בתקופה האחרונה, רועשת מדינת ישראל סביב הרפורמה המשפטית. גם בכנסת, באופן טבעי, את מרבית תשומת הלב גורפת ועדת החוקה, חוק ומשפט - ואילו הנעשה בוועדות האחרות עובר "מתחת לרדאר הציבורי".
לאחרונה, במסגרת יום מיוחד בכנסת שעסק במניעת אובדנות, נחשפו בוועדת העבודה והרווחה בכנסת נתונים קשים לפיהם אחוז הקשישים המתאבדים בגיל 75 ומעלה גדול פי שניים משיעור ההתאבדויות בכלל האוכלוסייה. דיון נוסף התקיים בוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה תחת הכותרת "מחדל חברתי: מאות קשישים מתים בבתיהם כשאיש לא יודע על כך בזמן אמת".
מדובר בנתונים עצובים מאוד, שאמורים היו לחולל סערה או לפחות דיון על אודות מצבם של הקשישים בישראל – אך לא זכו להתייחסות. התאבדות הקשישים, מסתבר, מתקבלת כמובן מאליו וכמעט ולא מרגשת כאן איש.
אחד הגורמים המרכזיים לתופעת ההתאבדויות המצערת היא "מגפת הבדידות" התוקפת את הקשישים. לפי נתוני הלמ"ס, בסוף שנת 2021 מנתה אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל כ-1.163 מיליון איש. לפי הערכות, כ-30% מאוכלוסיית הקשישים בישראל מוגדרים כבודדים או ערירים, נטולי משפחה או קרובים.
אנו, חברות ועמותות הסיעוד, מעניקות מדי יום טיפול סיעודי לכ-300,000 קשישים זכאי חוק הסיעוד החיים בביתם, באמצעות עובדים סוציאליים וכ-150,000 מטפלים ומטפלות סיעודיים. פרט לטיפול הפיזי היומיומי שמעניקים המטפלים המסורים, הכולל בישול, ניקיון, רחצה, רכישת תרופות ועוד, הם מהווים גם אוזן קשבת ומזור לבדידות עבור הקשישים.
לעומת זאת, הבדידות חמורה שבעתיים בקרב הקשישים שאינם זוכים לטיפול פיזי. מאז נכנסה לתוקף הרפורמה בתחום הסיעוד בשנת 2018, במסגרתה החליטו שרי האוצר והרווחה דאז שחלק מהקשישים זכאי חוק הסיעוד החיים בביתם יוכלו לקבל חלק מגמלת הסיעוד בכסף במקום טיפול פיזי, ישנם לא מעט קשישים שבחרו בכסף - אך לא השתמשו בו כדי לרכוש "שעות טיפול".
כך למעשה הם נותרו ללא טיפול פיזי ומענה נפשי, וחמור מכך - ללא שום פיקוח, בקרה או גורם כלשהו מטעם המדינה שיבדוק מה שלומם או מצבם. מי מסייע להם להתרחץ? מי רוכש עבורם מזון ותרופות? מי מקשיב למצוקותיהם, לסיפוריהם, מתעניין במצבם וברגשותיהם? ומי מסייע להם להפיג את הבדידות?
אוכלוסיית הסיכון הגדולה ביותר להתאבדות ביחס לחלקם באוכלוסייה
הקשר בין גוף ונפש מוכר וידוע. הבדידות מובילה לקושי מנטלי, ומשם - הדרך להתדרדרות פיזית ונפשית קצרה. שוב הוכח כי כסף לא יכול להחליף בני אדם.
2 צפייה בגלריה
"בעולם הולך ומזדקן, עם מדע ורפואה מתקדמים, מספר הקשישים בישראל רק ילך ויגדל - ולכן המדינה חייבת לתת מענה מיידי".
(צילום: shuterstock)
ממש לא מדובר ב"גזירת גורל" - ניתן להפחית משמעותית את מגפת בדידות הקשישים, ובעקבותיה - לצמצם את מגפת ההתאבדויות, באמצעות כמה צעדים נכונים. בוועדה בכנסת הציגו גורמי ממשלה תוכניות למניעת אובדנות, המתייחסות באופן נרחב לאזרחים הוותיקים במדינת ישראל כ"אוכלוסיית הסיכון הגדולה ביותר להתאבדות ביחס לחלקם באוכלוסייה" וכוללות אמצעי הסברה, מניעה וכד'. חשוב שהתוכניות הללו ייצאו לפועל ושהדבר יתבטא גם בתקציב המדינה. מעבר לכך, יש פעולות רבות נוספות שהמדינה יכולה לעשות, כך שכל הקשישים זכאי חוק הסיעוד יזכו לטיפול אישי ואנושי הולם (פיזי ונפשי).
השורה התחתונה ברורה: מגפת הבדידות הורגת את הקשישים - והגיע הזמן לטפל בה. בעולם הולך ומזדקן, עם מדע ורפואה מתקדמים, מספר הקשישים בישראל רק ילך ויגדל - ולכן המדינה חייבת לתת מענה מיידי. יש פתרונות למצב, צריך רק שמקבלי ההחלטות במדינת ישראל יחליטו ליישם אותם.
