צפו בריאיון באולפן ynet עם עידו רז, מנכ"ל חברת סטארט אפ על הרצף האוטיסטי וגסטון דרוגר תסריטאי במאי ושחקן עם מוגבלות:
עידו מנכ"ל בן 16, גסטון במאי ותסריטאי: לא נותנים למוגבלות לעצור אותם
(צילום: סטס קופולו)
לכבוד היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות שמצוין היום (ו'), עשרות מבנים בארץ נשטפו בצבע סגול במסגרת ה"לילה סגול" שצוין אמש, ונועד להעלות מודעות לשילוב עובדים עם מוגבלות במשק הישראלי.
במסגרת המסורת הסגולה שהונהגה על ידי מפעל הפיס, השלטון המקומי והאזורי ואתר "שווים", לכבודם של מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות החיים בישראל, עשרות רשויות מקומיות בכל הארץ, שגרירויות ישראל בשוויץ, פולין, ברזיל, ניקוסיה, בייג'ין וטשקנט, מטה משרד החוץ, משרד המשפטים, בית הנשיא בירושלים, גשר המיתרים בירושלים, בסיס הקריה בת"א, תחנת הכח ברידינג, צים - אוניית ZIM QINGDAO, אתר החרמון, רכבת ישראל, אל על וישראייר (הארת מטוסים) ומגוון רחב של מבנים נוספים הפכו סגולים ללילה אחד.
המסר שהפרויקט מבקש להעביר הוא כי לאנשים עם מוגבלות יש כישרונות ויכולות, ומצטרף לקריאה למעסיקים במשק להמשיך ולהציע משרות חדשות לעובדים עם מוגבלות.
סקר אופטימי - העם רוצה עוד אנשים עם מוגבלות על המסך
אחד מכל חמישה באוכלוסייה הוא אדם עם מוגבלות. זהו המיעוט הגדול ביותר בישראל ובעולם והוא עדיין מופלה לרעה בתחומים רבים וכמעט ואינו זוכה לייצוג בנוף התרבותי. חוסר הנראות בטלוויזיה ובקולנוע פוגע במיוחד כי הוא משפיע על היחס הציבורי ועל התחושה של מאות אלפי ישראלים עם מוגבלות, המרגישים חריגים ושקופים. כיום, על אף מגמת שינוי חיובי, כמעט ולא ניתן לראות דמות עם מוגבלות על המסך, ולרוב יגלמו אותה שחקנים.יות ללא מוגבלות.
נתוני סקר שנערך לאחרונה על ידי חברת IPANEL מציגים נתונים מעודדים בדבר פתיחות הציבור לשילוב אנשים עם מוגבלות. 76% מוכנים לשלם עבור צפייה בהפקות קולנוע וטלוויזיה שמאפשרות נגישות לשחקניות ושחקנים עם מוגבלות ו-86% חושבים שנדרשת התערבות ממשלתית בתיקון הבעיה.
היוזמה נולדה כפרי של שיתוף פעולה בין קרן משפחת רודרמן, קרן גשר לקולנוע רב תרבותי, ואיגוד הבמאיות והבמאים ואליה הצטרפו, שח"ם – ארגון השחקניות והשחקנים, איגוד התסריטאים, אקט – איגוד עובדי ועבודות הקולנוע והטלוויזיה, איגוד המפיקים, איגוד מקצועות האנימציה, הפורום הדוקומנטרי, אתר '505' וחברת ההפקה ג'ימיני. היוזמה יוצאת בקריאה לכל מקבלי ההחלטות בתעשיית הקולנוע, הטלוויזיה והמדיה החדשה בישראל לחתום על האמנה לקידום שוויון הזדמנויות וייצוג הולם לא.נשים עם מוגבלות.
היוזמה רואה במוגבלות חלק מההגדרה של גיוון ורב-תרבותיות בעולם הבידור, ופועלת כדי להפוך את התעשייה לנגישה ומכילה יותר עבור א.נשים עם מוגבלות כשחקנים.ות ומאחורי הקלעים.
עוד נתונים מהסקר הראשון מסוגו, שנערך בקרב 500 נשאלים בני 18 ומעלה המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל: 71% מהישראלים חושבים שהייצוג של שחקנים עם מוגבלות בישראל הוא נמוך מאוד עד לא קיים, ו-77% חשים שאין או יש מעט מאוד ייצוג של דמויות עם מוגבלות.
הסקר מראה כי הציבור מודע היטב לאפליה. 74% ענו שאין שוויון הזדמנויות בישראל לאנשים עם מוגבלות בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה או שהוא קיים במידה מועטה בלבד, ל-82% מהנשאלים מפריע ששחקנים.ות עם מוגבלות לא מקבלים הזדמנות שווה ויותר ממחצית מהנשאלים ענו שחשוב לדעת אם השחקן שמגלם דמות של אדם עם מוגבלות, הוא אדם עם מוגבלות בעצמו.
להמשך המצב הנוכחי בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה יש תמיכה זעומה, רק 4% מהנשאלים לא הסכימו עם הדרישה להנגיש כל הפקה להשתלבות תעסוקתית של א.נשים עם מוגבלות.
"בארה"ב חלה בשנים האחרונות עלייה משמעותית במודעות לנושא, בעוד שחברות ההפקה בישראל עדיין מדשדשות מאחור", מספרת שירה רודרמן, מנכ"לית קרן משפחת רודרמן, מובילת המאבק לייצוג הולם של א.נשים עם מוגבלות בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה בארה"ב ובישראל. "גם אם בשנה האחרונה ניתן לראות יותר ייצוג אותנטי של שחקנים עם מוגבלות על המסך, מרבית ההפקות אינן מונגשות ושחקניות ושחקנים רבים מרימים ידיים ומוותרים מראש על חלום המשחק והעבודה בתעשייה. הסקר הנוכחי מעודד. לשמחתי, הציבור בארץ מקדים את גופי השידור והממשלה וחושב כמונו שהאפליה לא יכולה להמשיך ונדרש לנקוט פעולה כדי להביא לתרבות שוויונית יותר".
זיו נווה, מנכ"לית קרן גשר לקולנוע רב תרבותי, השותפה ליוזמה ומתמחה בקידום יצירת סרטים וסדרות לקולנוע, לטלוויזיה ולמדיה החדשה, העוסקים בייצוג ונראות של המגוון החברתי והרב תרבותי על המסך ובקידום יוצרות ויוצרים עם מוגבלות ושילובם בתעשייה, הוסיפה: "הנוכחות של א.נשים עם מוגבלות על המסך, היא גורלית לחייהם. מהניסיון ארוך השנים של הקרן בתחום, אנחנו עדים להשפעה העצומה שיש לזה על הדימוי העצמי שלהם ממש כמו על הדימוי שלהם בעיני החברה. לתעשיית הקולנוע והטלוויזיה, שמייצרת תכנים שמגיעים לקהלים רחבים, יש את הכוח להשפיע ולשנות את המציאות עליה מעידים הסקרים האלו והשינוי הזה יניב רווח גדול לא רק לקהילת הא.נשים עם מוגבלות כי אם לחברה הישראלית בכללותה".
8 צפייה בגלריה
גסטון דרוגר: "יש אנשים מוכשרים, פשוט אין להם מקום בתעשייה, הם לא מוצאים את עצמם בתפקידים השונים, ובשביל זה הקמנו את הדבר הזה".
רועי אלבה מנכ״ל איגוד הבמאים והבמאיות, מסכם: "חשיבות הקמפיין והאמנה היא לייצר מודעות ולהעלות את הנושא לשיח הציבורי של כולנו. אנו דורשים שוויון תעסוקתי בכלל המקצועות על הסט – יוצרים/ות, שחקנים/ות, עובדי/ות הסט. הצעד הבא הוא לבנות 'ארגז כלים' שיאפשר לגופי ההפקה לשלב העסקה של אנשים עם מוגבלויות, תוך שיתוף פעולה עם גופים ממשלתיים, עמותות, פילנתרופים ועוד".
גסטון דרוגר תסריטאי, בימאי וסטנדאפיסט הגיע לאולפן ynet, לדבר על קמפיין בשם "ייצוג הולם" שנועד לחולל שינוי.
איפה פוגש אותך היום הזה?
גסטון: אנחנו חיים את היום הזה כל השנה, אנשים עם מוגבלות ובטח יוצרים עם מוגבלות, ועוד יותר בתעשייה שלנו איפה שאנחנו מיעוט בה. אז זה שמציינים איזה יום אחד ספציפית, זה יפה וטוב, אבל אנחנו פה כל השנה חיים את הדבר הזה.
כשאתה או אני אומר "מוגבלות", אני לא בטוח שהצופה יודע בכלל על מה אני מדבר
גסטון: "אני חושב שכבר הצופים יודעים כבר יותר מפעם, אבל אנחנו מדברים על יום המודעות לאנשים עם מוגבלויות, שזה בעצם מדבר על מוגבלויות פיזיות, מוגבלויות קוגניטיביות-חושיות ומוגבלויות נפשיות, יש את כל הרצף של הדברים כמובן. ואנחנו מדברים על קמפיין מאוד חשוב שאנחנו עושים לקידום אנשים עם מוגבלות בתעשיית הטלוויזיה, קולנוע, תקשורת באופן כללי ומה שאנחנו קוראים לו 'ייצוג הולם', שכרגע המיעוט הכי גדול בארץ – 20% מתושבי המדינה – זה אנשים עם מוגבלות, אין להם ייצוג כמעט בכלל בתקשורת ובקולנוע".
ויש עוד משהו במסגרת הקמפיין הזה שאתם אומרים "חבר'ה, תקשיבו. אם אתם רוצים לקחת אדם, שחקן, שמשחק תפקיד של אדם עם מוגבלות, למה אתם לוקחים שחקן שמשחק – קחו שחקן שיש לו איזושהי מוגבלות, שהוא ישחק".
גסטון: זה חלק מהקמפיין, אני אעשה רגע סדר – בעצם בקמפיין הזה יש בו שלושה שותפים עיקריים שזה קרן גשר לקולנוע רב תרבותי, קרן רודרמן ואיגוד הבימאים והבימאיות. הם התחילו את הקמפיין הזה במטרה לשנות את מה שאמרת, שמה שנקרא "ייצוג הולם", שתמיד מביאים שחקן לגלם אדם עם מוגבלויות וזה אף פעם לא ייצוג הולם של זה.
אבל לא רק במסך עצמו, גם מאחורי המסך, כאילו אין כמעט יוצרים עם מוגבלות. עכשיו, כשהפקנו סרטון מאוד מצחיק וחד כדי לחדד את הדבר הזה, באמת חיפשנו אנשי צוות שיעבדו איתנו וכמעט ולא מצאנו. ויש אנשים מוכשרים, פשוט אין להם מקום בתעשייה, הם לא מוצאים את עצמם בתפקידים השונים, ובשביל זה הקמנו את הדבר הזה, ומה שמוביל את הקמפיין זו איזושהי אמנה שחתמו עליה גם הגוף שאני עובד בו שזה "כאן" תאגיד השידור, וגם הערוצים המסחריים הגדולים וחברות ההפקה, שבעצם אנשים באמנה הזאת לוקחים איזשהו סיכון כזה של 'אנחנו מוכנים לתת צ'אנס לאנשים מוכשרים עם מוגבלות ולהשתלב בתעשייה הזאת ולייצג בצורה הולמת את הכמות שלהם באוכלוסייה ואת הכישרון שלהם לפני הכל'".
8 צפייה בגלריה
רות ביגר, אמא לילד עם מוגבלות שכתבה שיר המוצג על ידי עיריית תל אביב-יפו בקמפיין שילוט בתחנות אוטובוס בעיר.
(צילום: דין אהרוני רולנדאם )
למה דווקא תעסוקה?
בישראל חיים היום כ-800 אלף אנשים עם מוגבלות בגיל העבודה, אך למרבה הצער פחות ממחצית מהם מועסקים. במהלך משבר הקורונה האבטלה בקרב קהילה זו אף החריפה, כאשר פעמים רבות עובדים עם מוגבלות היו הראשונים להיות מפוטרים ממקומות העבודה.
החסמים בנושא התעסוקה רבים. מצד אחד, מעסיקים שחוששים לקלוט עובדים עם מוגבלות עקב קשיים אובייקטיביים, אבל לפעמים גם בגלל דעות קדומות, ומצד שני אנשים עם מוגבלות שמסיבות שונות נמנעים מלהגיש מועמדות למשרות ולהיכנס לתוך השוק.
מתחילת 2021 פועלים במפעל הפיס בדרכים שונות כדי להגדיל את שיעור העובדים עם מוגבלות במשק. כך למשל, פרויקט "שווים בתעסוקה" הצליח לרתום חברות רבות שהציעו משרות חדשות עבור עובדים עם מוגבלות. חלקן – למשל "מייקרוסופט" ורשת המלונות "פתאל" - אף פתחו מסלולי הכשרה מקצועיים לאנשים עם מוגבלות עם משרות מתאימות בקצה.
בימים אלה, מתקיים מסלול הכשרה לאנשים עם מוגבלות שמעוניינים לעבוד בתחום העיתונות והיח"צ, במטרה לסייע לחניכים המצטיינים להיקלט אח"כ בשוק התקשורת הישראלי, משם, בתקווה, יצליחו להיות גורמי השפעה לטובת קהילת האנשים עם המוגבלויות כולה.
בן 16, על הרצף האוטיסטי ומנכ"ל חברת סטארט-אפ
כדי לשלב צעירים עם מוגבלות עוד בשלב הראשוני של דרכם התעסוקתית, עמותת יוניסטרים המכשירה מדי שנה אלפי בני נוער מהפריפריה מכל המגזרים, ומעניקה להם הזדמנות אמיתית ושווה להצליח בחיים, לפתח קריירה משמעותית ולהשתלב בעתיד בעולם העסקים, משלבת בפעילותה עם צעירים על הרצף האוטיסטי ובני נוער עם מוגבלויות אחרות.
יחד עם קהילה עסקית עצומה המונה כ- 4,700 אנשי עסקים בכירים, חניכי יוניסטרים מקימים חברות סטארט אפ עוד בהיותם בתיכון, והופכים רעיון למיזם פורץ דרך במטרה לחולל שינוי בעולם. החניכים מקבלים כלים ומיומנויות מעולם התעסוקה החדש, שמאפשרים להם למנף את היכולות שלהם, להעלות את ביטחונם העצמי ולהגשים את השאיפות המקצועיות שלהם.
עידו רז, בן 16 מאילת, במשמש המנכ"ל הראשון של חברת סטארטאפ על הרצף האוטיסטי, במסגרת פעילותו בעמותת יוניסטרים, מראה שהגבול הוא השמיים.
רז מאובחן על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוהה ויש לו ארבעה אחיות ואחיות, שניים מהם גם על הרצף האוטיסטי בתפקודים שונים. רז הקים את החברה יחד עם 12 חברים נוספים לקבוצה ביוניסטרים כשהוא מוביל את הקבוצה, הם מפתחים סטארטאפ בתקווה להוציאו לשוק בסופו של דבר.
הסטארט אפ שיזמו הוא עמדות של קרם הגנה שיימצאו בכל חופי ישראל במטרה להגביר מודעות להגנה מפני השמש.
בריאיון באולפן ynet מספר עידו רז: "החברה שלי עוסקת בפיתוח סטארט-אפ, עמדת קרם הגנה נגישה בחוף ים, ונראה לי שזו עמדת ההגנה ראשונה שתהיה באילת".
ומה הייחוד של העמדה? שאתה יכול לקנות למשל במכונה או שאתה יכול ללחוץ על כפתור?
עידו: "זה לקנות במכונה כמו שיש את המכונות חטיפים האלו, אז זה כאילו לקנות ואז אתה לוקח את הקרם הגנה ואז אתה מורח על עצמך את זה. יש לנו שיתוף פעולה עם המשרד לאיכות הסביבה לטובת העניין הזה.
איך הגעת לזה?
עידו: "נכנסתי ליוניסטרים, רציתי ללכת למשהו כזה של יוניסטרים כי החלום הגדול שלי בהתחלה היה להיות בפוליטיקה אז ידעתי שמשם אפשר להיכנס דרך יוניסטרים, דרך העסקים. זו דרך פשוטה אני חושב, ואז נכנסתי ליוניסטרים, התחלנו להקים את החברה ואז היו לנו בחירות למנכ"לות ואני נבחרתי".
אתה גם מנהיג וגם רוצה להיות פוליטיקאי?
עידו: "כן. אני גם במועצת התלמידים הבית ספרית ומדריך במד"צים 360. גם עברתי סמינר מד"צים בהצטיינות.
מתי אתה ישן?
עידו: "לא יודע".
