בשיתוף מפעל הפיס
כשדניאלה (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת) הביאה לעולם את בתה הבכורה, רונה, אחרי שנים של טיפולים, המצב הכלכלי בבית המשפחה לא היה טוב. דניאלה הייתה לאחר השתלת כליה בפעם השלישית, ועול הפרנסה נפל על בעלה.
הזוג פנה לרווחה לקבלת סיוע, ושם הציעו להם להצטרף לתוכנית טיפולית חדשה וייחודית, "יצירה התפתחותית", שמובילה ילדים בסיכון סביבתי ומשכבה סוציו-אקונומית נמוכה למצוינות. כל זה, כבר בגיל 10 חודשים. "בהתחלה חששתי. הייתי אמא טרייה ולא הייתי בטוחה שזה הדבר הנכון לעשות", מודה דניאלה ומיד מוסיפה: "זו ההחלטה הכי טובה שקיבלתי בחיים".
הבחירה להתחיל לעבוד עם פעוטות, עוד לפני שמלאה להם שנה היא קריטית, מסביר תמיר כהן, מייסד ומנהל התוכנית. "הוכח מחקרית שהסיכויים של ילדים קטנים למצות את היכולות שלהם למרות הסביבה שבה הם גדלו, הוא גבוה. הגילים האלו הם שלב קריטי שבו מתפתחת האינטליגנציה והיכולת השכלית, וככל שנתחיל לעבוד עליהם בגיל קטן, הסיכויים לשפר את מצבו של הילד - גדלים".
כהן מספר שהתוכנית נולדה אחרי שנים רבות של ניסיון בעולם החינוך. "במשך שנים העסיקה אותי השאלה איך ניתן לחלץ ילדים ממעגל הסיכון והעוני. בהתחלה, בדקתי את זה אצל נערים. בין השאר הקמתי וניהלתי את היחידה לקידום נוער בנהריה. ההצלחות היו גדולות, אבל היכולת לחולל שינוי אצל ילדים בני 15 הייתה קטנה. ההשקעה הייתה גדולה והתוצאות נמוכות.
"בשלב הבא, פניתי לבתי ספר יסודיים. במשך שנתיים הייתי מחנך בבית ספר יסודי. התוצאות היו טובות יותר, אבל לא מספיקות. אחרי שבדקתי והתייעצתי עם אנשי חינוך, המסקנה הייתה פשוטה – יכולותיו השכליות של האדם מתפתחות עד גיל ארבע או חמש. במקום לתקן אנחנו אומרים: בואו נבנה".
אז איך זה עובד הלכה למעשה? חן חתן, מנחת הורים וילדים בתוכנית וגננת בעלת תואר ראשון בחינוך, מספרת כי היא מגיעה פעמיים בשבוע למסגרת החינוכית של הילד, ובמשך שעה עובדת איתו באופן פרטני. "אנחנו מתאימים תוכנית אישית לכל ילד, שמבוססת על השלב ההתפתחותי שלו. אנחנו שמים דגש על ראייה הוליסטית. אם צצה למשל בעיה בתחום השפתי, אנחנו מתייעצים על קלינאי תקשורת. עיקר העבודה היא דרך משחקים, שמתאימים לשלב ההתפתחותי של כל ילד".
איזה ילדים את פוגשת בתחילת הדרך?
"אני פוגשת ילדים ברמה קוגניטיבית נמוכה. ילדים שלא חווים חוויות, שלא מרבים לשחק בגלל שלהורים אין פניות לזה. הרבה פעמים אוצר המילים והידע הכללי שלהם הוא מינימלי. לפעמים מדובר בילדים עם טווח קשב קצר, יש להם תנועתיות וחוסר שקט".
חן מספרת כי הסיפוק מהעבודה הוא עצום. "אני מרגישה שאני עושה שינוי משמעותי אצל המשפחות. הדבר הבולט שאני שמה לב אליו הוא קצב ההתקדמות המהיר של הילדים. אנחנו מלווים אותם עד שהם מסיימים גן חובה ועולים לכיתה א', ואנחנו מקבלים המון פידבקים חיוביים מהגננות ומהמורות. לפני כמה זמן פנתה אליי מחנכת של אחת הילדות שעבדתי איתה, ואמרה שהפער בינה לבין האח, שלא השתתף בתוכנית, הוא גדול. לילדה יש יכולות קוגניטיביות הרבה יותר גבוהות".
להעצים גם את ההורים
בשנת 2015 זכה תמיר כהן בפרס אשלים בקטגוריית היזמות, החדשנות והמצוינות בזכות התוכנית שייסד. כיום "יצירה התפתחותית", שחוגגת עשור להיווסדה, פועלת ב-8 רשויות מקומיות ברחבי הארץ ומסייעת למאות ילדים, בתקווה לגדול ולהתרחב.
התוכנית נתמכת על ידי משרד הרווחה, קרנות כגון צ'ק פוינט ומפעל הפיס, אשר משנת 2019 החל לתמוך בפעילויות בתחומי הרווחה, הנוער, הצעירים והאזרחים הוותיקים. "יצירה התפתחותית מתמקדת בתחום חשוב מאד למפעל הפיס - הטיפול באוכלוסיית גיל הרך", מציינת עירית בן מנחם, מנהלת מחלקת מבני פיס באגף הקצאות מפעל הפיס. "אנחנו שמחים להיות שותפים בתוכנית חשובה זו, ובטוחים שהצלחתה תסייע לילדים ולמשפחות לעוד שנים רבות. מימון התוכניות נעשה מתוך תפיסה כי הן המפתח לחיזוק המרקם הקהילתי של התושבים ולהעלאת שביעות רצונן".
התוכנית אף זכתה לחותמת איכות אקדמית: שתי עבודות גמר לתואר שני, שנעשו על התוכנית, הוכיחו כי מדובר בשיטה מנצחת. עבודת גמר אחת של מסטרנט במכללת אורנים חשפה את מה שכהן כבר ידע: לא רק הילדים מרוויחים מהתוכנית, אלא גם ההורים, ובייחוד האימהות.
"מה שעמד בראש מעייני כשהקמתי את התוכנית היו הילדים, אבל עם הזמן הבנו כמה השפעה יש לה על האימהות. רבות מהן היו ללא תעסוקה לפני שהצטרפו לתוכנית, ובתקופה של פחות משנתיים הן התחילו לעבוד, ובסופו של דבר התנתקו ממחלקות הרווחה".
חן מספרת על העבודה עם ההורים: "חוץ מהעבודה השבועית עם הילדים, אני מגיעה פעם בשבועיים לבית המשפחה למפגשי הנחייה. אני משוחחת עם ההורים, מלמדת אותם איך להעצים את הילד, עונה על שאלות שעולות וגם מלמדת אותם איך לשחק. רבים מההורים לא יודעים איך לשחק עם הילד, ולא מבינים את חשיבות המשחק. הרבה פעמים נרקם קשר מאוד מיוחד בין האמא למנחה. זה תהליך מדהים שקורה וגורם לאימהות להרגיש מועצמות".
דניאלה היא הוכחה מאלפת להצלחה של התוכנית. "המנחה עבדה עם רונה באופן צמוד, והגיעה אלינו הביתה פעם בשבועיים. הייתה יושבת איתנו, מביאה משחקים, לימדה אותנו איך להציב גבולות, שזה היה הקושי העיקרי של רונה. נתנו את הנשמה בשביל ההתקדמות שלה. כשהיא עלתה לכיתה א' היא כבר ידעה קרוא וכתוב. ילדה יצירתית עם המון ביטחון עצמי. באותה תקופה גם יצאנו מהרווחה. אני מצאתי עבודה בתור סייעת בבית הספר, שבו אני עובדת עד היום".
הסיבה להתקדמות המטאורית כמו זו של דניאלה, מסביר כהן, היא התחושה של ההורה שהוא זה שתורם לקידום הילד, "וזו בהחלט לא מחשבה מוטעית. רוב ההורים, ובייחוד האימהות, חוות המון כישלונות במהלך חייהן. ופתאום הגננת אומרת להן שהילד שלהן הוא הכי חכם בגן. האמא מרגישה שהיא עשתה את זה. יש תחושה של גאווה הורית שגורמת להעצמה, שמשליכה גם לתחומים אחרים כמו על עבודה".
"היום יש לי ילדה מדהימה בת 11", מסכמת דניאלה, 5 שנים אחרי שבתה סיימה את התוכנית. "רונה ילדה מאוד פעילה, בוגרת ועצמאית. היא מנגנת בפסנתר ותלמידה מצטיינת. התוכנית כבר הסתיימה אבל אנחנו עדיין בקשר עם תמיר, הוא מגיע לבקר אותנו כל שנה. אני מאחלת למשפחות אחרות שזקוקות לתוכנית הזו לקבל אותה. זה הדור של הילדים שלנו, ואני מקווה שהוא יגיע רחוק".
בשיתוף מפעל הפיס
פורסם לראשונה: 08:00, 15.07.21
