מי מכם שהזדמן לו להגיע ל"כיכר החטופים" בתל אביב במהלך השבועיים האחרונים, ודאי הבחין בתערוכה חדשה שהוצבה במקום - תערוכת "ויהי בוקר", המציגה את המלחמה כפי שהיא משתקפת דרך עיניהם של אמנים ומעצבים גרפיים ישראלים העובדים בקבוצת Aman digital (חברת הייטק המעצבת ממשקים דיגיטליים של חברות במשק הישראלי).
היצירות המוצגות בתערוכה, שהתחילה כמיזם דיגיטלי, משקפות את השלבים השונים במלחמה - מבוקר השבת הארורה ב-7 באוקטובר שבו פלשו מחבלי חמאס ליישובי העוטף וביצעו טבח אכזרי בתושבים, דרך המחאות לשחרור החטופים ועד המלחמה בעזה בניסיון להשמיד את ארגון הטרור חמאס.
מטרת המיזם ההתנדבותי הייתה לקדם את הנרטיב הישראלי בתפוצות, ולשם כך המעצבים הישראלים יצרו קשר עם מנהלי פרויקט הסברה בשם Israel slingshot, שקידמו את הבאנרים באתרים בינלאומיים, תוך התמקדות באלו שמציגים נרטיב פרו-פלסטיני, בין היתר ב"אל ג'זירה", BBC ו-CNN.
"התמונות שאנחנו מפיצים שוברות את הנרטיב השקרי שהאתרים הפרו-פלסטינים מקדמים", מסביר הדר אשוח, מנכ"ל פרויקט ההסברה Israel slingshot. "הרעיון להציג את המסרים הפרו-ישראליים דווקא באתרים הללו, נבע מהצורך לעבור מהסברה הגנתית להסברה התקפית, ואנחנו כבר רואים שהיא משפיעה על עשרות אלפי אנשים שלוחצים על הפרסומות שלנו ורוצים לשמוע יותר על הצד הישראלי במלחמה".
יש לכם נתונים על רמת ההשפעה שהייתה לפרסומות הללו על הגולשים?
אשוח: "מהנתונים שאספנו אפשר לראות עשרות אלפי כניסות לעמודי ההסברה שמופנים מהבאנרים שפורסמו באתרים. ישנו קהל לא קטן של אנשים שצופים באתרים בעלי נרטיב פרו-פלסטיני כברירת המחדל שלהם, אך דעתם הפוליטית אינה נחרצת והם רוצים ללמוד עוד על הנרטיב הישראלי. בעצם הפרסום דווקא באתרים אלה, החברה מנגישה לאותו קהל את הנרטיב הישראלי ונותנת לו הזדמנות לשנות את דעתו, או לכל הפחות להיחשף לצד הישראלי".
"היינו מתוסכלים ממאמצי ההסברה ישראלית"
היצירות, כאמור, זכו לתפוצה של מיליוני חשיפות, וכעת הן מוצבות בכיכר בניסיון, כך מקווים היוצרים, להעניק תקווה לציבור הישראלי וכוח למשפחות החטופים.
גיל זבלודובסקי מעצב בקבוצת Aman ואוצר התערוכה בכיכר, מספר כי "עם תחילת המלחמה היינו מאוד מתוסכלים ממאמצי ההסברה הישראלים שלא הצליחו להתרומם ולהשפיע על דעת הקהל הבינלאומית. כמעצבים ויוצרים שעוסקים באפיון קהלים והתאמה של עיצובים וקריאטיבים עבור קהל לקוחות בינלאומי, ניסינו להבין איך נוכל לתרום מהידע והיכולות הקריאטיביות שלנו לטובת עניין ההסברה.
"אחרי מחשבה משותפת שבה לקחו חלק כל המעצבים בקבוצה, התחלנו לייצר קריאטיבים הסברתיים שונים - חלקם קשים במיוחד, וחלקם עוברים חלק יותר בגרון - אבל כולם, בלי יוצא מן הכלל, מעבירים מסר חד וברור: את המציאות הזאת, שבה ישראלים נחטפו ממיטותיהם ומוחזקים במנהרות החמאס כמעט חצי שנה - אנחנו לא מוכנים לקבל, ואנחנו דורשים את החזרת כל החטופים והחטופות, עכשיו!"
כמה זמן עבדתם על המיזם?
זבלודובסקי: "המיזם נולד ב-7 באוקטובר עם צוות החשיבה של מעצבי הקבוצה. בהמשך, היצירות שהכנו הפכו לקמפיין בינלאומי שהפך לתערוכה פיזית אותה הצגנו בקומת הלובי של בניין הקבוצה".
ובאיזה שלב התערוכה עברה לכיכר החטופים?
"את היצירות עצמן לקח לנו כמעט חודש להכין ולדייק, ועד שהגענו לכדי תערוכה שתוצג בכיכר החטופים - עברו חמישה חודשים. בכל חודש התגבשנו יותר ויותר, עד שהגענו למוצר המוגמר שיהיה מספיק רגיש ויעניק תקווה לעוברים והשבים, ובעיקר למשפחות".
המסר שניסיתם להעביר באמצעות הקמפיין הבינלאומי הוא שונה מהמסר למשפחות - איך זה מסתדר, בהנחה שחלק מהיצירות מטלטלות ולא קלות לעיכול?
"זה נכון שבהתחלה הכרזות הוכנו על מנת להופיע ברשתות החברתיות וכבאנרים באתרים שונים שיעבירו הסברה, בעיקר לקהל שלא נמצא בישראל, ובדגש על פלטפורמות שלא תומכות בישראל כי אין מה לשכנע את המשוכנעים. ואז, אחרי שהגענו ל-10 מיליון חשיפות ובמקביל להמשך הפעילות ברשתות, החלטנו לצאת לדרך לכדי גיבוש משותף של תערוכה, ופה המטרה כבר הייתה שונה - רצינו להעניק תקווה למשפחות החטופים, ולעם ישראל בכלל.
"אותם מסרים שהיו מיועדים לזעזע את הקהל הבינלאומי, יכולים דווקא להפיח תקווה בקרב הקהל הישראלי, שמסתכל עליהן מזווית ראייה אחרת, ומתוך המחשבה הזו נולדה התערוכה הפיזית".
איזה תגובות קיבלתם מהמשפחות?
"התגובות לתערוכה מרגשות מאוד, וכוללות רצון של המשפחות ושל עוברי אורח להדהד אותה ברשתות החברתיות, כדי להעלות את המודעות לנושא החטופים. הבחירה הייתה להציג בפני כולם את ה'טיים ליין' שבו התערוכה מסודרת; החל מרגשות ההלם, הכעס והאכזבה - ועד לרצון לקבל חיבוק.
"באופן אישי, אני רואה את המיזם הזה כשליחות, ומאמין שכשמישהו רוצה לתרום מהיכולות שלו, עליו להשתמש בשדה העשייה שלו כי משם התרומה שלו תהיה הכי משמעותית. בסוף, כולנו שגרירים של המצב, וזו אחריות של כולנו לסיים אותו כמה שיותר מהר, להחזיר את כולם הביתה ולייצר חזית אחת אחידה כלפי העולם. הכרזות מצביעות על המקומות שכואבים לנו גם כאינדיבידואלים וגם כציבור רחב".
ושאלה קטנה לסיום, למה קראתם לתערוכה "ויהי בוקר"?
"השם נלקח מתוך ספר 'בראשית', והוא זה שלמעשה מסכם את הפסקה הראשונה בפרק הראשון בתנ"ך, בו העולם נברא. בבחינת הרבה מובנים, מאורעות 7 באוקטובר היא בריאה מחדש של שינוי המציאות המוכרת, והיא מספרת סיפור חדש של מדינת ישראל".
יצירות נוספות מתוך הפרויקט: