4 צפייה בגלריה
במקצה המרכז. רוקיה אלמוגרבי מניפה את המשקולות אל המקום הראשון באליפות העולם ב-2019 בסלובקיה
(צילום: אולגה טומילוב)
4 צפייה בגלריה
מניפה של אליפויות. רוקיה מנופפת בסדרה של האישורים הרשמיים על הישגיה בטורניר העולמי
(אוסף פרטי)
(האישה, הערביה, הישראלית, הראשונה - רוקיה אלמוגרבי מספרת על דרכה לאליפות העולם בהרמת משקולות על בימת כנס TED)
עד שנפצעה בגבה, החיים של רוקיה אלמוגרבי, בת 39 מיפו, היו עמוסים ואינטנסיביים, אבל שגרתיים למדי. היא גדלה בבית מוסלמי מסורתי, התחתנה בגיל צעיר, ילדה שלושה ילדים, עבדה בחברת תקשורת ובנדל"ן, ורוב זמנה נעה על הציר שבין המשפחה לעבודה.
כשהיתה בת 30 החליקה רוקיה ונפלה מהכיסא המשרדי עליו ישבה. היא נפצעה קשה בגבה ולקתה בשיתוק חלקי בצד שמאל. הפציעה הפילה אותה פיזית, אבל גם נפשית, וחייה השתנו מן הקצה אל הקצה. במשך שלוש שנים היתה מרותקת לכיסא גלגלים ותלויה בבעלה ובילדיה הקטנים בביצוע של פעולות בסיסיות. גם הטיפול בתינוק היה משימה כמעט לא אפשרית. עם השיתוק-הכפוי והתלות בא גם הדיכאון. מאישה נמרצת ואמא פעילה הפכה מסוגרת בביתה, מדוכדכת, כמעט איבדה את התקווה. איכשהו, ברגע של הארה דווקא כשנגעה ממש בתחתית, היא קיבלה החלטה להציל את עצמה.
זה התחיל בהקפדה על טיפולי הפיזיותרפיה ותרגולים יומיים, והמשיך בטיפולי הידרותרפיה ואימוני שחייה בבריכה של הקאנטרי העירוני, שם עובד אשרף, בעלה, שגם ליווה אותה במסירות. הנחישות שלה האיצה את תהליך השיקום, וכשכבר יכלה ללכת ולתפקד כרגיל, הגבירה את אימוני הכושר, לשמור על תחזוקת הגוף. אל ענף הפאוור ליפטינג התוודעה רק בהמשך, כשהכירה את המאמן ולרי טומילוב, המתמחה גם בשיקום ובליווי ספורטאים נכים. הרמת משקולות אינו ענף הספורט הכי שגרתי שאפשר לחשוב עליו ככל שזה נוגע לאישה מוסלמית, נשואה ואם לילדים. אבל, הנחישות לשקם את חייה גברה על כל שיקול אחר, ורוקיה התמסרה לאימונים, השתתפה בתחרויות - ובסופו של דבר גם זכתה באליפות הארץ בקטגוריה שלה.
לכל אורך הדרך אל האליפות שמרה רוקיה על פרופיל נמוך, והקפידה להתרחק בעיקר מהרשתות החברתיות. היא הבינה שתמונות מאימונים ושיתופים של הישגים ספורטיביים עלולים להוביל במקרה שלה להצקות והתנכלויות, מכל כיוון. כך, כמעט מתחת לרדאר התקשורתי, עברה לעסוק ולהתאמן בהרמת משקולות במסגרות מקצועיות, עד שב-2018 קיבלה הצעה לנסוע לאליפות העולם, שהתקיימה בעיר אֶגֶר בצפון הונגריה. רוקיה שמחה על ההזדמנות, אבל כלל לא האמינה שתזכה להישג כלשהו, כך שהפכה את הנסיעה למעין טיול משפחתי.
אל התחרות היא הגיעה ביחד עם בעלה ושלושת ילדיה, שיראז, כיום בת 18, רינאל, בת 15, ומוחמד, בן 9. המטרה היתה בעיקר לצבור חוויות כמשפחה - והמשפחה אכן זכתה בחוויה בלתי נשכחת, אפילו היסטורית: רוקיה הניפה באוויר 117.5 ק"ג, זכתה במקום הראשון בקטגוריה שלה (בז'רגון הענף: SQ RAW 75), והיתה לאישה הערביה הישראלית הראשונה שרשמה הישג אישי כזה. במקביל, היא העפילה למקום החמישי בטורניר OPEN 75 באליפות העולם.
ההישג הזה סלל את דרכה של רוקיה בענף: אחרי הזכייה ב-2018 מונתה לשופטת בתחרות בינלאומית אחרת, וב-2019 היא שבה להשתתף באליפות העולם שהתקיימה בסלובקיה, שם זכתה שוב במקום הראשון בקטגוריה שלה - וחזרה הביתה עם לא פחות משלוש מדליות זהב, מדליית ארד אחת, ושלושה גביעים.
פרצה דרך לנערות ונשים
ייתכן שההישג העצום של רוקיה היה נשאר חשאי אם לא הייתי כותבת עליה בשעתו פוסט מפרגן בקבוצת פייסבוק של תושבי יפו. בבת אחת נוצר סביבה באז - התקשורת התעניינה, העיסוק שלה הפך גלוי, ורוקיה נאותה לשתף ולשוחח בפומבי על ענף הספורט הלא שגרתי שבחרה לעצמה. החשיפה הביאה בהכרח לגל תגובות: הרוב המוחלט של הציבור הגיב בפרגון עצום, נשים, ערביות ויהודיות מכל הארץ, הציפו אותה בהערכה רבה. זה סייע לה לאזן את חוסר התמיכה והביקורת שהושמעה כלפיה, וגם את הטענות כאילו מדובר בספורט גברי שאינו מתאים לנשים. השיא היה כאשר כנס TED הזמין אותה לספר את סיפורה מעל הבמה היוקרתית שלו, אל מול קהל רב.
בעקבות ההישגים הספורטיביים השתנה גם המסלול הקרייריסטי של רוקיה. היום היא עובדת כמאמנת כושר, זוכה לתמיכה רבה מבעלה ומילדיה, ומגלה מדי יום עד כמה הסיפור האישי שלה עודד נשים ונערות מסביבה לבחור בהרמת משקולות כענף האימון המועדף עליהן - ואין להן שום בעיה להצטלם, לשתף, להעלות לרשת - ולזכות באהדה רבה. היא זכתה לנחת גדולה יותר גם במשפחה שלה, כאשר בתה, שיראז, שברה בעצמה תקרת זכוכית כשזכתה באליפות ישראל באגרוף תאילנדי לנערות.
4 צפייה בגלריה
בחזית האולם שבו התקיימה אליפות העולם בהונגריה ב-2018. רוקיה עם בעלה אשרף וילדיהם שיראז, רינאל ומוחמד
(אוסף פרטי)
4 צפייה בגלריה
גם הדור הבא שובר תקרות זכוכית. רוקיה עם בתה שיראז, שזכתה באליפות ישראל באגרוף תאילנדי לנערות ב-2018
(אוסף פרטי)
