הכי טובים שלנו, ובעיקר במקרה הזה - את המוחות הצעירים הטובים שלנו".
3 צפייה בגלריה
נגה קינן, מייסדת ונשיאת פורום ראשי החברות (CEO) המאגד בעלים, יו"רים ומנכ"לים של החברות המובילות במשק ונשיאת פורום סמנכ"לי כספים ראשים (CFO) מנחה את אירוע ההצדעה לאודי הלר ולתוכנית "תתקדמו".
שלושה סוגי שירות: "תתקדמו", התנדבות צבאית והתנדבות אזרחית
לאחרונה השתתפתי בכנס שערך אגף המודיעין בו היחידות השונות הציגו בזו אחר זו את חיילי "תתקדמו" המשרתים בתפקידים משמעותיים מאוד לביטחון המדינה. א', שבלעדיו אף פעילות של המוסד והשב"כ לא יוצאת לפועל, נ', הזוכה לשבחים רבים ועתידה לצאת לקורס יוקרתי של אנשי מחקר, י' המשרת בתחום הפיתוח שבתקופה קצרה הציג קצב התקדמות משמעותי וב', שבגיל צעיר כבר הספיק להתחיל ללמוד לתואר ראשון במתמטיקה וברשימת הישגיו 66 שיאי ישראל בפתרון קובייה הונגרית.
כולם משרתים שירות מלא ככל חייל אחר בצה"ל יחד עם נעם, שהתקבל כשחקן מן המניין לתיאטרון צה"ל, מ', שעם כל האתגרים הרבים עימם הוא מתמודד כצעיר שרוב חייו לוו בביקורת כואבת על התנהגותו, מוגדר בפי מפקדיו כ'נכס ליחידה ומומחה לתרגום' ואוריה, מוסמכת באילוף כלבים וסוסים, המשרתת ביחידת עוקץ. סך הכל 110 חיילים על רצף האוטיזם בפרופיל 45 או 64 המשרתים בצה"ל בזכות תוכנית "תתקדמו". עוד כ-200 צפויים להתגייס עד תום 2022.
לצידם משרתים בצה"ל 1,954 מתנדבים שקיבלו פטור משירות צבאי, 350 מהם דרך עמותות, וגם הם לא פחות ממעוררי השתאות. רק לאחרונה התגייסו 84 מתנדבים, 34 מהם דרך עמותות. היו שם שני צעירים עם תסמונת דאון המלווים בידי אקי"ם, עוד שניים עם שיתוק מוחין המלווים בידי עמותת שק"ל ובת מיעוטים לה מוגבלות שכלית המלווה בידי עמותת גוונים.
50 מתנדבים נוספים המתמודדים עם סרטן, חרדות וגם נכי גפיים המרותקים לכיסא גלגלים ולהם מלווה אישי, התגייסו בלא שנדרשו לעמותה. בצה"ל יש גם עוד כ-2,000 מתנדבים אזרחים, 800 מתוכם באמצעות "גדולים במדים" של עמותת "יד לילד המיוחד", בהם צפינו בטקס הדלקת המשואות לא מזמן. אלו אינם חיילים מפאת מוגבלותם הקשה, אך ביחידות עצמן מספקים להם מדי ב'.
צפו ב"הצלחה של טוראית ליאור אמיתי":
ההצלחה טוראית ליאור אמיתי
(הפקה וצילום: סרן אודי הלר. עריכה: ליאור אמיתי.)
התמריץ הסמוי של מכרז מספר 107/2021
בישראל של שנת 2021 רק 42% מקרב האנשים המוגדרים כבעלי "צרכים מיוחדים" (אוטיזם ביניהם) מועסקים, אל מול 72% באוכלוסייה הכללית. כבר בשנת 2014 ציין מבקר המדינה שהמשק הישראלי מאבד כחמישה מיליארד שקלים בשנה עקב מצב התעסוקה של אנשים עם מוגבלות, בעיקר בגלל תלותם בקצבאות.
במחקר שערכה בוני גולדברג מהאוניברסיטה העברית (כיום יועצת לשר הרווחה), עולה כי בין השנים 2015 - 2018 התקציב שאושר לרווחת אוכלוסיית האנשים עם האוטיזם גדל ב-90% והסתכם בשנת 2019 ב-562 מיליון שקלים ועל-פי נתוני הביטוח הלאומי, בשנת 2021 שיעור הילדים עם אוטיזם שקיבלו קצבת ילד נכה מקרב כלל מקבלי קצבה זו, עמד על 40%, לעומת 10% בלבד בשנת 1990.
כדי להבין כמה מהם יכולים להיחשב בתפקוד גבוה ועצמאי, כלומר כשירים כביכול לגיוס לצה"ל, 3,500 מתוך סך הכל 5,000 ילדים שנולדו בשנים 2006-2003 הוכרו כבעלי נכות 100 אחוז, אל מול 1,500 שהוכרו באחוזים גבוהים של 150 עד 285 אחוזים.
3 צפייה בגלריה
הפקת נתונים והחזיית מידע: אודי הלר. מקורות: המוסד לביטוח לאומי, משרד הרווחה, מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.
בשנת 2021 יצאה המדינה במכרז חדש, "שילוב במדים", שהחליף חמש תוכניות שהיו קיימות עד אז: "שילוב מנצח", "שווים במדים", "חיבורים", "רואים רחוק" ו"מגדל אור". 162 עמודי המכרז, לא כולל נספחים, מפרטים את התנאים אותם הציב משרד הרווחה לשילוב צעירים עם מוגבלות ברמות תפקוד שונות – נמוך, בינוני וגבוה – בצבא, בהם איתור, הכנה וליווי במהלך השירות.
במכרז זכו שמונה ארגונים בארבעה מסלולים, כאשר בזה הייעודי לאוטיזם אושרו עמותת "אספרגר ישראל" (תוכנית "חיבורים") ועמותת "בת עמי". מסלול נוסף דרכו ניתן לשלב אוטיסטים הוא הרב נכותי, בו נכללות עמותות "גוונים", "אקי"ם", "אלווין","שק"ל" ו"אבני דרך לחיים". תוכניות "רואים רחוק" ו"גדולים במדים" לא זכו במכרז החדש ומתבססות כיום בעיקר על תרומות ו/או אספקת שירותים לארגונים ו/או גביית תשלום מהמשפחות. לשם השוואה, עלות תוכנית "רואים רחוק" עומדת על כ-900 אלף שקלים ואילו "גדולים במדים" כעשרה מיליון שקלים, נכון לשנת הכספים 2020.
במסגרת תנאי המכרז, עבור צעיר ברמת תפקוד נמוכה תקבל העמותה סך של 1,959 שקלים לחודש, עבור צעיר ברמת תפקוד בינונית יתקבל סך של 1,293 שקלים ועבור תפקוד גבוה 700 שקלים בלבד. מדובר בתשלום סופי כולל מע"מ וכל עלות נלווית, בעוד המכרז קובע מפורשות תקני כוח-אדם נדרשים כמדריכים, רכזי חינוך ועובדים סוציאליים. חשוב לציין שכנקודת מוצא המכרז מציב הערכה של 120 אוטיסטים בתפקוד בינוני וגבוה שיצטרפו מדי שנה.
שלא במפתיע אנו עדים לתופעה בה ארגונים חפצי חיים, מנסים לשמר את מדיניות הפטור משירות צבאי עבור צעירים עם אוטיזם, כלומר פרופיל 21, באמצעות פעילות אקטיבית מול המשפחות, בערוצי הרשתות החברתיות, בכנסים בחסות מוסדות החינוך והרשויות המקומיות והצבת חסמי הצטרפות דוגמת איסור רישום כפול גם לעמותה וגם למסלול "תתקדמו", מה שמעורר דילמה וחשש לעתיד לא ידוע.
צפו בבכורה לפרומו "אחרי: סיפורה של פלוגת האוטסיטים הראשונה בצה"ל":
בכורה לפרומו "אחרי: סיפורה של פלוגת האוטסיטים הראשונה בצה"ל"
(הפקה וצילום: סרן אודי הלר. עריכה ובימוי: דביר בן שלוש.)
הפקה וצילום: סרן אודי הלר. עריכה ובימוי: דביר בן שלוש.
להפסיק לראות באנשים עם מוגבלות כנטל על החברה
"אין דבר כזה אוטיזם" אמרה גלית דיסטל-אַטְבַּרְיָאן בראיון שניתן לערוץ הכנסת (25/5/2022), והקימה עליה תובעים וסנגורים בבית המשפט של פוליטיקת הזהויות. אלו וגם אלו החטיאו את הסיפור האמיתי. כהורים רבים לילדים עם מוגבלות, דבריה של דיסטל-אַטְבַּרְיָאן מייצגים את כמיהתה העזה לילד שעל אף שׁוֹנוּתוֹ לא יוּדַּר מההזדמנויות שיש לכל צעיר אחר.
במסגרת תפקידי בצבא אני פוגש הורים שדורשים כי בנם האוטיסט ילך לשירות קרבי, אימהות שמסרבות בזעקה לשמוע את המילה "אוטיסט" וצעירים עם אוטיזם שלא מוכנים להיות בחברת צעירים אחרים עם אוטיזם. במאמר זה אני מבקש להציג עיקרון יסוד – אפליה בהסכמה סופה צנזורה עצמית, וההפך. ככל שהשונה יכפיף ויצנזר עצמו אל מול נורמות הנקבעות בידי הקבוצה ההגמונית, בין אם לתיוג השלילי ולסנקציות בעקבותיו, ובין אם לרצון למחוק כל סממן לשונות, כך הוא מנציח את האפליה נגדו.
מפעל הנצחת האפליה המעודד בכספי משלם המיסים פרופיל 21 פסיכיאטרי ופטור משירות צבאי, לצעירים מוכשרים, רק בגלל שהם אוטיסטים, יוצר תחושת בושה ורצון למחוק את הזהות והמוגבלות עד כדי לגיטימציה שניתנת גם מצד אנשי ציבור לשימוש בשיטות פסולות הרומסות את כבודו העצמי של האדם.
במשך עשרות שנים מקיימת מדינת ישראל מדיניות לא עקבית וסותרת במקרים רבים, ביחסה לאזרחים המוגדרים עם מוגבלות, זאת תוך שימוש ברטוריקה והתחמקות מקיום חוקים ותקנות שהיא עצמה קובעת, ונוהג זה אינו שמור רק כלפי מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות.
צה"ל ביד אחת משתף פעולה, ביד שנייה משקיע לבדו ממון רב בתוכנית "תתקדמו" המאפשרת לאותם צעירים להתגייס בפרופיל גיוס רגיל, וביד נוספת יוצא נחרצות נגד תופעת הפטורים משירות צבאי תוך שימוש נרחב בדגל "צבא העם".
מקץ 74 שנה, על צבא ההגנה לישראל לערוך חשיבה מחדש בהגדרת "פרופיל 21" הניתן לצעירים עם מוגבלות. בהיותו הארגון הגדול והחשוב ביותר שמתוקף חוק מרבית הצעירים ממלאים חובתם בבסיסיו מגבול מצרים ועד הלבנון, מירדן ועד הים, יש לראות בו כמשפיע ביותר על התפיסות הדוגמתיות כלפי מוגבלות ו"צרכים מיוחדים", תפיסות שלצערי לא השתנו רבות לאורך השנים חרף תמורות חיוביות באבחנה ובטיפול באדם עם אוטיזם.
סבורני כי בשלה העת לדרוש מהמדינה לראות בשילוב אוכלוסיות בתעסוקה ובצבא תרומה חיונית לביטחון הלאומי והכלכלי, לצמצום תחלואה, לעידוד זוגיות ועצמאות, ולהפחתה בנטל הכלכלי והמוסרי על קופת הביטוח הלאומי, זאת תוך צמצום משאבים המעודדים התנדבות לצבא והשקעה ארוכת טווח בתוכניות לאומיות המקדמות שוויון הזדמנויות חברתי ותעסוקתי, דוגמת "תתקדמו".
- סרן אהוד הלר הוא אוטיסט, יזם "תתקדמו" -התוכנית הלאומית לקידום אוטיסטים בצה"ל ויועץ ראש חטיבת התכנון באכ"א. בוגר תואר ראשון ושני במדעי המחשב ופעיל ציבורי למען קידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ואוטיזם.
