מדינת ישראל נמצאת במגמת הזדקנות בדומה לשאר העולם. תוחלת החיים עולה והזיקנה פוגשת אותנו בחיי היום-יום כבני משפחה מטפלים, בד בבד עם ההזדקנות של עצמנו.
משבר הקורונה ו"מיתוג" המגפה כ"מחלה של זקנים" באופן מוטעה וגילני, הדגיש את הצורך של אזרחים ותיקים וניצולי שואה, לעגן באופן משפטי את ההחלטות הרפואיות על גופם לאורך החיים ואף לקראת מצבי סוף חיים.
החוליה המשמעותית ביותר במדינת ישראל בטיפול באדם הזקן היא בני משפחתו. מדובר בתפקיד שקוף, שזוכה למעט תמיכה והכרה מהסביבה - מקום העבודה, חברים ובני משפחה. יחד עם זאת התפקיד עשוי להיות התפקיד של חיינו - טיפול בהורים שטיפלו בנו לאורך השנים, דורש תעצומות נפש ועבותות של אהבה, מחויבות, תקווה, סגירת מעגלים ואף סיפוק ותיקון.
3 צפייה בגלריה
"כדי לחזק את החוסן החברתי והנפשי של האזרחים ותיקים עלינו להיות מעורבים תמיד וכמה שיותר באופן פרונטלי".
בטיפול במגפת הבדידות בזיקנה, שהורגשה ביתר שאת בתקופת הקורונה, ראינו את החשיבות העצומה של הפגת הבדידות בתקופות של סגר ובידודים לאזרחים ותיקים בכל הארץ. כדי לחזק את החוסן החברתי והנפשי של האזרחים ותיקים עלינו להיות מעורבים תמיד וכמה שיותר באופן פרונטלי. ניתן לפתח מיומנויות חברתיות לשם התמודדות עם הבדידות ולשם כך ישנן סדנאות שנערכות בערים, מושבים וקיבוצים בכל הארץ בהן משתתפים אזרחים ותיקים.
מה כדאי לעשות?
הטיפול באדם המזדקן מצריך רגישות רבה מצד משפחתו החל בטיפול הפיזי ודרך נבכי הבירוקרטיה. קל וחומר כאשר מסתכלים ומגלים במשברים כמו התאלמנות, ירידה בתפקוד פיזי וקוגניטיבי, מערכות יחסים מורכבות בתוך המשפחה, בקונפליקטים משפחתיים וכו'. לכן יש לפעול בכמה מישורים כדי לסייע ולהתמודד עם השינויים שהורינו חווים:
ראשית, מומלץ לנהל בתוך המשפחה שיח פתוח על הרצונות הרפואיים של זקני השבט כדי שבני המשפחה יכירו ויידעו מהם.
שנית, תכנון רפואי מקדים העוסק בהעלאה למודעות של אפשרויות לתכנון רפואי -משפטי כמו: "חוק החולה הנוטה למות" ו"ייפוי כוח מתמשך, החלק הרפואי". אנשים הביעו את רצונותיהם הרפואיים בכתב על פי חוק וזכו לשמור עליהם גם במצבים בהם לא יכלו להביע אותם בעצמם (כמו במצבים הנגרמים על ידי מחלות הדמנציה).
3 צפייה בגלריה
כדי להבטיח את מימוש הרצונות בתחום הרפואי לאורך כלל המצבים המשתנים, יש לחתום מבעוד מועד על ייפוי כוח מתמשך
זאת ועוד, בקרב ניצולי שואה, שבתקופת מלחמת העולם השנייה איבדו את ביתם, זהותם, ושליטתם על גופם ועל חייהם, עולה ביתר שאת החשיבות לתכנן ולשמור באמצעות כלים אלו על האוטונומיה שלהם והשליטה שלהם בגופם, בשנותיהם האחרונות .
בנוסף, ניצולי שואה המקבלים תגמולים חודשיים עשויים להיות זכאים להחזרים בגין העסקת מטפלת, מומלץ לבדוק זכאותכם מול הגוף ממנו מקבלים את התשלומים החודשיים, וניתן לפנות לעמותות מתנדבים שפועלות ללא תשלום למיצוי זכויות אלו.
אנשים הזכאים לשיקום מוסדי יכולים לעיתים (תלוי מצב תפקודי ורפואי) להמיר את השיקום המוסדי בשיקום ביתי. מומלץ לבחון זאת מול קופת החולים לפני השחרור מבית החולים.
כמו כן, כדי להבטיח את מימוש הרצונות בתחום הרפואי לאורך כלל המצבים המשתנים, יש לחתום מבעוד מועד על ייפוי כוח מתמשך טופס ד', אותו ניתן להוריד (מומלץ להיעזר במילויו באיש מקצוע בעל ניסיון בתחום), ולהחתים עליו גם רופא/ה,אח/ות, עובד/ת סוציאלי/ת,פסיכולוגי/ת, או עו"ד.
בנוסף, כדי לעגן את הרצונות הרפואיים מבעוד מועד, עבור מצבים של מחלות במצב מתקדם, יש צורך לחתום גם על מסמכים לפי "חוק החולה הנוטה" למות, על מסמכים אלו יש להחתים אח/ות או רופא/ה.
ישנם ארגונים נוספים המסייעים למשפחות בטיפול ביקירם, השירות שהם מעניקים כולל ניהול השירותים הסוציאליים, פגישות טיפוליות קבועות, קשר עם גורמי רווחה, בירוקרטיה - סיוע מול ביטוח לאומי בהחמרת מצב בגמלת סיעוד ועוד.
לאחרונה למשל קיימנו מפגשים והרצאות עם ארגון יוצאי מרכז אירופה, שבשיתוף פעולה אנחנו פועלים עבור המפעל לעזרה הדדית המספק סיוע הכולל בין היתר מילוי טופס ייפוי כוח מתמשך רפואי, כתיבת דוחות למפעל לעזרה הדדית, כולל איתור נתמכים חדשים, ייעוץ ותמיכה לבני המשפחה לשם טיפול איכותי ומיטבי בהורים המזדקנים, מיצוי זכויות ניצולי שואה וכו'.
הזיקנה היא חלק מהחיים של כולנו, של הורינו ואחריהם שלנו, אם נפעל ברגישות ותבונה ונערך מראש נוכל להקל על התהליכים הביורוקרטיים השונים ולסייע ליקירנו להתמקד בשלווה ונחת בגיל השלישי ולא בביורוקרטיה או חשש מהבאות.
