(צילום: ליאור שרון)
בשנתיים האחרונות אליה עתאלי חיה את החלום של רובנו: היא טיילה בעולם, ותיעדה את חוויותיה ברשת באמצעות סרטונים מהמקומות שבהם ביקרה. שבוע לפני מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס, היא שבה ארצה כדי להשתתף בחתונה של חברה קרובה, ולפני שהספיקה לתכנן את המסע הבא שלה - היא מצאה את עצמה ב-7 באוקטובר מוקפצת למילואים יחד עם שאר חבריה המילואימניקים מחטיבה 5, בה היא משרתת כפרמדיקית לוחמת.
בזמן שהיא עשתה את דרכה ברכב לעבר הבסיס, עתאלי שלפה את המצלמה כפי שעשתה לאורך כל השנתיים האחרונות, אבל במקום לתעד נופים פסטורליים - היא שיתפה את עוקביה במציאות ההזויה והבלתי נתפסת אליה התעוררה מדינת ישראל באותה שבת.
"הסתכלתי למצלמה והתחלתי לספר את הסיפור של המדינה דרך העיניים שלי", היא משחזרת. "היה לי ברור שכדי להעביר את המסר לעולם, אני צריכה לצלם כמה סרטונים בכמה שפות שונות. וזה מה שעשיתי; צילמתי סרטוני הסברה בארבע שפות שונות, העליתי אותם לרשת ולשמחתי הם זכו לחשיפה יפה מאוד".
קיבלת תגובות לסרטונים?
"קיבלתי המון תגובות, רובן היו חיוביות וחלקן, מצד פרו-פלסטינים כמובן, היו פחות טובות. אבל זה לא מפריע לי, כי מבחינתי עבודת ההסברה הזו היא עבודת קודש ואף תגובה שלילית יותר או פחות לא תגרום לי להפסיק.
"לרשתות החברתיות יש כוח עצום, והעובדה שלכל אחד מאיתנו יש נייד צמוד שמאפשר לנו לפרסם סרטונים, פוסטים או ציוצים ברשת - זה כלי אדיר שצריך לדעת לנצל. וכמי שיש לה לא מעט עוקבים לא-ישראלים החלטתי לנצל את ההזדמנות הזאת ולייצג את ישראל בעולם דרך עיניים של ישראלית, מילואימניקית ולוחמת שמשתתפת באופן פעיל במלחמה".
אחרי כמה חודשים שבהם היא שיתפה את עוקביה בחוויותיה המורכבות כלוחמת בתוך עזה ותיארה כיצד היא טיפלה בפצועים רבים ונלחמה בקרבות מול מחבלים, הצטרפה רס"ל עתאלי לתוכנית חדשה הנקראת "לוחמי תדמית דיגיטליים", שהוקמה במטרה להכשיר מילואימניקים המעוניינים לסייע בהסברה, כיצד לספר את סיפור המלחמה האישי שלהם לעולם.
התוכנית, שנפתחה בשבוע שעבר, הוקמה בשיתוף פעולה בין צה"ל לעמותת "ישראליז" (ISRAEL-is) - ארגון ללא מטרות רווח הפועל לשיפור תדמית ישראל בעולם. היא כוללת מנטורים ישראלים, ביניהם ידין גלמן, עידו דניאל ואלה קינן, העוסקים בהסברה ביומיום וידריכו את משתתפי התוכנית כיצד מייצרים הסברה איכותית, ואיך מספרים סיפור למי שמעולם לא ביקרו בישראל ולא מכירים את ההיסטוריה מאחורי הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
למה החלטת להצטרף לתוכנית?
"הצטרפתי ברגע שהחלטתי שאני רוצה לקחת את ההסברה צעד אחד קדימה, ובעיקר אחרי שהבנתי עד כמה כל משפט שאת מעלה ברשת בנוגע לנושא כל כך טעון - הוא משמעותי ומשפיע. הרשת הרי מלאה בפייק ניוז ומתנהלת קצת כמו 'מערב פרוע', ומספיק שאת מעלה או משתפת תוכן שהוא לא מדויק לגמרי, או כזה שלא הצלחת להסביר אותו באופן ברור ובהיר מספיק - זה מועד לפורענות ועלול ממש להזיק, ולהיפך - הסברה טובה יכולה לעזור מאוד למדינה.
"וזה בדיוק מה שמלמדים אותנו בהכשרה - איך לומר את הדברים בצורה ברורה ומדויקת, מה נכון ומה לא נכון לומר, ואיך לערוך את הסרטונים באופן הכי טוב שיש כך שנצליח להעביר את המסר שלנו כמו שרצינו ונגרום לעוקבים נוספים להתחיל לעקוב אחרינו. כמובן שיש יתרון הסברתי ברור לשימוש בכמה שיותר שפות זרות".
"אנשים מתחברים לאנשים"
מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, ההסתה נגד ישראל משתוללת ביתר שאת במדיה החברתית וכוללת פייק ניוז, תיאוריות קונספירציה, סרטונים גרפיים, ביטויי שטנה וצבאות של בוטים. בארגון "ישראליז" הבינו זאת כבר מהיום הראשון למלחמה, ואחרי שנים של פעילות למען שיפור תדמיתה של ישראל בעולם - החליטו בארגון לשלב "שחקנים" חדשים בחזית הטכנולוגית, שדורשת לחימה עוצמתית לא פחות מאשר בזירת הקרב בשטח.
לדברי סרן נגה ונטורה, מנהלת תכנית "לוחמי תדמית דיגיטליים" בארגון ומ"פ במילואים בפלח"צ: "ב-7 באוקטובר הבנו מיד ששילוב של מילואימניקים ומילואימניקיות בקרב ההסברה יכול לסייע מאוד להסברה בחו"ל.
"המעבר החד בין החיים האזרחיים לשגרה צבאית ברגע אחד, מאפשר לאותם לוחמים ולוחמות שגויסו לקרב, לספר על המלחמה ועל ישראל בכלל מתוך נקודת המבט שלהם גם כאזרחים ולא רק כחיילים - ודרך כך להצליח לחבר אליהם את הצופים", היא מוסיפה. "וזה בדיוק קו המחשבה שמוביל אותנו בפרויקט הזה, כי בסוף אנשים מתחברים לאנשים לפני שהם מתחברים לרעיונות".
3 צפייה בגלריה
סרן נגה ונטורה. "אנשים מתחברים לאנשים לפני שהם מתחברים לרעיונות"
(צילום: באדיבות ארגון "ישראליז")
בחרתם גם לשלב מנטורים בפרויקט.
ונטורה: "נכון. חלק מהמנטורים בתוכנית הם יוצרי תוכן שמתעסקים בשיפור התדמית הישראלית בעולם, דרך הרשתות החברתיות, ובמסגרת ההכשרה שהם מעבירים הם מעניקים כלים למילואימניקים איך לייצר מהסיפור האישי שלהם תוכן מעניין, רהוט ומדויק שיביא חשיפה רחבה ברשתות החברתיות. ההבנה היום היא שהמשחק מתנהל ברשת, בעיקר בטיקטוק ובאינסטגרם, שם נמצאים רוב הצעירים".
עתאלי: "יש סרטון שצילמתי בכפר עזה בשבועיים הראשונים למלחמה, שהצליח לרגש הרבה מאוד צופים והביא מיליוני צפיות; הייתי האישה היחידה בין כל הלוחמים בגזרה. זה היה יום שישי, ולא היו לנו לא מים ולא חשמל. ואז מישהו הביא לנו עוקב מים והחלטתי לחפוף את הראש, כמו שאני, עם המדים והציוד.
"אני מניחה שאנשים התרגשו מהסרטון הזה דווקא בגלל שמדובר בפעולה פשוטה ויומיומית, שפתאום נלקחת ממך בגלל שהמדינה שלך במלחמה ואין לך ברירה לצאת מאזור הנוחות שלך כדי להגן עליה".
יש עוד סרטון מהמלחמה שייצרת ונחקק בזכרונך?
"עמדנו כמה חיילים ליד הגדר שמפרידה בין כפר עזה לרצועה, וכתבת מחו"ל ניגשה אליי ושאלה אותי אם אני שמחה להשתתף במלחמה. עניתי לה שלא ושבחיים היומיומיים שלי אני אוהבת לשחק פוצ'יוולי (כדורשת) בים, ליהנות, לטייל, להכיר אנשים ולשמוח, אבל עם זאת אני בהחלט שמחה לעמוד לצד המדינה שלי בתקופה קשה כל כך ולהגן על העם שלי. את כל זה כמובן צילמתי והעליתי לרשת".
