בשיתוף מפעל הפיס
במהלך העשורים האחרונים השתנה והתפתח תחום הטיפול בהתמכרויות והמערכת הרפואית יודעת טוב יותר כיום לטפל במכורים השונים. אולם גמילה, כל גמילה, היא עדיין תהליך קשה הדורש תעצומות גוף ונפש. לכן רצוי, כמובן, לעצור לפני שמגיעים לשלב ההתמכרות, אפילו בשלב האחרון שלפניו, השלב שאותו מכנים המומחים "היסחפות".
מהו השלב שבו תחביב, פעילות או פנאי שגורמים לנו הנאה הופכים מרק כאלה למה שניתן לקרוא לו הגזמה או היסחפות - ומה קורה בתוך במוח כשהשינוי הזה מתרחש? המוח האנושי הוא דבר מדהים וחלקים גדולים ממנו הם עדיין תעלומה גם עבור המומחים. האם מדענים יכולים לראות שינוי בפעילות המוחית בדיוק במעבר הזה בין הנאה סבירה להגזמה מסוכנת?
במסגרת פרויקט "אל תיסחפו", המשותף לקבוצת "ידיעות אחרונות" ולמפעל הפיס, ראיין דורון קופרשטיין את פרופ' פנחס דנון, פסיכיאטר מומחה להתמכרויות לאלכוהול, לסמים, להימורים, לקניות, לאוכל ולמין. בשיחה שניהלו בפודקאסט "אל תיסחפו", הסביר פרופ' דנון מה עובר ב"מוח הנסחף".
"הכל קורה במוח. כשאנחנו מדברים על מנגנוני בקרה או גם על הנפש שלנו, אנחנו מדברים קודם כל על המוח שלנו. הכל ממוקם בו. אנחנו חשים, חושבים, מרגישים ומעבירים הוראות לגוף שלנו על ידי הפרשת כל מיני חומרים מאזורים שונים במוח. בין החומרים האלה ישנם גם אלה שמופרשים במקרים של היסחפות או התמכרות".
התמכרות או היסחפות מתרחשות במוח באותם אזורים שגורמים לנו הנאה. "כשאתה נהנה מחוויה מסוימת, אתה הרי רוצה לחזור עליה שוב", מסביר פרופ' דנון, " אבל כשאתה חוזר עליה עוצמת ההנאה ממנה הולכת ופוחתת עם הזמן או עם מספר החזרות. אז בתגובה אתה עושה דברים בעצימות או בכמות גדולה יותר כדי להגיע שוב לעוצמת ההנאה שחשת בהתחלה. למשל, מכניס אל הגוף חומרים חזקים יותר, מחפש עוד ועוד מבצעים,קונה יותר ויותר וכו'".
פרופ' דנון אומר שלא מדובר רק בעניין התנהגותי אלא חמור מכך: "התמכרות היא מחלה של המוח. המשמעות היא שיש הרבה מנגנונים במוח אותם אנחנו מערבים במסגרת ההתמכרות שלנו כדי להגיע לתחושת העונג אחריה אנחנו רודפים. יש במוח חומר שנקרא דופמין המופרש שאנחנו חשים חשק או הנאה. כדי שמוח יפריש אותו יש צורך במערכות אחרות - מערכת של למידה וחשק, מערכת של מוטיבציה ושימוש חוזר ומערכת של מנגנון הנאה ופרס, שמפעילה את חומרי האדרנלין, הסרטונין והדופמין שלנו. כל המנגנונים האלה מפרישים את הורמון האנדרופין, הורמון שנותן לנו תחושה מאוד טובה במצבים שונים, אפילו במצבי סכנה".
במצבי הנאה "רגילים", מסביר פרופ' דנון, כמויות האנדרופין המופרשות הן קטנות "אבל אם וכאשר משתמשים בסמים, צורכים אלכוהול וכדומה, כל המנגנונים הללו מפרישים את האנדרופין לזמן ממושך יותר. "במוח שלנו קיים מנגנון שאמור לשמש כמערכת הבלמים שלנו", אומר פרופ' דנון. "כשמערכת הבלמים פועלת, המוח מפריש חומרי דיכוי המונעים הפרשה של כמויות גדולות של אנדרופין. זו מערכת שמתפקדת באופן שונה בין אדם לאדם".
מה תראה במוח של אדם מכור? "גירוי מוחו של מכור 'מדליק' את המוח שלו וניתן לזהות את מנגנון הבלמים כמנוטרל. בגוף עצמו מתחילה הפרשת הורמונים כמו קורטיזול, סטרואידים, הורמון גדילה וכדומה. אחר כך תגיע האופוריה ובהמשך גם הירידה, התחושה הלא טובה, שמגיעה בעקבות השיא".
מה הצעד הראשון בגמילה מהתמכרות או מהיסחפות? "לפני הכל, אנשים צריכים להיות כנים עם עצמם ולהבין שיש להם בעיה. צריך רצון לצאת. אחר כך צריך יכולת וזה עניין לא פשוט. כי התמכרויות, בעיקר התמכרויות לא התנהגותיות כמו סמים, אלכוהול וניקוטין, מביאות את מוח האדם לנקודת אל חזור, כלומר חלק מהשינויים במוח יישארו עם אותו אדם כל החיים. מי שנגמל יהיה תמיד במצב רמיסיה, החלמה, אבל לא בריפוי מוחלט. זה אומר שתמיד יהיה צורך באחזקה".
אז הגמילה אולי קשה אבל היא בהחלט ולגמרי אפשרית. "אם וכאשר אדם רוצה, מוכן ומגיע עם מוטיבציה להיגמל, יש היום יכולות לעזור לו, לגמול אותו ולשמור עליו בהחלמה מלאה לאורך שנים", אומר פרופ' דנון. "יש כיום גם טיפולים תרופתיים והרבה יותר אופציות טיפוליות ממה שהיו לפני כ-15 או 20 שנה. צריך רק לרצות".
השפעת חשיפת יתר למסכים על בני נוער
יותר אגרסיבים, פחות אמפתים - כמו על אינספור תחומים אחרים, גם על תחום ההתמכרויות הותירה מגפת הקורונה את טביעותיה המזיקות.
הפסיכיאטר פרופ' פנחס דנון, מומחה להתמכרויות, מספר שהוא מזהה שינוי גם בחלק מדפוסי ההתמכרויות בשנים האחרונות, עלייה משמעותית בהתמכרויות לאלכוהול, לפורנו, להימורים ולקניות, ואיתם גם החשיפה הממושכת מאוד – ובמקרים קשים עד התמכרות - למסכים.
"אצל ילדים ונוער", הוא אומר, "זה לא רק עלול לפגוע בגדילה אלא גם לגרום לבעיות בשינה ובראייה. בנוסף, היסחפות למסכים עלולה להוביל לבעיות חברתיות וסביבתיות. יש מקרים בהם בני נוער מעדיפים להסתגר בתוך החדר ובתוך עצמם. יש גם עדויות להתנהגויות אלימות בגלל הקושי לקרוא ולפרש מה קורה בחיים האמיתיים שמחוץ למסך. נערים הופכים יותר אגרסיבים ופחות אמפתים".
האזינו לפודקאסט:
מרגישים שגם אתם או סביבתכם נסחפים בפעילויות, ברשתות, בטלפון או בהגרלות? הכנסו לאתר "משחקים באחריות" ותוכלו לקבל טיפים להתנהגות אחראית.
בשיתוף מפעל הפיס
