בשיתוף רשות השירות הלאומי-אזרחי
בשביעי לאוקטובר נעה לסרי וחברי הגרעין שלה התעוררו לאזעקה, ובמשך זמן רב לא הבינו מה קורה. "עלינו על מדים והתחלנו לעבוד במיון", מתארת לסרי. עד הלילה הם עבדו במתכונת חירום - ובין השאר סייעו למשפחות כדי למצוא את המטופלים וליוו את החיילים לבדיקות. "ראינו מראות קשים. זה נראה כמו סרט נע שלא נגמר, אמבולנסים שמגיעים אחד אחרי השני, ובמקביל חלחלה אלינו ההבנה שיש חטופים. אבל למרות הקושי, זה הדבר המינימלי שיכולנו לעזור בו. אנחנו לא רופאות או אחיות, אבל היד הכי קטנה שאפשר לתת, להקשיב ולעזור, חשוב שאנחנו נתן אותה". מאז ועד היום לסרי מלווה את המטופלים בתהליך השיקום, רבים מהם חיילים קטועי גפיים. היא מהווה עבורם אוזן קשבת, ומלווה את המסע המורכב והארוך אל עבר החלמה.
השירות הלאומי-אזרחי הגיע השנה לשיא עם כמעט 20,000 משרתים פעילים. מאז 7.10 חלה עלייה דרמטית במספר המצטרפים לשירות האזרחי מהמגזר החרדי, בעיקר למסלולים הביטחוניים. בחודשים המלאים מאז מלחמת חרבות ברזל (נובמבר עד מאי) הצטרפו לשירות האזרחי צעירים חרדים פי שניים יותר מאשר בתקופה המקבילה בשנה שעברה.
במסגרת שבוע ההצדעה למתנדבי השירות הלאומי אזרחי, נערך טקס הוקרה מיוחד למצטייני ומצטיינות השירות הלאומי אזרחי בבית הנשיא בירושלים, במעמד נשיא המדינה, יצחק הרצוג, במסגרתו הוענקו אותות הצטיינות ל-29 מתנדבות ומתנדבים מצטיינים, על תרומתם המשמעותית ויוצאת הדופן השנה לטובת החברה והמדינה.
"גם בשנה זו, וביתר שאת, השירות הלאומי אזרחי מוביל בעשייה משמעותית לחיזוק החוסן החברתי הלאומי בחזית האזרחית. השנה, מצטייני ומצטיינות השירות הלאומי-אזרחי התבלטו בצורה בלתי רגילה והעניקו מענה מידי לכל המפונים במלונות, למשפחות השכולות, לחיילים והאזרחים הפצועים, בגופי הביטחון וההצלה, בבתי החולים, בחינוך ועוד." מוסר מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי, ראובן פינסקי.
"עשרות ארגונים ביקשו להמליץ להצטיינות בפני הוועדה הבוחרת ושיבחו בצורה יוצאת דופן את מתנדבי השירות הלאומי אזרחי המהווים פסיפס ישראלי מרהיב - יהודים ודרוזים, חרדים וערבים, דתיים וחילונים, בנות ובנים, מתנדבים מאוכלוסיות מיוחדות וצעירים בסיכון, כולם שירתו השנה את המדינה בתקופה המאתגרת אליה נקלענו", המשיך פינסקי. "כל צעיר וצעירה בני 18 צריכים לשרת את המדינה, ואם קיבלו פטור משירות צבאי, ראוי שיצטרפו לשירות הלאומי אזרחי. מדינת ישראל זקוקה לנו היום יותר מתמיד".
בנוסף, במהלך שבוע ההצדעה נערכו מעמדי הוקרה לכלל המגזרים הכוללים יריד תעסוקה ולימודים – אירוע הוקרה למתנדבים מהמגזר הערבי והדרוזי, הוקרה למתנדבים מאוכלוסיות מיוחדות, הוקרה למשרתי המגזר החרדי ומעמד ההוקרה המרכזי, שנערך בבריכת הסולטן בירושלים. בנוסף לכך, התקיים מפגש מצטיינים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, בירושלים.
כשנעה לסרי בת ה-20 הצטרפה לשירות הלאומי-אזרחי לפני כשנתיים, היא לא ידעה שהבחירה הזו תעזור לה לגלות את המקצוע שהיא רוצה לעסוק בו. "השירות חתם לי סופית את העובדה שזה המקצוע שאני רוצה, שזה החלום שלי, להיות רופאה", מספרת לסרי, שמתנדבת כסייעת רופא במחלקת שיקום אורטופדי בבית החולים שיבא. לסרי גדלה במשפחה ציונית דתית ועבורה השירות הלאומי הוא "שליחות ועבודת קודש".
"כשאני נכנסת לבית החולים אני מרגישה הכי בבית בעולם", אומרת לסרי. "אני מרגישה שהחיילים במחלקת שיקום הם כמו אחים שלי. הם משתפים אותי בחוויות שלהם ובהתמודדויות. זה באמת כמו משפחה. מאד מרגש לראות אותם מצליחים לחזור ללכת, לעמוד או להתאמן. למעשה, אני זוכה לראות אותם חוזרים לחיים".
קשה לראות חיילים שנפצעים קשה ומאבדים תפקוד?
"זה מאד קשה נפשית, כי הם צעירים. החיים מתהפכים, ואדם שהיה עצמאי נאלץ לעצור את החיים ולחשב מסלול מחדש. הם צריכים ללמוד ללכת שוב. יש כאלו שזה משפיע על הזוגיות שלהם, יש שמקבלים תגובות קשות מהסביבה. רובם צעירים מאד, בגילי, בני 19 - 20, וקשה לראות את זה. אבל אנחנו כאן כדי לעזור, ולהיות חלק מההחלמה. הם גיבורים מבחינתי".
למה היה לך חשוב להתנדב בשירות הלאומי-אזרחי?
"עבורי חשוב לתת למדינה. להצטרף לשירות הלאומי זה הדבר הכי קטן וברור מאליו שיכולתי לתת. השירות הלאומי אזרחי הוא אחד הדברים החשובים במרחב הציבורי, החברתי והביטחוני. השירות שלי הוא הכי משמעותי, מספק ומהותי שיש. הוא ילווה אותי לכל החיים. השירות הלאומי בנה את האישיות שלי. אני חלק ממשהו. התנדבות בשירות הלאומי זה לא משהו שאת עושה כדי לקבל מדליה, אלא מכל הלב. את לא באה לקבל אלא לתת, ועל הדרך, מה שאת מקבלת זה הבונוס".
"עבודת קודש"
השנה שירתו במסגרת השירות לראשונה למעלה מ-5,500 מתנדבים מהחברה הערבית והדרוזית. בשנת 2023, 20.58% מהנשים במחזור גיל בחברה הערבית והדרוזית הצטרפו לשירות הלאומי אזרחי, וכ-29% משכבת הגיל מקרב הנשים הבדואיות המתגוררות בדרום.
בין המתנדבים בחברה הערבית, מארון סכראן בן ה-20, האח הקטן במשפחה של ארבעה, גדל ומתגורר כיום במֻעָ'אר – עיר בצפון הארץ שרוב תושביה משתייכים לעדה הדרוזית. לפני שנתיים החל את התנדבותו בשירות הלאומי כחובש מתנדב במגן דוד אדום, בסניף מרחב ירדן בטבריה. כחובש, סכראן מטפל בשלל סוגי קריאות - תאונות דרכים, פציעות, התייבשויות, החייאות וטביעות בכנרת.
במסגרת השירות הלאומי אזרחי, לא ישכח סכראן את הרגע בו זכה להציל את חייו של מישהו קרוב אליו. "באחת המשמרות, הצוות ואני היינו באמבולנס טיפול נמרץ. אבא של חבר שלי הגיע אלינו באמבולנס", נזכר סכראן. "הוא דיבר איתנו, עד שפתאום התמוטט כשלקה בדום לב. התחלנו לבצע החייאה עם שוק חשמלי. הדופק חזר, והוא חזר לחיים. אין לתאר את ההרגשה הזו. אני עדיין גאה בעצמי על זה".
לשירות הלאומי הגיע סכראן במקרה: הוא מויין לתפקיד קרבי, אך נפצע בגבו במהלך שהותו במכינה הקדם צבאית. כשמצא במקרה ספר של מגן דוד אדום בביתו, נפתח בפניו עולם חדש. הוא גילה בו הסברים להצלת חיים ומתן עזרה ראשונה, והתחיל להתעניין בנושא. לפתע מצא את עצמו צופה בזמנו הפנוי בהדרכות באינטרנט, והבין שזה המקום בשבילו.
עבורו, ההתנדבות הינה חלק מהותי מעקרונות הנצרות. "אמנם לא התגייסתי, אבל אני במקום שמאד תורמים בו, והוא משמעותי מאד", מדגיש סכראן. "אנחנו עוזרים לכולם, לא משנה מי אתה, בלי הבדל של דת, גזע ומין. מד"א תמיד כאן בשביל כולם. זאת עבודת קודש".
מעמדי ההצדעה נועדו להוקיר את פועלם של המתנדבים בשירות הלאומי אזרחי. "פעם בשנה יש לכולנו הזדמנות ציבורית מיוחדת לעשות את מה שאנחנו עושים באופן פרטי כל השנה – להודות לכם מכל הלב", מסכם פינסקי.
אורית סטרוק, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות: "מתנדבי השירות הלאומי הם חלק משמעותי מהרוח הגדולה שמוכיח העם בישראל במלחמה בה אנו מצויים. הם נתנו ונותנים את חלקם הן בחיזוק העורף במצבי החירום ובקשיי המלחמה, והן בחיזוק המערכים הביטחוניים ומערכי החירום. תרומתם והירתמותם הרחבה בכל מקום ולכל תפקיד, היא מופת לשירות עם מסירות, ועל כך העם בישראל כולו מצדיע להם".
בשיתוף רשות השירות הלאומי-אזרחי