בר יושב מולי בשולחן האוכל ולצידו רויטל, אמא שלו, ואני, שכבר מיומן בראיונות כאלו, מרגיש שאני חייב לשאול, "איך מצעיר שאובחן בגיל ארבע על הרצף האוטיסטי, הצליח לקבל את התואר המכובד - 'מצטיין לנשיא המדינה'?".
"כל השנים השקענו כל מה שלא היה לנו, בר היה ילד מאוד מטופל", רויטל ממהרת להשיב. הייתה קלינאית תקשורת והיו טיפולים רגשיים ו"בכיתה ו' הוא הגיע למישהי בשם רונית". בשלב זה התפתח ויכוח מפתיע - בר, ברגע של נחישות ובטון חורץ גורלות, קובע: "היא מרפאה בעיסוק". רויטל מנסה לתקן: "היא לא מרפאה בעיסוק, היא סוג של פסיכולוגית". בר לא מוותר ומשיב: "לא, רונית מרפאה בעיסוק, בוודאות!". "יש לה גם תואר בפסיכולוגיה אבל היא מרפאה בעיסוק, היא לא במקצוע שלה", עונה האם.
תכירו, זה בר קוטר ואל תתנו לשקט ולנועם הליכותיו להטעות אתכם, מדובר בצעיר חד וברור.
הוא מתגורר עם הוריו ושני אחיו באילת, ומשרת בחיל הים כסמל מבצעים (סמב"צ) במרכז הטכנו-לוגיסטי של בסיס זירת ים סוף, שם הוא משמש כחלק ממוקד שאחראי על אחזקה מבצעית של כלי שיט ומוצבי שליטה. תפקיד עם הרבה מאוד אחריות שמחייב אותו להיות זמין, בוודאי בתקופת מלחמה ואיומים מכיוון חצי האי ערב.
בהתחלה הוא בכלל שובץ להיות מש"ק ERP (מפעיל תוכנה לניהול מלאי במחסנים), אבל מהר מאוד הבינו בחיל הים שהוא מסוגל להרבה יותר. ואיך נגיד זאת בעדינות, אבל ממש בלי לעשות הרבה רעש - הוא עשה זאת בענק.
4 צפייה בגלריה
אודי הלר (שני מימין) מייסד תוכנית "תתקדמו", והמצטיינים על הרצף האוטיסטי. בית הנשיא, 2024
(צילום: מהאלבום הפרטי)
בעוד כמה חודשים הוא כבר משתחרר, אחרי שירות צבאי מלא שהתחיל בספטמבר 2022 - טירונות המחזור הרביעי של "תתקדמו" שהסתיימה בטקס רב רושם בלטרון במעמד הרמטכ"ל דאז, אביב כוכבי. "אם הרמטכ"ל מפנה זמן ומגיע לטקס כזה, אז אני מבינה איך הצבא רואה את התוכנית ואת החשיבות", אומרת רויטל.
את בר לא הכרתי עד שאימא שלו עצרה אותי על מדשאות בית הנשיא, וביקשה מבעלה שיצלם אותנו. היא כל כך שמחה לפגוש אותי וקראה לבר. כששאלתי אותו מה המסר שלו לצעירים כמותו, הוא ענה בלי לחשוב הרבה: "שום דבר לא יכול לעצור אתכם".
דווקא בתקופה מאתגרת כל כך לדמוקרטיה הישראלית, ואחרי שנה בה כולנו עמדנו למבחן על עצם קיומנו - חשוב שראש אכ"א החדש וראש מטה אכ"א הנכנס, יתוודעו עוד יותר ליכולות ולנחישות של אנשים עם אוטיזם.
המסע של בר בדרך לגיוס לצה"ל
(צילום ועריכה: אהוד קלר)
"כל הילדים יושבים בארגז החול - והוא עם הגב אלינו"
בר ממעט לדבר בדרך כלל. הקשיים שלו לאורך השנים היו חברתיים, בדגש על יצירת קשרים חדשים. הוא פשוט לא ידע איך להצטרף לקבוצה ואת ההורים זה מאוד הדאיג, הם חששו שיהיה לבד כל חייו. הוא תמיד היה ילד מאוד חכם, התעניין המון בספרים ורצה שיקריאו לו ספרים, תוך שהוא זוכר אותם לפרטי פרטים. את הבגרות בתיכון סיים בר במגמת ימאות עם תעודה טכנולוגית ורישיון סקיפר.
לפרופ' דיצה צחור הוא הגיע אחרי גיל שלוש, כשבגן הבחינו כיצד "כל הילדים יושבים בארגז חול והוא עם הגב אלינו". כמעט 12 שנה לקח להוריו לספר לו שהוא על הרצף, הם חששו מתגובתו.
"יש שלושה בנים בבית, והמילה אוטיסט הייתה עולה בקונוטציות לא טובות", מסבירה רויטל. להפתעתם בר, שהיה אז בן 15 או 16, לקח את הבשורה בצורה הכי טובה שאפשר ובלי דרמות. גם היום ניכר עד כמה הוא פתוח לספר על עצמו מול המצלמה, ולרויטל חשוב שהסרט יעביר מסר לכל ההורים.
"מצדי אגיע לרמטכ"ל, אתה תתגייס"
עבור צה"ל בר סומן כלא רצוי, ולרויטל הייתה זו אכזבה מאוד קשה. הרגע שבו נאלצה יחד עם בן זוגה מיקי, לבשר לבר בן ה-16 על הודעת הפטור שהתקבלה בדואר - לא היה קל עבורה. "המערכת הצבאית היא מאוד שחור או לבן. לא משנה באיזה קטגוריה אתה על הספקטרום, אין לך אפילו את ההזדמנות".
בניסיון לחזק את בנה, רויטל הבטיחה לו שאם הוא רוצה לשרת בצבא - היא תגיע למי שצריך: "מצדי אלך לרמטכ"ל, אתה תתגייס". עבור בר, כמו צעירים רבים על הרצף, הצבא הוא חלק מהחברה הישראלית והוא מסרב להכיר בצורך בפטור שניתן לו. "אני מרגיש שאני יכול, אין סיבה שאני לא אשרת כמו כל אחד אחר".
רויטל ניסתה להגיע לגורמים שונים, להבין כיצד אפשר יהיה לגייס את בנה. על תוכנית "תתקדמו" לא שמעה כלל עד שקבעה פגישה עם האלוף (במיל') סמי תורג'מן שהיה מופתע מהפנייה שלה, לרוב הוא מקבל בקשות להשתחרר מהצבא ולא מכאלו שנלחמים להתגייס.
בהתחלה רויטל סירבה להצעתו: "הבן שלי לא שם", אמרה לאלוף. היא חששה מעוד תוכנית שלא תראה אותו כשווה בין שווים. תורג'מן הרגיע אותה: "את טועה ואת לא מבינה כמה שאת טועה. זו תוכנית מדהימה".
שנתיים עברו מאז הגיוס, ורויטל מרוצה מההתקדמות של בר ומהעצמאות שהוא קיבל. בשילוב הפרסים וההוקרה מצד מפקדיו - היא מבינה שההשקעה שלה לא הייתה לחינם. בדיעבד, היא אפילו צוחקת על הפחדים שנשאה עמה, כמו למשל כיצד יתמודד עם נסיעות ארוכות באוטובוס. גם בר מרגיש כך, ומספר כיצד למד לנהל דברים בעצמו. זו תחושת מסוגלות משמעותית עבור צעירים כמוהו.
אחוז מצטיינים גבוה
בספרו "בלב וברוח" (1995) כתב יוסף אשכול, "בנושא הטיפול באוכלוסיות החלשות התרחשה מהפיכה של ממש. הכינוי שניתן לו בתקשורת, 'נערי רפול', הבליט את העניין הישיר של הרמטכ"ל רב אלוף רפאל איתן בטיפוחם של אותם נערים - למעשה חיילים - שהשירות הצבאי הוא להם הזדמנות אחרונה לצאת ממעגל סגור של כישלונות, הזנחה וקיום בשולי החברה, והשתלבות בחברה הישראלית כשווי זכויות באמת".
אולם מה שנכון לתוכנית אליה אשכול התייחס, לא בהכרח נכון לתוכנית קידום צעירים עם אוטיזם. לאחרונה, פורסם סקר מטעם מכון המחקר באכ"א בו הוצגו מספר שאלות לכלל המשרתים, ביניהן גם עד כמה הם מרוצים מהשירות הצבאי ומהשיבוץ שניתן להם.
לאחרונה, נערך טקס סיום של ארבעה מחזורי קורס תכנות בבית הספר למקצועות המחשב. מעל 150 חיילים וחיילות עמדו על מגרש המסדרים המכובד. ביניהם היה רק חייל אחד עם אוטיזם. רק חייל אחד
שאלון זה הייתה בו מידה של ציניות נוכח מיעוט התפקידים אליהם הצעירים חשופים ביחס לצעירים אחרים עם פרופיל גיוס 45 או 64, ולעובדה כי הם אינם נספרים כחלק מהתקן ביחידות אליהם הם משובצים כמו חיילים שאינם עם אוטיזם. אפליה שמתחילה כבר עם הטירונות בת החודש במחו"ה אלון, שבסיומה מוזן להם רובאי 00 (המיועד למתנדבים על-פי אתר מתגייסים של יחידת "מיטב") ולא רובאי 02.
לאחרונה, נערך טקס סיום של ארבעה מחזורי קורס תכנות בבית הספר למקצועות המחשב. מעל 150 חיילים וחיילות עמדו על מגרש המסדרים המכובד. ביניהם היה רק חייל אחד עם אוטיזם. רק חייל אחד.
"המערכת הרוויחה ממני"
במידה רבה השירות הצבאי הוא גשר לחיים עצמאיים יותר עבור צעירים עם אוטיזם. בהינתן מעטפת מקצועית וראייה רחבה הרואה בהם אזרחים תורמים בעתיד, תוך צמצום ניכר של התלות בקצבאות הביטוח הלאומי.
נוכח הגידול המשמעותי במספר המאובחנים, על ראש אכ"א החדש, אלוף דדו בר-כליפא, ותת-אלוף אמיר ודמני, ראש מטה אכ"א הנכנס (שבתפקידו הקודם איפשר ופעל נמרצות במימוש התוכנית שיזמתי), לפעול בלא דיחוי לשפר משמעותית את תוכנית "תתקדמו", לדאוג למינויים ראויים ומקצועיים - חלקם מתוך קהילת האוטיסטים - שיובילו את התוכנית ללא מורא, ולפתוח את צה"ל בפני צעירים מכל קשת המוגבלות.
אחוז גבוה מאוד מחיילי "תתקדמו" זכו בהצטיינות. אין חודש שאני לא נחשף לעוד מצטיין - והלב מתרחב. שמונה מצטייני נשיא המדינה, שישה מתוכם רק ביום העצמאות האחרון.
"עם טיפול נכון והכוונה, השמיים הם הגבול", מסבירה רויטל וקוראת לכל ההורים לא לוותר, באם זה הרצון של בנם או בתם. "תמיד יש מי שיפתח את הדלת", היא אומרת.
אולי רק לי היה עצוב לשמוע את בר אומר, "קיבלתי את מצטיין הנשיא, זה אומר שהמערכת הרוויחה ממני, לצבא היה נכון לגייס אותי". הוא כל כך צודק.
סרן אודי הלר הוא מייסד תוכנית "תתקדמו" באכ"א, אוטיסט וחוקר צבא, חברה וחינוך. למד לתואר ראשון ושני במדעי המחשב, ומפרוץ המלחמה משמש כמתעד צבאי.
