ב-8 באוקטובר, דין נהוראי בר ז"ל היה אמור להתקדם צעד נוסף לעבר הגשמת חלומו - הקמת המספרה שעליה חלם מאז שהחל לספר את חבריו בבית הוריו. באותו יום אמור היה להתחיל שיפוץ מאסיבי במבנה שדין שכר באחוזת ברק - היישוב בו התגורר במשך 11 השנים האחרונות ביחד עם משפחתו - שבסופו, היה הופך למספרה מושקעת במיוחד.
"דין ידע בדיוק איך הוא רוצה שהמספרה תראה", אומר אביו, מאיר בר. "הוא בחר צבעים, החליט איפה נכון שיהיה המיקום של כל דבר, איזו אווירה הוא רוצה לייצר במספרה ומה תהיה המוזיקה שתתנגן ברקע".
אוסף פרטי ציוד החללים והניצולים משטח פסטיבל נובה ברעים
(צילום: גיל נחושתן)
אבל כדרכם של סיפורים טרגיים - החלום נקטע עוד לפני שהוא התחיל, עם הירצחו של דין במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר. בן 27 היה במותו. יחד עמו נרצחו באותו יום גם אחיינו, שוהם בר ז"ל, וחמישה חברים נוספים מאחוזת ברק, בזמן שניסו להסתתר במיגונית מפני המחבלים החמושים שפלשו ליישובי העוטף.
לדברי מבלים שהיו בסמוך אליהם ושרדו, כשדין וחבריו שמעו את שריקות הטילים, הם מיד רצו למיגונית הסמוכה. בערך באותו זמן דין התקשר לאביו וסיפר לו שהם שומעים קולות ירי קרובים ומנסים לחייג למשטרה, אך אין מענה. במקביל, הוא שלח לאביו את המיקום שבו הם הסתתרו כדי שגם הוא ינסה לעזור להם להזעיק עזרה.
"בזמן שהייתי על הקו, שמעתי את החבר'ה במיגונית אומרים אחד לשני שברגע שיגיע המחבל, כל אחד מהם ייקח חפץ או אבן - ויחד הם ינסו לנטרל אותו", משתף האב. "הם לא ידעו וכנראה שגם לא תיארו לעצמם שלא מדובר במחבל אחד, אלא באלפי מחבלים".
השיחה בין השניים הסתיימה כשדין אמר לאביו שהוא יכול להירגע כי הנה, מגיע ג'יפ צבאי עם חיילים עליו. בהמשך התברר שאלו לא היו חיילים, אלא מחבלים חמושים שטבחו בכל מי שהסתתרו באותה מיגונית.
מהאובדן הקשה - להגשמת החלום
הקשר המיוחד של דין עם המספריים התחיל כבר בילדות. "מאז שהוא היה קטן הוא נמשך לתחום הספרות, והפך את אחד מהחדרים שלנו למיני מספרה", מספר האב בגעגוע. "הוא קנה מראה, כיסא, שולחן וציוד ספרות וכך, בזמן הפנוי שהיה לו בין הלימודים לחברים, הוא היה מספר - בהתחלה את החברים הקרובים ובני המשפחה, ועם הזמן והניסיון הוא הפך לשם דבר, וכל תושבי היישוב הגיעו להסתפר אצלו בפינה המאולתרת שהקים".
4 צפייה בגלריה
המספרה שהוקמה לזכרו של דין ז"ל ושל ששת חבריו מהיישוב שנרצחו בנובה
(צילום: באדיבות המשפחה)
בהמשך, מספר האב, דין שכר מבנה במרכז אחוזת ברק ובמשך שבע השנים האחרונות הוא סיפר שם המוני לקוחות מהיישוב ומהאזור, חלקם גם הגיעו אליו במיוחד מתל אביב. לפני כשנתיים הוא פתח בית ספר לספרות, ואחד מתלמידיו מספר היום במספרה שהוקמה לזכרו.
"לפני שהוא נסע למסיבה ברעים, דין הביא לי את המפתחות למספרה החדשה שלו. עכשיו המפתחות נשארו אצלי, והילד הלך ולא חזר", מספר האב ומוסיף בכאב: "כשנודע לנו שדין נרצח, הסתכלתי על המפתחות שהוא השאיר אצלי ובאותו רגע החלטתי שאני אגשים את החלום שלו, ואקים מספרה לזכרו ולזכר כל שבעת נרצחי 7 באוקטובר מאחוזת ברק".
4 צפייה בגלריה
מאיר בר, אביו של דין ז"ל. "הסתכלתי על המפתחות וידעתי שאני אגשים את החלום של הבן שלי"
(צילום: באדיבות המשפחה)
במהלך השבועות האחרונים המספרה שופצה בדיוק כפי שדין תכנן, והשבוע המספרה נפתחה בשמחה גדולה מהולה בעצב ובגעגועים. החברים שאותם דין הכשיר כספרים לפני שנרצח הפכו לספרים הראשיים במספרה, ובמרכז החלל המעוצב ניצבות תמונותיהם של שבעת הנרצחים ולצידן סיפוריהם האישיים.
"דין ושוהם, בן הדוד שלו, היו בני בית אצלי", מספר אלי רומנו, חבר קרוב של משפחת בר. "אני גר בשאר ישוב, ליד קרית שמונה, ובשבתות הם היו מגיעים אליי לדוג ביחד עם מאיר, אבא של דין. הם אהבו את זה מאוד".
רומנו, ספר במקצועו ובעל מספרה בקרית שמונה שנסגרה ב-7 באוקטובר עקב המצב הבטחוני, פונה מביתו ובמהלך חצי השנה האחרונה מתגורר באחוזת ברק. מאז שהמספרה לזכרו של דין נפתחה, הוא עובד שם בהתנדבות מלאה. "אני עושה את זה למען המשפחה, ובשביל שהעסק יצליח להתניע".
4 צפייה בגלריה
אלי רומנו, מפונה משאר יישוב ומתנדב במספרה. "דין היה בן בית אצלי"
(צילום: באדיבות המשפחה)
אנשים מגיעים למספרה?
רומנו: "המון אנשים מהיישוב מגיעים כדי להסתפר, וכך גם חלק מהלקוחות שלי שפונו מקרית שמונה וגרים כעת באזור. ויש גם כאלה שמגיעים הנה כדי לראות את המקום, לצלם ולפרגן לבני המשפחה על היוזמה. אין אחד ביישוב שלא הכיר את דין. הוא היה אהוב מאוד כאן, והרבה מתושבי היישוב שהיו לקוחות שלו - הגיעו בערב הפתיחה של המספרה, התרגשו ובכו יחד איתנו.
"אנשים עמדו מול התמונה הגדולה של דין שמוצבת במקום, והתקשו להאמין שהוא כבר לא איתנו. הייתה לו יכולת לפתח קשרים מיוחדים עם כולם, ואת האווירה הייחודית הזאת הרגישו היטב גם בערב הפתיחה המרגש".
בנוסף למספרה, בני משפחתו וחבריו של דין ז"ל החליטו להמשיך את דרכו, ופעם בחודש הם פוקדים בתי אבות בעפולה ובערים נוספות ברחבי הצפון, לבושים בחולצות לזכרו, ומספרים את הדיירים בהתנדבות, ממש כפי שדין נהג לעשות בקביעות עד שנרצח במסגרת פרויקט שהקים במהלך החודשים האחרונים.
