מזג האוויר הקיצוני בסוף השבוע האחרון הבהיר לכולנו, לו עוד היה בכך צורך, שמשבר האקלים כבר כאן. נורה אדומה בוהקת נדלקה אתמול בוועידת האקלים של "ידיעות אחרונות" ו-ynet, בה אנשים מכל תחומי החיים הציפו את ההשלכות החמורות הצפויות - אם לא נקדים לטפל בו. אמנם דוברת אחת, העומדת בראש המשרד להגנת הסביבה, לא הצליחה לענות לשאלות הנוקבות שתיכננה להפנות אליה המראיינת אילנה קוריאל, בעקבות מפגינים שנכחו בקהל ודרשו ממנה "לכי הביתה". זו הייתה הוועידה - בתמצית.
המחאה נגד השרה
המחאה נגד השרה סילמן בוועידת האקלים
(צילום: שמוליק דודפור, סיני דוד)
הראיון הפותח של הוועידה עם השרה סילמן נקטע זמן קצר לאחר שהתחיל, כשמפגינים המתנגדים למהפכה המשפטית מחו באולם. השרה סילמן אמרה למפגינים, שהניפו את דגלי ישראל: "כל אלה שמדברים על דמוקרטיה, אבל כל מה שהם עושים מנוגד לדמוקרטיה, אז סתימת הפיות שלכם לא תסייע. אני אמשיך לבוא ולהוביל ולהגיד את מה שיש לי להגיד, גם אם תפגינו לי בים, באוויר או ביבשה".
ההמולה מנעה מהשרה לענות על שאלות בנושא פעילות משרדה, בין היתר בנוגע לחוק האקלים, הפעילות של הממשלה הנוכחית, אתר הפסולת שאמור לקום בקרוב, התקציב של המשרד שקוצץ וחוק אוויר נקי. במקום זאת, היא הביעה את התנצלותה, פרסמה את מספר הטלפון שלה, ביקשה מהנוכחים באולם להקשיב לאנשי המשרד להגנת הסביבה ובסופו של דבר יצאה מהאולם כשהמפגינים צעקו לעברה "לכי הביתה".
עוד לפני שהמפגינים לא אפשרו לה לדבר, הצליחה סילמן להגיד כמה מילים על פעילות משרדה: "היום שרים להגנת הסביבה בכל העולם נחשבים שרים שהם בקדמת העשייה, גם המקצועית וגם הפוליטית. לגבי הנושא שהמשרד הוא משרד קטן, המשרד הזה הוא לא משרד קטן. הוא משרד גדול יחסית, יש בו כ-650 עובדים. וגם אין קיצוץ בתקציב המשרד".
התחזית: ישראל 2050
"מה שפעם כתבו בדוחות יותר קיצוני וקורה הרבה יותר מהר"
(צילום: שמוליק דודפור, סיני דוד)
בפאנל בהנחייתו של דני רופ טען פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות, כי “המציאות הראתה שאנחנו הרבה מעבר להרבה מהתחזיות. מה שפעם חשבו וכתבו בדוחות קורה הרבה יותר קיצוני והרבה יותר מהר ממה שחשבו. אנחנו צריכים לדבר עכשיו על היערכות על מה אנחנו עושים היום כדי שלא נגיע ל-2050 ונגלה שהתרחישים האלו או אחרים קרו". פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות אוניברסיטת רייכמן, אמר כי "אנחנו נמצאים בתקופה של שינוי של מה שייקרא בעתיד 'הנורמלי החדש'. זה יהיה רק יותר גרוע".
משבר אמיתי
"יש המון בעיות במשק האנרגיה". גיא סמט
(צילום: שמוליק דודפור, סיני דוד)
בשיחה עם המנחות אלכסנדרה לוקש ואילנה קוריאל, התייחס מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה גיא סמט לבעיות באספקת החשמל בשיא גל החום שהיה בסוף השבוע האחרון וגם לצורך הדחוף להבין כי מדובר במשבר אקלים עולמי, שצריך להיערך אליו גם ברמה המקומית. "כשאתה מבין שיש משבר אקלים, אתה מבין שאתה צריך להיערך לאירועי קיצון, ואתה לא מבין בדיוק האם זה יהיה עוד מעלה, פחות מעלה, כמה חמור זה יהיה". בנוגע להתחייבות של ישראל להגיע ל-30% אנרגיה ירוקה עד שנת 2030, סמט אמר: "היעד מאוד מאוד קשה במצב הנתון, ויש המון בעיות במשק האנרגיה כמו שכולם רואים אותן. אבל אני לא יכול להגיד שזה יעד בלתי אפשרי. המדינה מסוגלת לעשות כאלה דברים".
מובילים שינוי בתעשיית המזון
"אוכלוסיית העולם גדלה, הביקוש לבשר וחלב - עיקר הפלטות - גדל"
(צילום: שמוליק דודפור, סיני דוד)
מנכ"ל קבוצת אסם-נסטלה, אבי בן אסאייג, התייחס לאתגרים הטכנולוגיים של חברות המזון בכל הנוגע להפחתת פליטות, וקרא לממשלה להשקיע יותר בתחום. "תעשיית המזון חייבת לספק פתרונות עכשוויים ועתידיים לצד ההפחתה בהיקף הפלטות. אוכלוסיית העולם גדלה, הביקוש לחלבון, בשר וחלב, שמהווה את עיקר הפלטות - גדל. אי אפשר להגיד 'אנחנו רק יצרנים', לכן, קבוצת נסטלה העולמית וכאן בישראל, מציבים את יעד הפחתה מהתחלה ועד הסוף".
עיר ירוקה
"בישראל אתגר האקלים גדול יותר, לנוכח האתגר הדמוגרפי"
(צילום: שמוליק דודפור, סיני דוד)
בשיחה עם סיון חילאי, ברקע הפסקות החשמל שהתרחשו במהלך השרב הקיצוני בשבוע שעבר, אמר המשנה למנכ"ל קבוצת דוראל, יוני חנציס: "חשוב להדגיש שמדובר בהפסקות חשמל יזומות, ולא בכאלה שנבעו מכשל טכני. זה קרה כשרזרבת הייצור פשוט לא עומדת בביקוש לצריכת חשמל. אחד מהפתרונות לבעיה הזו הוא להאיץ את קצב החיבור של המתחדשות". חנציס ציין כי "חייב להיות מלווה באגירת אנרגיה, שכן עיקר הצריכה מגיע בערב, אחרי שהשמש שוקעת".
שרון חצור, ממשרד האנרגיה והתשתיות אמרה כי למשרד יש תוכנית לשימוש באנרגיה סולארית ולטיפול במשבר האקלים. ראש העיר ראשון לציון רז קינסטליך טען כי "הקושי הבירוקרטי הוא לא רק על האנרגיה הסולארית, אלא בכלל על מכלול של דברים של התייעלות אנרגטית". איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15 של הרשויות העצמאיות, ציין כי "החלק הישראלי באתגר האקלים הוא לאין-ערוך גדול יותר, כי בישראל מתווסף גם האתגר הדמוגרפי".
בין משבר האקלים למשק המים
"מנסים למנף את ה-start-up nation, כדי למצוא פתרונות בתחומי המים"
(צילום: שמוליק דודפור, סיני דוד)
בראיון התייחס דודי בלסר, מנהל החדשנות במקורות, לניסיונות החברה להשתפר ולמצוא עוד סטארט-אפים, שיוכלו לתרום ליציבות משק המים. "אנחנו מנסים להיות 'לפני העקומה', ולמצוא פתרונות לבעיות המחר", הוא אמר. "אנחנו מנסים למנף את ה-start-up nation, את היזמים הטובים שיש פה, את האקדמיה שיש כאן כדי למצוא פתרונות בתחומי המים".
אקלים של ביטחון
"אקלים הוא נושא ביטחוני ראשון במעלה"
(צילום: שמוליק דודפור, סיני דוד)
בפאנל בהנחיית של מתן צורי, עלו סוגיות ביטחוניות המשופעות ממשבר האקלים. ד"ר שירה עפרון, יועצת אקלים למשרד הביטחון: "אקלים הוא נושא ביטחוני ראשון במעלה. אין שום דבר שמערכת הביטחון עושה שלא מושפע משינויי אקלים. מלחמות לא קורות בגלל משבר האקלים - אבל זה מכפיל איומים". סא"ל במיל' תומר ברק חוקר בכיר במכון "גזית", חטיבת המחקר ברפאל ואמ"ן, הרחיב: "מערכת הביטחון מסתכלת על משבר האקלים כמכפיל איום. ד"ר טארק אבו חאמד, מנכ"ל מכון הערבה ללימודי הסביבה, הוסיף: "כולנו רואים את השפעת גלי הפליטים על אירופה".
עולה לנו בבריאות
"יהיו יותר חולים בגלל שינויי אקלים - עלייה בזיהום האוויר, גלי חום"
(צילום: שמוליק דודפור, סיני דוד)
בפאנל בהנחיית אדיר ינקו, אמר פרופ' איתמר גרוטו, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות וחבר הוועד המנהל של ארגון הבריאות העולמי: “אנחנו מדברים על נושא שיש לו השפעה גדולה על הבריאות. יהיו יותר חולים בגלל שינויי אקלים - עלייה בזיהום האוויר, גלי חום, מחלות זיהומיות, יתושים. שינוי אקולוגי גורם להתקרבות בין בעלי חיים לאנשים, וככה באות מחלות. אין מספיק השקעה מלמעלה".
זה לא עסק
"יש לנו אחריות על ההתמודדות עם משבר האקלים"
(צילום: שמוליק דודפור, סיני דוד)
בפאנל התייחס דני גביש, סמנכ"ל תפעול יוניון מוטורס, לצד של עולם הרכב, ואמר: "יש לנו אחריות על ההתמודדות עם משבר האקלים. אני חושב שאנחנו רואים גם בעולם שלנו וגם בעולם העסקי תעשיות שלמות שמתפתחות, נולדות סביב כלכלה מעגלית, מיחזור ואנרגיות מתחדשות".
מחזירים אנרגיה לכדור
"אנחנו מקימים אגירת אנרגיה - זו בשורה של ממש"
(צילום: שמוליק דודפור, סיני דוד)
בשיחה עם יאיר קראוס, הרחיב יקי נוימן, מנכ"ל קבוצת דוראל על אנרגיה מתחדשת: "בשנת 2023, אנרגיה מתחדשת - היא גם אגירת אנרגיה. אנחנו מקימים בימים אלו פרויקט אגירה עצום בגודלו, 2,000 מגה וואט פה בארץ וזה יהיה המפתח. אנחנו מקימים עכשיו אגירת אנרגיה שיש את הרישוי ומתקנים בשטח - וזו בשורה של ממש".
