בשיתוף מפעל הפיס ועמותת שווים
מספר החברות שהצטרפו לפרויקט "שווים בתעסוקה" – מיזם משותף של מפעל הפיס, עמותת "שווים" וקבוצת "ידיעות אחרונות" שנולד כדי לחולל מהפכה חברתי ולהעלות באופן דרמטי את מספר המועסקים מתוך אוכלוסיית האנשים עם המוגבלויות – גדל בקצב דרמטי.
בין המצטרפות החדשות, שהקצו משרות לאנשים עם מוגבלויות בלבד, נמצאת חברת סלקום, שמחפשת נציג/ת תמיכה טכנית למוקד בנתניה (לפרטים: rotemm@workitout.co.il); אומיקס, חברת ביו־טכנולוגיה בנס־ציונה, מחפשת עוזר/ת אדמיניסטרטיבי/ת. אין צורך בניסיון קודם (לפרטים: orh@workitout.co.il); בנק לאומי בראשון־לציון מחפש כמה בנקאים טלפוניים, בין היתר למרכז השירות של הבנק הדיגיטלי ולמרכז האשראי והמשכנתאות של הבנק (לפרטים: orh@workitout.co.il); שטראוס מים מגייסת נציג/ת מכירות למוקד הסכמים (לפרטים: noa.zacharia@strauss-water.com); עיריית תל־אביב תשמח לקלוט סייע/ות וסייע/ות משלב/ות לגנים ובתי ספר (לפרטים: orh@workitout.co.il); למרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) דרוש ספרן/ית (לפרטים: ghizelap@workitout.co.il); ירוק חברתי, מיזם שמעניק לבתי עסק שירותי מיחזור, מחפש אחראי משמרת באזור גוש־דן, עובד לאיסוף נייר ופסולת מחזור מבתי עסק באזור המרכז ועוד (לפרטים: orh@workitout.co.il).
הם מצטרפים לחברת הטכנולוגיה ארמיס סקיוריטי, שהודיעה בצעד דרמטי כי תיתן עדיפות בכל עשרות המשרות שהיא מבקשת לאייש לאנשים עם מוגבלויות שיתמודדו מול מועמדים בעלי נתונים דומים (לפרטים: armis.FullStack@applynow.io); למוזיאון ישראל, שם מחפשים סדרן יוצא יחידה קרבית (לשליחת קורות חיים: meirav@imj.org.il); לבזק אונליין, שמעוניינת לקלוט עשרות עובדים עם מוגבלויות למוקדים הטלפוניים בבאר־שבע, קריית־מלאכי ובני־ברק (המייל: ;(gius4@bezeqonline.co.ilחברת "תקשוב", שמפעילה מרכזי שירות לקוחות' מחפשת מאות עובדים למשרות בכל הארץ (פניות בטלפון ;(*9802חברת המחקרים "אסקריא" מחפשת סוקרים טלפוניים בעלי היכרות עם המגזר החרדי (לפרטים: ;(rivkiwe@askaria.co.il הלב"ץ ברוך בע"מ, חנות כלי בית ומוצרי בניין בחדרה, מחפשת קופאים, אנשי מכירות, עובדי מזכירות ואיש הנהלת חשבונות (לפרטים: ;(doron@helbitz.co.il "השפלה שירותי אמבולנסים" מחפשת עובדים למוקד מידע ותיאומים בכפר־סבא (מייל: ;(ilanit@carephone.com "החברה לשוויון סביבתי", מפעל למחזור מנועים חשמליים בג'וליס, מחפש עשרות עובדים מכל המגזרים – ערבים, יהודים ודרוזים (לפרטים: .(eyad@lemaan.org.il
בנוסף למשרות, יש גם שני קורסי הכשרה ברשת המלונות פתאל, ולמי שיסיימו אותם בהצלחה מובטחת עבודה ברשת: אחד בתחום הבישול והשני בתחום המכירות והשירות. לקורס המכירות והשירות, שבוגריו יעבדו בתחומים כמו אופרציה של תיירות נכנסת, הזמנות עסקים, שירות ודיגיטל, מכירות ועוד, מוזמנים בעלי 12שנות לימוד עם כושר ביטוי ברמה גבוהה ותודעת שירות מצוינת. יתרון לבעלי ניסיון בתחומי התיירות, השירות והמכירות עם אנגלית טובה. למסלול "יסודות הבישול" מוזמנים בעלי 10 שנות לימוד עם אהבה לתחום. הקורס ישלב לימודים תיאורטיים והתמחות מעשית (להרשמה: .(ShahafGa@fattal.co.il
חשוב להבין: כל המעסיקים האלה לא עושים טובה לאף אחד – חוץ מלעצמם. הם יזכו בעובדים נאמנים, משקיעים, יצירתיים, לא מפונקים, שיגרמו גם לקולגות שלהם להיות טובים יותר. ויש גופים שכבר הבינו שזה ממש שווה את ההשקעה שכרוכה – לפעמים – בהתאמת סביבת העבודה כך שהמגבלה לא תפריע. קחו לדוגמה את חברת החשמל. כ־480 מעובדיה הם אנשים עם מוגבלויות, ולדברי ניצה רוגוזינסקי, מבקרת החברה ונציבת תלונות הציבור בה, "חברת החשמל מעסיקה עובדים עם מוגבלות מתוך בחירה והכרה בכך שתרומתם לארגון עולה עשרות מונים ביחס לתרומת מקום העבודה להם, ולא כי 'צריך'. אצלנו, ביחידת הביקורת הפנימית ונציבות תלונות הציבור, ערכי ההכלה, הפתיחות, קבלת האחר – מושרשים עמוק בדנ"א של כל אחד מהעובדים. מעבר לערך החברתי והאישי, הטרוגניות בקרב עובדים בכל מקום עבודה היא בעיניי דבר חשוב שיש בו תרומה הדדית לכל המעורבים, כולל למקום העבודה".
הערכים שרוגוזינסקי מדברת עליהם באים לידי ביטוי בשלל התאמות המיועדות לעובדים עם מוגבלויות בחברה, המועסקים בתפקידים שונים. מספר עופר קרן, מנהל אגף משאבי אנוש והממונה על נושא העסקה רב־גונית: "אנחנו מנגישים כל מה שאפשר, הן לטובת עובדים שלנו, שחלו או נפצעו ובמקום לשלוח אותם הביתה החזרנו אותם לעבודה, לעיתים אחרי הסבה מקצועית; הן לטובת עובדים חדשים. כבר שנים אנחנו רוכשים מסכים גדולים ומפתחים במעבדות שלנו עזרי ראייה שונים למען אנשים עם ליקויי ראייה, וכן תוכנות ליצירת ממשק עבור עובדים כבדי ראייה, שמיעה או דיבור.
"בנוסף, ייצרנו במיוחד עבור שני עובדים נמוכי קומה שעובדים בבית המלאכה של החברה כלי עבודה המותאמים לגודל כפות הידיים שלהם ושולחנות עבודה בגובה מתאים. התאמנו לרתך שנעזר בכיסא גלגלים עמדת עבודה בישיבה, בכיסא מיוחד; ואחד מעובדינו, שנפצע ויכול רק לשכב או לעמוד – עובד במחלקת ההזמנות בשכיבה במיטה מיוחדת, ויש לרשותו סטנד שעליו הוא יכול לתלות דברים שהוא זקוק להם בעבודה מול המחשב. כדי שלא ירגיש חריג בחדר האוכל – קנינו שולחנות בר וכסאות בר, שלא רק הוא נהנה מהם.
"אנחנו מעסיקים גם עובדים על הרצף האוטיסטי במתכונת של מפעל פתוח – הם מגיעים אלינו בבוקר, מתקנים ארונות חשמל, וחוזרים לבתיהם בסוף היום. כל הכנסים והישיבות שלנו מתקיימים בסיוע מתורגמנים לשפת הסימנים וכל סרטוני החברה כוללים כתוביות – לטובת כבדי השמיעה. כבדי הראייה משתמשים במכשירי טלפון מיוחדים שגם מקריאים. העובדים שלנו משתכרים שכר שווה, ולא מותאם, ומקבלים את התנאים שלהם זכאים כל עובדי החברה".
גם בחברת מיקרוסופט ישראל נעשות התאמות רבות לטובת עובדים עם מוגבלויות. עדי מור־בירן, מנהלת שיווק סטרטאפים ומנהלת תחום עובדים עם מוגבלויות, ועופר ניר, מנהל נכסים בחברה, מספרים: "כשהתחלנו לתכנן את הקמפוס החדש חרטנו על דגלנו את הזכות להיות נגישים לכולם – עובדים, לקוחות ומבקרים – ולכן הכניסה היא קרוסלה ענקית ולצידה דלת שלה לחצן נמוך אשר מתאים גם לאנשים בכיסאות גלגלים וגם לנמוכי קומה.
"על הרצפה יש פסי הולכה לטובת כבדי ראייה, וכל הקמפוס מרושת בטכנולוגיה שמסבירה את הדרך ומכוונת לדברים בסביבה, כך שגם כבדי ראייה יכולים להתנהל התנהלות עצמאית לגמרי. לצד המדרגות יש מאחזי יד ייעודיים ובכל האתר יש שלטים עם הסברים בברייל, אפילו ליד יצירות האמנות התלויות על הקירות.
"השולחנות בלובי, וכן האסלות והכיורים, מתקני הכושר והסלים בגינות מתכווננים לגבהים שונים. כבדי שמיעה יכולים להיעזר אצלנו בטכנולוגיית הגברה, וכן במיקרופונים ובאוזניות מתאימות. בכל קומה יש קפטריה שבה הדלתות בשני גבהים וכך גם הכיורים ודלפקי ההכנה וההגשה שעליהם מונחים מכונות קפה, קומקומים, טוסטרים וכו'.
"מעבר להנגשה הפיזית אנחנו בשאיפה מתמדת להגדיל את מספר המועסקים עם מוגבלויות, בדגש על תפקידי ליבה; אנחנו מתאימים את תהליכי הגיוס לאנשים על הרצף האוטיסטי כדי שיהיה להם קל יותר לעבור את ראיונות הקבלה בהצלחה – למשל באמצעות היכרות מוקדמת עם החלל כדי לצמצם את החרדה, וקיום הראיונות בחדרים שקטים. בנוסף, עובדים עם מוגבלות ומנהליהם מקבלים מנטורינג לכל אורך הדרך. אנחנו לא עושים את הדברים כדי לצאת ידי חובה ולעמוד בקריטריונים – אלא מתוך ראיית התועלת העסקית. ככל שהאוכלוסייה מגוונת יותר – כך היא מייצגת יותר צרכים והמוצרים שלנו יכולים לפנות לעוד ועוד קהלים, ויש בזה רווח, כמובן".
בשיתוף מפעל הפיס ועמותת שווים
פורסם לראשונה: 08:00, 28.10.21