כארבעים איש התכנסו בבניין בשכונת מרום נווה ברמת גן בחודש שעבר. הם צפו במופע ריקוד, ראו מצגות ובסוף עמדו עם חולצות לבנות ואמרו כולם כאחד "מתחייב אני".
הכירו את "בני ברית" - הארגון היהודי העולמי הוותיק ביותר ומי ששנה הבאה ימלאו 180 שנים להיווסדו. הארגון הוקם למעשה כי "הבונים החופשיים" לא שש לקבל יהודים לשורותיו: "הארגון הוקם במאה ה-19 בידי 12 יהודים שרצו לסייע למהגרים יהודים שהגיעו באותה תקופה מרוסיה ופולין לניו יורק", מסביר דני גרץ נשיא "בני ברית ישראל", "הם פנו ל'בונים החופשיים', כי הוא היה ארגון עולמי ותיק. שם אמרו להם 'אתם נחמדים, אבל אנחנו מתעסקים רק עם נוצרים'. 'אז אם ככה' אמרו היהודים, נעשה 'קופי פייסט' והם העתיקו את 'הבונים' מבחינת מבנה ארגוני, ומבחינת המטרות. כך הגיע לעולם ארגון 'בני ברית".
ואכן בי"ט בתשרי תר"ד (1843) ייסד המהנדס הנרי ג'ונס יחד עם 11 מחבריו, את הארגון ששמו מתכתב עם מטרותיו – חיזוק הקשר והשותפות בין מהגרים חסרי כל לבין היהודים שכבר התבססו בארה"ב.
בשנת 1888 הוקמה הלשכה הראשונה של "בני ברית" בישראל. מי שיזם את ההקמה של הארגון בארץ היה ד"ר זאב וילהלם הרצברג, מחנך, סופר ופעיל למניעת התבוללות, ומי שכמה שנים קודם לכן נקרא לשמש כמנהל בית הספר החקלאי "מקווה ישראל". נזקפת לזכותו גם הקמתו של בית היתומים העברי הראשון בירושלים.
מי שעמדו לצידו בהקמה של לשכת "בני ברית" הם כמה מהדמויות שפעלו לתחייה לאומית בירושלים וביניהם אליעזר בן יהודה, הרב חיים הירשנזון והמורה ופעיל הציוני דוד ילין שהקים את הסתדרות המורים ואת "וועד הלשון העברית" (הארגון הראשון שכל ישיבותיו התנהלו בעברית).
בשנים הראשונות הארגון לא קיבל נשים לשורותיו, אך ברבות הימים אושרה הקמה של לשכות של נשים (כיום הניהול מתבצע במשותף) ולשכת "בני ברית" בתל אביב ע"ש הנרייטה סאלד, מנתה את השמנה והסלתה של נשות העיר ביניהן אשת המשורר הלאומי מאניה ביאליק. בזיכרון יעקב הוקמה לשכה בראשותו של אהרון אהרנסון, מראשי מחתרת הריגול ניל"י.
רבים לא יודעים, אך מוסדות ציבור רבים בישראל הוקמו בזכות "בני ברית". כך למשל לשכת "שער ציון" שהוקמה ב-1890 ביפו, הקימה את בית הספר העברי הראשון ביפו, שלושה גני ילדים עבריים ולשכת עבודה לעולים חדשים. כך הוקם גם "בית הספרים מדרש אברבנאל" שהוקם ב-1892 בירושלים והיווה את היסוד לספרייה הלאומית. גם בתל אביב הקימו חברי "בית ברית" את ספריית "שער ציון" שלימים הפכה לספריה המרכזית בעיר. "הלשכה ביפו נקראה 'שער ציון' מכיון שיפו היוותה באותם זמנים שער לציון", מספר גרץ. "מי שהיו חברים בלשכה היו שמעון רוקח ומאיר דיזינגוף - שבעודו מכהן כראש עיר מונה לנשיא הלשכה".
5 צפייה בגלריה
גילה מלניק נשיאת לשכת עוגנים מדליקה את נר האמת לצד נשיא בני ברית הארצי דני גרץ
(צילום: איתן אלחדז ברק)
אפיזודה מעניינת מתולדות הארגון קשורה לתמיכה מפתיעה וחשובה שהשיג חבר הארגון בארה"ב, אדי ג'ייקובסון, אשר שכנע בשנת 1947 את נשיא ארה"ב הרי טרומן לתמוך בהכרזת האו"ם על הסכם החלוקה והכרה בישראל.
בית "בני ברית" שכן במשך שנים רבות ברחוב קפלן 10 בת"א "שם נערכו חתונות ומסיבות", נזכר גרץ. אך בשנות ה-70 הנהלת הארגון נקלעה לחובות ונאלצה להחזיר את הבית לעירייה. בשנת 2016 הציעה העירייה במחיר מסובסד בית חלופי במתחם שרונה.
כיום הארגון פחות עוסק בפעילויות נסתרות מהעין, ועיקר פועלו הוא בתחומים החברתיים וההתנדבותיים. כיום הוא מונה כ-2,500 איש שיושבים ב-90 לשכות שעוסקות באופן קבוע בהתנדבות. "אנחנו עומדים על שתי רגליים: רגל חברתית-תרבותית ורגל של סיוע לקהילה. למשל יש לנו פרויקט ארצי בו אנחנו מסייעים להקמת 'מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה' בלטרון" מסביר גרץ. "יש 250 מתנדבים שאוספים מידע על לוחמים יהודים שפעלו באותם שנים. מכינים סרטי תעודה. יש לנו חוב היסטורי לאותם לוחמים. הידעת שמיליון וחצי יהודים לקחו חלק בלחימה בכל העולם? עשרה אחוז מהעם היהודי! נתון חסר תקדים ביחס לעמים אחרים לקח חלק בלחימה".
"אנחנו תורמים מלגות לבתי ספר. לחיילי מילואים. וגם 'אות התקשורת לעיתונאים' שפועלים להעמקת הקשר עם התפוצות", הוא מוסיף. "נערים שנפלטים מבתי ספר מתקבלים להזדמנות שנייה בתיכון עירוני י"א. יש לנו 25 מתנדבים שמגיעים בכל שבוע ומלמדים את אותם נערים באופן פרטני. והם מסיימים בגרות בציונים גבוהים".
ברחוב מאיר בעל הנס ברמת גן, התכנסו בשעת ערב כ-40 חברי לשכת "עוגנים" החדשה, לטקס קבלתם לארגון לאחר שנה של גיבוש. במהלך השנה יצאו החברים, רובם פנסיונרים, לטיולים משותפים, התארחו האחד אצל השני ואפילו חיברו המנון ללשכה. רבים מהם שובצו לתפקידים כמו "האחראי על ניהול ארכיון הלשכה", "יו"ר ועדת כיבוד", "ועדת תרבות", "ועדת העצמת נשים", ויש אפילו "סופרת הלשכה" ו"פרלמנט הגברים".
ב"טקס הקבלה ללשכה" נעמדים כל המועמדים בשורה לבושים בחולצות לבנות ונשיא הארגון מבקש מהם לחזור אחריו: "מתחייב אני לקבל עלי את חוקת 'בני ברית' וחוקי מדינת ישראל".
לאחר מכן עונדים לחברים החדשים את סיכת "בני ברית" עליה מוטבע סמל הארגון – מנורה עם שבעה קנים. אז מקבל נשיא הארגון את נשיאת הלשכה, במקרה זה מדובר בגילה מלניק שאף זוכה לקבל לאחר מילות השבועה את פטיש המקבת - סמל לניהול הלשכה מאז הקמת הארגון. לבסוף הנשיא מברך לסיום: "מי ששיכן שמו בבית האל הוא ישכין שלום בתוככם, אהבה ואחווה" (נאמר במקור בעת חילופי המשמרות בבית המקדש).
אחד אחד עולים הנציגים להדליק את מנורת שבעת הקנים "זהו אומנם גם סמל המדינה אך אנחנו אימצנו אותו קצת לפני", מסביר גרץ. כל נר מסמל ערך שהארגון פועל לפיו – נר ראשון מייצג את האור והנציג שמדליק אומר "ויהי אור", הנר השני מייצג את ערך 'הצדק' "צדק, צדק תרדוף". נר שלישי את את 'השלום', "צדק ושלום נשקו", נר אהבת אחים, "ואהבת לרעך כמוך", נר אחדות "הנה מה טוב ומה נעים שבט אחים גם יחד", נר הצדקה "כי נתן מלחמו לדל" ואת המוטו של נר האמת, אומר נשיא הארגון בעצמו: "חותמו של הקב"ה אמת היא והאמת היא לב החיים, בלעדיה חוזר הכל תוהו ובוהו".
