למעלה מ-11,500 תלמידות ותלמידים שרובם לומדים במוסדות החינוך המיוחד ברחבי ירושלים, נעזרים בכל יום במערך ההסעות הגדול ביותר בארץ - יותר מ-4,500 הסעות אותן מנהלת עיריית ירושלים, בשיתוף עם עמותת "לביא".
הכשרתם של המלווים והמלוות נעשית באמצעות מנח"י (מינהל החינוך בעיריית ירושלים) ועמותת "לביא", שעובדים בשיתוף פעולה מלא כדי להבטיח ניהול של המערך בצורה המיטבית ומתן שירות מקצועי ויעיל ברמה גבוהה להורים ולילדים הזכאים להסעות.
חמ"ל הסעות עירוני מיוחד שהוקם על ידם בשכונת מעלות דפנה לפני כשלוש שנים, מסייע בניהול המלווים הרבים במערך הגדול והמורכב של מלווי ומלוות תלמידי החינוך המיוחד בעיר. אופן הדיווח על איסוף ופיזור התלמידים נעשה דיגיטלית באמצעות אפליקציה ייעודית המדווחת על מסלול ההסעה המעודכן בזמן אמת, מלווי ההסעה, רשימת התלמידים ועוד.
במוקד ההסעות עובדים שמונה מוקדנים מדי יום, שבעה ימים בשבוע (גם בשבת- עבור תלמידי מזרח העיר), בין השעות 6:30 בבוקר עד 19:00 בערב.
אחת מהמלוות הרבות היא אדה קטן, תושבת קטמון, ואם לילד בן 12. קטן עוסקת בליווי ילדי חינוך המיוחד כבר 16.5 שנה ורכזת הסעות השטח. במשך שנותיה היא הספיקה לחלוף על פני מסלולים רבים ברחבי העיר, לצד ילדים וילדות הלומדים בחינוך המיוחד, וכיום היא מלווה ילדים בגילים 3-7, בעלי קשיים רגשיים, נפשיים, בעיות שפה ועוד, הלומדים במוסדות כוללניים.
קטן מתחילה את יומה בשעות הבוקר המוקדמות, כאשר היא והרמזי הנהג הקבוע אוספים את הילדים מבתיהם ממספר שכונות הסמוכות זו לזו, למוסד הלימודי המיועד. בשעות הצהריים היא מלווה את הילדים חזרה לבתיהם בהסעה. במהלך שנותיה ליוותה קטן תינוקות ופעוטות ששובצו בגנים שיקומיים, בעלי מגוון בעיות בריאותיות, ילדים בעלי תסמונת דאון ועוד.
תפקיד מלווה ההסעות טומן בחובו אחריות גדולה ומורכבת מול הילדים וההורים. המלווה מקבל מדי בוקר את הילדים בשמחה וחיוך, כדי שהיום שלהם יתחיל באנרגיה נעימה. קטן מלווה ילדים בעלי התנהגות קשה ומורכבת מאוד, כך שהתפקיד מצריך סבלנות והכלה, והיא הופכת עם הזמן למעין "בת משפחה" נוספת עבור הילד או הילדה. כחלק משגרת הליויי המלווה מדווח להורים על כל דבר חריג שאובחן בקשר לילדים, ושומר איתם על קשר רציף.
"כל הילדים שאני מלווה מדי יום נכנסים לי ללב" משתפת קטן, "אך המקרה הזכור לי ביותר במהלך שנות עבודתי כמלווה, הוא הליווי יומי, במשך שש שנים, של תלמיד שאימו נפטרה, לפני כשש שנים". "שימשתי לו כ'אם', הוזמנתי לבר מצווה שלו, ליוויתי אותו ביום גיוסו לצה"ל ובתחנות שונות במהלך חייו", מתארת קטן בהתרגשות.
מיטל, אמה של אדל - ילדה עם צרכים מיוחדים בת 6 וחצי, מספרת על קטן ועל שאר מערכת המלווים התומכת והחמה. "אדל בתי כבר שנה שלישית בגן תצפית של חינוך מיוחד", משתפת מיטל. "היא מאובחנת עם עיכוב התפתחותי, והיא סובלת ממוגבלות ראייה, ירידה קלה בשמיעה וחשד למוגבלות שכלית. אדל עברה ניתוח שקדים לאחרונה ועוד מעט היא צריכה לעבור ניתוח בעיניים. נוצר בינה לבין המלווים חיבור מיוחד שלא רואים כל יום. היא עם אדה כבר שנה שלישית ועם המלווה יונתן בצהריים שנה שנייה. זכינו במלווים הכי טובים ואנושיים שיש", אומרת מיטל. "הם ממש הפכו להיות חלק מהחיים, ונוצרה ביניהם חברות אמיתית. אחרי הניתוח שאדל עברה המלווים באו אלינו, הביאו לה מתנות, הכנו להם ארוחת ערב, כולם היו בעננים".
"ממש פחדתי מההסעות בתור אמא", מוסיפה מיטל. "והמלווה של הצהריים הוא ממש דמות כמו סבא או אבא, הוא מקבל את הילדה בחיוך וחום ואדה היא אישה משכמה ומעלה ונוצר חיבור אישי ביני לבינה ברמה של חברות אמיתית. אדל עולה בשמחה ורצה להסעה, אז הקשר מאוד טוב, הכל פשוט חם ושמח".
"אני מאחלת שכל ילד יזכה למעטפת החמה ובמיוחד בחינוך המיוחד", מסכמת מיטל. "הם מקבלים את הכל וזה לא מובן מאליו. אדה לוקחת את העבודה איתה הביתה ובאמת כל ילד וילדה חשובים לה באופן אישי".
"הייתי עם אותו ילד בקשר רצוף והוא היה מבקש שאשיר לו שיר לפני השינה כל לילה. ההורים היו מתקשרים אליי והייתי שר לו".
"פשוט להעניק להם תמיכה וחום"
אלי מנגן, עבד בעבר כעצמאי ומלווה כבר עשר שנים במערך ההסעות. "הגעתי לליווי הילדים במערך ההסעות כי רציתי לסייע לילדים אחרים", מסביר מנגן. "בהתחלה הייתי מלווה ילדים עם הפרעות התנהגות קשות מאוד, וזה התבטא גם בבעיות אלימות של הילדים, ואפילו פעם אחת הייתי צריך להפריד באמצע נסיעה ילדים אלימים מאוד, זה לא פשוט", הוא מודה.
"היום, אני מלווה שמונה ילדים, מכיתות א'-ד', לבתי ספר לתקשורת לילדים עם אוטיזם. מדי בוקר הם עולים להסעה, והמתכון להצלחה הוא פשוט להעניק להם תמיכה וחום. אני משמש להם מעין דמות אבהית. הם איתי בקשר טוב, אני כבר שנה שלישית מלווה אותם הלוך ושוב, וההורים פשוט לא מוכנים לוותר עליי, הם סומכים עליי ומודים לי מדי יום. בנוסף, הילדים מעריכים מאוד, כותבים לי מכתבים ומביאים מתנות, אין לזה מחיר".
בין שלל הילדים יש כאלו איתם נוצר חיבור הדוק במיוחד. "היה לי מקרה קשה ומורכב לפני שש שנים- ילד אוטיסט בתפקוד נמוך", משחזר מנגן. "הוא היה מאוד איטי, פשוט היו לו קשיים בניהול זמנים ובאמת זה לא היה קל. הייתי עם אותו ילד בקשר רצוף והוא היה מבקש שאשיר לו שיר לפני השינה כל לילה. ההורים היו מתקשרים אליי, והייתי שר לו במשך תקופה מסוימת. לא מזמן ראיתי אותו על אוטובוס בדרך לעבודה. הוא התקדם מאד והיום הוא עובד בעמותת שק"ל".
"העבודה הזו של ליווי הילדים בהסעות מצריכה חום וסבלנות לילדים. בלי זה אי-אפשר לעבוד בתחום", הוא מסכם. "אני רוצה רק שילכו לבית הספר ושהשגרה שלהם תהיה כראוי".
"יעל, אני אוהבת אותך"
יעל אברהמוב, מלווה כבר שבע שנים במערך ההסעות בבירה. כיום היא מלווה בשעות הבוקר והצהריים לגני חינוך מיוחד בהסעה גדולה של כ-14 ילדים בני חמש עם בעיות שפה, בעיות רגשיות ועוד.
"יש הרבה הורים שהפכו להיות חברים וממש סוג של 'משפחה'", מספרת אברהמוב. "יש קשר טלפוני מעבר לשעות העבודה מול ההורים. בנוסף, המלווה והנהג חייבים לעבוד בשיתוף פעולה כדי שחוויית ההסעות תהיה חיובית ושמחה מדי יום".
אברהמוב מספרת על מקרה מיוחד שזכור לה במיוחד במהלך שנותיה: "ליוויתי ילדה שהייתה כבר בת אבל לא דיברה בכלל. יום אחד היא עלתה להסעה, ופשוט אמרה משפט שלם. לא אשכח שהיא אמרה לי 'יעל, אני אוהבת אותך'. היא הייתה באמת המקרה הכי מורכב בהסעה. התקשרתי כמובן מיד לאמא שלה ומאוד התרגשנו. ובאמת עמדו לי דמעות בעיניים. כי מדובר במקרה לא קל, האמא גם התרגשה מאוד".
"סיפור נוסף שנכנס ללב במיוחד", מוסיפה אברהמוב, "קרה בשנה שעברה, עם ילד ואמא חד הורית שכנראה חוותה משבר. כל בוקר הייתי מעירה את האמא כדי שתתפקד. ממש מילאתי את המקום הזה. בוקר אחד בן הזוג של האם שלח לי הודעה שהוא חושש שזוגתו תתאבד, הוא שלח לי כל מיני הודעות וואטסאפ חשודות שבעקבותיהן ישר הזעקנו משטרה ומד"א ואת כל הגורמים הרלבנטיים כדי לטפל ולמנוע את התרחיש הנוראי הזה. במזל זה נגמר בטוב".
"חשוב לגלות אחריות, והרבה הרבה סבלנות. זה המפתח והדבר הכי חשוב", מסכמת אברהמוב. "כי באמת מדובר במקרים לא פשוטים בכלל. להעניק לילדים חום ואהבה, לתת חיבוק ושהילדים ירגישו שאכפת למלווים מהם, לתת מחמאות ומילים חיוביות לילדים כדי להרים להם את המורל. יש הרבה סיפוק בעבודה הזו. האושר הוא לראות את השינוי של הילדים שהתחילו מקיצוניות אחת ולראות את ההתקדמות, לאורך השנה, זה פשוט נהדר".
