יותר ויותר משפחות בישראל יישבו הפסח מול שולחן חג ריק, אם לא תקבלנה סיוע לשולחן החג. בשעה שכ-800 אלף אנשים נמצאים מחוץ לשוק העבודה, קו העוני הולך ונראה מוחשי עבור משפחות רבות. ארגון "תכלית" שפועל בשגרה לחלוקת מזון ולקישור בין נזקקים למשפחות מאמצות, עובד עכשיו קשה כדי למלא את שולחן החג עבור אותן משפחות.
צפו בריאיון באולפן ynet עם ראשי עמותות המציגים את העלייה של עשרות אחוזים בביקוש לסלי מזון:
עלייה של עשרות אחוזים בביקוש לסלי מזון לפסח
(צילום: משי בן עמי)
"תכלית" הוא ארגון ללא מטרות רווח העוסק גם בימי שגרה בחלוקת אלפי סלי מזון לנזקקים ברחבי הארץ, הוא מקשר בין משפחות נזקקות למשפחות מאמצות באופן ישיר וטבעי ללא מתווכים, כך שהתרומה עוברת מאה אחוז למשפחה והתורם יכול להיות בקשר ישיר עם הנתרם.
"אחד הפרויקטים הכי חשובים של הארגון" אומר הרב אהרון כהן, מנכ"ל העמותה, "הוא להחדיר למדינה רעיון של תרומה בין אחד לשני שעוברת ישירות בלי מתווכים, ובלי שהכסף עובר אצל אף אחד בידיים. זה נורא פשוט", הוא מסביר. "התורמים מתקשרים לעמותה, אנו מוסרים להם פרטי משפחה בקרבתם והם יסייעו להן כפי יכולתם. הסיוע יכול להתבטא בכל דבר, מזון, אירוח, ביגוד ועוד".
יש לך דוגמה?
"למשל בשבוע שעבר קיבלנו טלפון מאישה בת 54, עם ארבעה ילדים מחולון. היא ובעלה עובדים בשכר מינימום, הגעתי אליהם הביתה. ראיתי שמוצרי יסוד בסיסיים חסרים, ההוצאות כל כך גדולות שיחד עם השכירות וההוצאות עבור הילדים הם לא יכולים לעשות חג נורמלי".
ומה עשית?
"מאוד פשוט בדקנו אצלנו ברשימות אילו משפחות ביקשו לעזור באזור חולון, וקישרנו אותן למשפחה מקסימה, הם הלכו איתם לסופר. והלכו לקנות לילד חולצה חדשה לחג. וזה כל כך מספק. גם אותנו וגם את המשפחה שעזרה. שבשבילה זה כמה מאות שקלים. אבל בשבילם זה ממש הצלה".
איך עלה לך הרעיון הזה?
"אנשים מבקשים עזרה, ואחרים רוצים לתרום ולדעת שהכסף אכן הגיע למי שצריך, אז למה לא לעשות את זה מסודר ולהגיע ליותר משפחות, בכל האזורים בארץ? אנחנו באמת רוצים מאה אחוז תרומה בלי שהכסף יעבור עוד ועוד ידיים".
"רק אנחנו יכולים לעזור לעצמנו"
"בחודשים האחרונים הממשלה לא דאגה מספיק לעצמאים, לחלשים, והמון אנשים נאלצו להצטרף למעגל האוכלוסייה החלשה. וזה נורא חבל", מוסיף כהן. "רק אנחנו יכולים לעזור לעצמנו. אנחנו לא סומכים על החוקים של הממשלה ואחנו לא מחכים להם. אנחנו לבד עוזרים, מגייסים את עם ישראל לעזור, ואין אדם שרואה את הדברים האלו ולא נקרע לו הלב".
דוגמה נוספת שכהן נותן היא של משפחה, שני הורים צעירים בשנות ה-30 ושלושת ילדיהם שהגיעו אליו לאחר שלא עמדו בתשלומים לבית הספר ובשכירות, ובחשש שלא יוכלו לערוך את החג. "הם חיים באשקלון ושניהם עובדים. האבא נהג והאמא גננת. ובכל זאת לא מצליחים לסגור את החודש", מתאר כהן. "הם ממש תיארו פחד כל חודש מההורדות, מהסופר ובכלל. הם כל-כך התביישו לבקש עזרה, כלכלית או אפילו סל מזון ואמרו שהם רק רוצים לתת הכי טוב לילדים", הוא מסביר.
שיעור הבקשות לקבלת סלי מזון זינק במאות אחוזים לעומת אשתקד, מספר העניים עולה, ואילו התרומות לעמותות הסיוע פחתו מאוד. זאת ועוד, היום גם יש אנשים שמבקשים עזרה בגלוי. לא מתביישים, אומרים בגילוי. התקשרה אלינו אתמול אישה ואמרה בבירור "אני צריכה עזרה". כהן משחזר "היא תיארה דיכאון, לא נרדמת, מפחדת, כבר לא אכפת לה ממצבה, פסימית ואפתית. 'באמת ניסיתי לעזור לעצמי' היא אמרה לי בגילוי לב, 'אני חייבת עזרה ולמדינה לא אכפת. המקררים ריקים, אנחנו לא מצליחים למלא אותם, וצריך אוכל לילדים'".
"היא אמרה שכמו שהיא באה לבקש מהעמותה, היא ביקשה מכל המשפחה 'לתרום לה בביט' כי הבנק מוגבל, וחובות וקשיים" מסביר כהן. "לשמוע דבר כזה זה קורע את הלב. אנשים כבר לא מתביישים לפנות".
העבודה בעמותה מראה תוצאות בשטח, ישנם יותר ויותר טלפונים מנזקקים, עוד ועוד משפחות מאמצות, כל שבוע יוצאים יותר מ-10,000 סלי מזון לכל הארץ ובחגים יותר מ-50,000.
״ברור לי שאנחנו לא נוכל להגיע לכולם לבד ואנחנו צריכים עזרה", מסכם כהן בצער, "כל מה שאנחנו מבקשים מאנשים זה לתרום ככל יכולתם. אנחנו רואים שה-15 שקלים שתרם אדם אחד מתחברים לעוד ועוד סכומים, וביחד עם כספים שמגיעים גם מחברות וארגונים גדולים אנחנו מצליחים להביא שינוי משמעותי".
