לפני כחודשיים, שני הבדלה, מורה בבית הספר לרום למחוננים ומצטיינים בקריית מלאכי, ראתה בפייסבוק פוסט של עמותת חל"ק שמזמין מתנדבים אחרונים לקחת חלק ביצירת "תחפושות מתגלגלות" עבור ילדים עם מוגבלויות. היא אימצה את הפרויקט לבית הספר ושיתפה את התלמידים בבניית התחפושות המיוחדות.
צפו בריאיון באולפן ynet עם שני הבדלה, ועם ואלומה אליאס תלמידת כיתה ו' בבית הספר לרום בקריית מלאכי:
בריאיון באולפן ynet מספרת הבדלה: "נתקלתי בפוסט בפייסבוק שמזמין אנשים להתנדב להכין תחפושות מתגלגלות. ובעצם לא היה לי ספק שזה תפור בדיוק על התלמידים שלי בקריית מלאכי, בבית הספר לרום למחוננים ומצטיינים בקריית מלאכי. צ'יק צ'ק יצרתי קשר עם מיכל מעמותת 'חל"ק' - חינוך והתנדבות קהילתית. סיפרתי לה על הקורס שלי, קורס חשיבה יצירתית, ומה זה שווה להיות יצירתי אם אתה לא עושה עם זה משהו למען אחרים? ומיד היא חיברה אותנו עם נעה, עם תאו ומיה. תאו ומיה הם אחים תאומים בני שמונה - הוא ביקש להתחפש למכשפה אידה מהסדרה 'בית הינשוף' והיא לאנה זק הנסיכה מהפסטיגל, נעה ילדה ממשפחה אחרת, בת 17 בכיסא גלגלים רצתה להתחפש לנערת הפרחים. הגעתי עם זה לכיתה. התגובה של הילדים הייתה מדהימה, באמת. מיד הם התחילו להיזכר באנשים מהסביבה הקרובה שלהם שהם מכירים, שיש להם מוגבלות. דיברנו על מה זה אומר בעצם ועל זה שלכולנו יש איזושהי מוגבלות אם היא פיזית או בלתי נראית".
את אומרת שזה השיעור האמיתי לחיים, יותר מכל שיעור אחר שנלמד בבית הספר.
הבדלה: "זה השיעור לגמרי לגמרי לגמרי. השאלות של הילדים היו פשוט מדהימות, איך אנחנו יודעים מה הם רוצים, אז חלק מהילדים מתקשרים, חלק מהילדים שעשינו עבורם לא מתקשרים. אז בעצם איך בכלל עושים את הדבר הזה? תאו ומיה הם שני ילדים שממש תפרנו להם את החלום שלהם. הם בדיוק שרטטו לנו מה הם רוצים, אבל גם היה הרבה מקום לילדים שלנו להחליט איזה אביזרים נוספים הם רוצים לעשות להם. ובאמת השיעור האמיתי היה שהילדים באו ואמרו לי 'מה את עושה עם התחפושות?' אז אמרתי להם, אני מוסרת אותם, והם אמרו לי, 'נראה לך שאת מוסרת אותם לבד? אנחנו רוצים למסור אותם'. ויצרתי קשר עם ויקטוריה, היא הגיעה עם שני הילדים. ובאמת המפגש של הילדים שלנו עם מיה ותאו ועם אמא שלהם ויקטוריה, זה היה השיעור האמיתי".
מדהים. נדבר גם על מי שקיבלה את השיעור הזה, אלומה שהיא התלמידה שלך בבית הספר. אז קודם כול אלומה, באה המורה שני ואומרת לכם "נתחיל להכין תחפושות", איך ראיתם את וחברייך לכיתה, לפרויקט, את החוויה הזאת?
אליאס: "שמחתי שהמורה נתנה לנו את ההזדמנות הזאת לעזור ולשמח ילדים אחרים. אם אתה עוזר למישהו זה מרגש כי אתה יכול לעזור לו בקשיים ואז הוא יכול להסתדר יותר טוב. משיעור כזה אפשר ללמוד יותר מאשר משיעור חשבון ומשיעור עברית, אפשר ללמוד לעזור וזה גם עוזר לך כשתגדל להבין מה זה לעזור לאחרים ואז אתה יכול לשנות הרבה דברים".
שמחה וצהלה בבית הגלגלים
פרויקט מיוחד דומה, שיזמו מתנדבים מקיבוץ בארי יחד עם הבית הדרומי של עמותת "בית הגלגלים" בקיבוץ, יוצר פורים חגיגי, שמח ושוויוני גם לילדים עם מוגבלות.
מספר שבועות לפני חג הפורים, שמעו מתנדבי המיזם מחניכי הבית את החלומות והשאיפות לתחפושת שאותה הם רוצים, התאימו במדויק מידות על פי פרטי הכיסא גלגלים וההליכון של הילד, ובימי טרום חג הפורים עברו בבתי הילדים, הציגו להם את התחפושות, ועזרו להם להתלבש והתרגשו יחד איתם.
בין התחפושות השנה היו של נדב בן ה-12 ממושב תקומה, עם שיתוק מוחין ומתנייד בכיסא גלגלים ממונע, שהתחפש לפיראט, של יותם בן ה- 13 מבאר שבע, עם ניוון שרירים, שהתחפש לאביר מימי הביניים, של עדי גולדשמיט בן ה-16 מאופקים, עם ניוון שרירים, שהתחפש לדמות מתוך משחק מחשב, של אבישג בת ה-11 מקריית גת, עם שיתוק מוחין, שהתחפשה לשפית, של שליו אבקסיס בן ה-12 מבאר שבע, המתנייד בעזרת הליכון, שהתחפש לשוער נבחרת באר שבע, של עופרי בר הלוי בת ה-8 מבאר שבע, המתניידת בעזרת הליכון, שהתחפשה לקשת בענן, ושל אריאל אדרי מגן יבנה בן ה-8 ,המתנייד בעזרת כיסא גלגלים, והתחפש לגיימר.
''אהבתי את התחפושת שהכינו לי'' סיפרה אבישג. ''התגשם לי חלום, תמיד חלמתי להיות שפית''. ''חיכיתי בציפייה לתחפושת, לא ידעתי איך היא תצא'', שיתף עדי שהתחפש לדמות ממשחק המחשב 'קלאש אוף קלאנס', ''הייתי מבסוט שסוף-סוף אוכל לנסות את התחפושת, הייתי מרוצה מאיך שהחלק של כיסא הגלגלים יצא, הכול היה נראה ממש כמו המקור'', סיכם בשמחה.
''שמחנו מאוד לקחת חלק בפרויקט כי לאריאל שלנו היה בראש רעיון לתחפושת שלא קיימת ובטח לא על כיסא גלגלים'', סיפר דביר, אביו של אריאל שהתחפש לגיימר. ''פתחנו פנייה ובאמת יצרו איתנו קשר אנשים מדהימים שהסבירו לנו על הפרויקט וכל שהיינו צריכים לעשות זה להעביר מידות כדי שהם יוכלו להגיע עם הציוד שמותאם כבר לכיסא של אריאל'', שיחזר את התהליך.
''ביום חמישי האחרון הגיעו אלינו אנשים מדהימים ופשוט אצלנו בבית התחילו ליצור איתנו ביחד את התחפושת ואפילו פינקו את אריאל במשלוח מנות. גם אני לקחתי חלק בתהליך וממש נהניתי. הייתה חוויה כיפית וגם תוצאה מרשימה. שולח תודה ענקית לצוות על העשייה והעזרה בהגשמת התחפושת החלומית של אריאל שלנו".
אוראל עייש, מנהלת הבית הדרומי של 'בית הגלגלים', מספרת: "בחג פורים הזה השמחה שלנו בבית הדרומי הייתה גדולה ומרגשת כי הרחבנו את מיזם 'תחפושות מתגלגלות'. המיזם הזה מאפשר לנו ולחניכים בעזרת השותפים שלנו לרגע לחוות את פורים כמו כולם, להניח לרגע את המגבלה ולהפוך את הכיסא וההליכון לכל מה שעולה בדמיון".
קשת שביט (23) מקיבוץ בארי, המנהלת את המיזם 'תחפושות מתגלגלות', מספרת: ''לפני שנתיים נתקלתי באינטרנט בתמונה של ילד שמחופש עם כיסא הגלגלים שלו, ומאז עלה הרעיון להפוך את זה לדבר גדול. יצרתי קשר עם 'בית הגלגלים', שקיבוץ בארי מסייע ומלווה אותנו בפעילויות שונות, ויחד לפני פורים התחלנו להניע את המיזם. השנה הוא הפך לגדול יותר - רתמנו את בית הדפוס של הקיבוץ שהדפיס את התחפושות, את המתפרה של הקיבוץ שתפרה את התלבושות, ויחד עם מתנדבים ומתנדבות הבאנו את התחפושות לבתים, פגשנו את הילדים והילדות וחיברנו את התחפושות למציאות".
מיזם 'תחפושות מתגלגלות', מתקיים זו השנה השנייה והוא אחת מתוכניות עמותת "בית הגלגלים", המהווה בית שני למאות בני נוער ובוגרים עם מוגבלות פיזית בארץ. למיזם שותפים גם תנועת "תיקון עולם מייקרס" ובשיתוף עם "דפוס בארי" ו"מתפרת בארי" התורמים את עזרתם להכנת התחפושות לילדים.
מנכ''ל עמותת בית הגלגלים יהודה פרידמן, מסכם: ''היכולת להתחפש, להיות אחר, לשים מסכה לרגע ולחדול להיות אתה היא חוויה חינוכית חשובה ומעצבת לכל ילד ומבוגר באשר הוא. ל'בית הגלגלים' חשוב לתת לכל צעיר או בוגר את ההזדמנות המבורכת להתחפש ולחגוג. מיזם התחפושות המתגלגלות מאפשר לכל אדם עם מגבלה שרוצה בכך לחגוג את החופש ולבחור בתחפושת מבלי להיתקל במחסומים או מגבלות, המיזם מעביר את המסר הפשוט: 'שווה בין שווים' ומעניק נחת ואושר לכולנו".
סמי הכבאי והכבאית
גם תום גביש, אבא של דניאל, המתמודד עם שיתוק מוחין בארבע גפיים ונעזר בכיסא והליכון מרובי תמיכות, נרתם לייצר עבור בנו תחפושת מיוחדת: "האמת, תמיד אהבתי את פורים. מגיל צעיר אמא שלי יצרה לי תחפושות לפי בקשה, אח"כ יצרתי לעצמי כל מיני תחפושות מוזרות של מפלצות וכאלה", הוא משתף. "אז היה לי ברור שברגע שאפשר, לדניאלי אצור משהו מיוחד. לפני חצי שנה בערך הוא התחיל לראות 'סמי הכבאי' וישר אמרתי ליעל אשתי שאכין לו כבאית שתתחבר לו לכיסא. היא אמרה לי, 'עזוב שטויות, עד פורים הוא לא ירצה סמי יותר'. אמרה וצדקה, אבל לפני חודש, פתאום, חזר לו החשק לראות 'סמי הכבאי' וכל העניין התעורר מחדש", מסביר גביש.
"הדיסוננס הגדול במצב שלו זה כמה שהוא אוהב לזוז ושהתנועה הרבה פעמים מקשה עליו. יצרנו את התחפושת כדי שהכבאית תתחבר לכיסא שלו בבית ובגן. זכינו בפעם ראשונה להיות בחגיגה בגן שלו אלווין ישראל בחיפה", מסכם גביש. איזה אושר, איזו השקעה ואיזו חגיגה מדהימה. היה כיף לא נורמלי, וחוויה שאני בטוח אנצור".