בשיתוף הפדרציה היהודית של ניו יורק (UJA)
צפו בוידאו:
פרויקט הורייזן
בנר הראשון של חנוכה, לפני שנה בדיוק, עמדו מעטים מחברי קהילת ניר יצחק בעוטף עזה סמוך לאור הנרות, עם תקווה גדולה. קהילת ניר יצחק ספגה אבדות קשות ב־7 באוקטובר, עם קרבות קשים בשער הקיבוץ, משפחה שלמה שנחטפה מתוך ממ"ד ביתה ושעות רבות של מתח ודאגה. אל טקס הדלקת הנר הראשון הצטרפו אורחים, שלעתיד יהיו שותפים מרכזיים בהתחדשות הקהילה – איציק שמולי, מנכ"ל המשרד הישראלי של פדרציית ניו־יורק, ונציגי פרויקט "הורייזון", שהתחברו לסיפור המכונן של הקהילה ומלווים אותה, יחד עם 53 קהילות נוספות שהותקפו בדרום.
"המפגש היה מאוד מרגש. ישר הבנו שהם פה כדי לעזור", מספרת רונה מינקר, חברת קיבוץ ניר יצחק, "הם באמת הקשיבו ורצו לדעת מה הצרכים שלנו. מהר מאוד נוצר אמון. הרגשנו שאנחנו יכולים לסמוך עליהם".
פרויקט "הורייזון" של הפדרציה היהודית של ניו־יורק (UJA) הוא המיזם הפילנתרופי הגדול ביותר שפועל למען שיקום אזור עוטף עזה. הוא החל עוד בימיה הראשונים של המלחמה, ומתקיים בשיתוף 150 מהחברות המובילות במשק. עד היום הושקעו במיזם מעל 60 מיליון שקלים במטרה לסייע לקהילות שנפגעו לקום ולצמוח. "אחד הדברים המשמעותיים שבהם 'הורייזון' סייעו לנו בתחילתו של המשבר היה תשלום של משכורות לאנשים שיוכלו להחזיק את הקהילה, שהתנפצה לרסיסים", אומרת מינקר.
קיבוץ כפר עזה, גם הוא חלק מהפרויקט, השיק בתמיכת "הורייזון" תוכנית חדשה בשם "ניצנים של אופיר", על שם אופיר ליבשטיין ז"ל, שמטרתה לסייע לצעירי הקיבוץ – הקבוצה שזוהתה כפגיעה ביותר בעקבות אירועי 7 באוקטובר. בפרויקט הוקצו מעל 2 מיליון שקל לטובת מלגות לסטודנטים שיתנדבו בקהילה, וכן לארגון ריטריט לגיבוש קהילת הצעירים. התוכנית, שנועדה לעודד את הצעירים לשוב ולקחת חלק פעיל בחיי הקהילה, צפויה לשמש כמודל לתוכניות דומות ברחבי המועצה האזורית שער הנגב.
"עקרון הדגל של 'הורייזון' הוא שהקהילה במרכז", מסביר שמולי, "משמע - הקהילה עצמה מגדירה מהם הצרכים הבוערים ביותר שלה בטראומה, חוסן, מענים בחינוך ובתעסוקה, צרכים שלמרות דחיפותם טרם הושג עבורם מימון מהממשלה. כך אנו לא רק מסייעים לקהילה לצלוח את האתגרים הקשים ביותר, אלא מעצימים אותה, נותנים סיבה טובה להסתכל על העתיד מתוך השבר הגדול – ולהעז לדמיין את הצעדים הבאים של שיקום וחזרה".
לדבריו, "פדרציית ניו־יורק תומכת בישראל בהיקפים אדירים כבר 80 שנה, עוד לפני הקמת המדינה, אבל בעיקר בתקופות כאלה אתה מבין כמה עמוק הקשר וכמה חזקה הסולידריות בינם לבינינו. ההתגייסות של הקהילה בניו יורק מדהימה, והמסר ברור: זוהי מלחמה על הבית הלאומי של כולנו. 'הוריזון' מגיע מתוך המקום הזה – רצון להיות שם עם הקהילות בשעתן הקשה ביותר, ולרקום איתן שותפות אמת לשנים קדימה. כיום 'הורייזון' זה המהלך הפילנתרופי המרכזי והחשוב ביותר לתמיכה בקהילות שנפגעו בעוטף".
המטרה החשובה של חזרה ליישובים דורשת עבודה ברמות שונות. "ההסתכלות היא קדימה", מדגישה מינקר, "לא רק חזרה ותמיכה במשפחות, אלא גם צמיחה דמוגרפית. אנחנו מדברים על שיקום מאירוע שעדיין לא הסתיים, ולכן זה מורכב. אין תחושת ביטחון, המלחמה עדיין כאן".
"המקום הכואב ביותר"
"כבר בימים הראשונים של אוקטובר היה לנו ברור שאנחנו צריכים להגיע לאותן קהילות שעברו את הנורא מכל", מספר שמולי, "בחרנו להיכנס למקום הכואב ביותר, לא כנדבנים ולא כיועצים – אלא כשותפים".
וכך, פרויקט "הורייזון" יצא לדרך ביחד עם פורום "עסקים לתקומה", המאגד 150 מהחברות המובילות בישראל, ביניהן wix, תדהר, סיסקו ו־ויולה, ועם ועם שותפים פילנתרופיים משמעותיים נוספים – פדרציות בוסטון (CjP) וושינגטון ותנועה תוצרת הארץ כגוף מתכלל של הפרויקט. המיזם מתמקד במגוון תחומים שנועדו לחזק את הקהילות בדרך לריפוי ושיקום: החוסן הקהילתי, טיפול בטראומה, פיתוח תעסוקתי, חיזוק מנהיגות מקומית, יוזמות חינוכיות ותוכניות חינוך בלתי פורמליות. דוגמאות לפעילויות כוללות סיוע במעבר לדיור זמני לקהילות שנפגעו, גיוס כוח אדם מקצועי שיוכל לתמוך בקהילה, הקמת מסגרות חינוך, ועוד בשלב המגורים הזמניים במלונות – הקמה של מערכי טיפול קבוצתי, בעיקר בילדים ובבני הנוער. והרשימה עוד ארוכה.
היישוב צוחר במועצה האזורית אשכול נמצא 7 קילומטר ו־123 מטר מגבול הרצועה. בגלל אותם 123 מטרים, הוא אינו בין היישובים שנמצאים בטיפול מינהלת תקומה – הגוף שהקימה המדינה כדי לעזור בשיקום יישובי עוטף עזה. יניב בן חגי לוי, מזכיר היישוב, מספר כי "צוחר זה יישוב גדול עם 600 משפחות. בשנים האחרונות משפחות צעירות הגיעו לגור בו. אנחנו לא מחזיקים באדמה ואין לנו יכולת, מלבד תשלום מסים, לייצר משאבים כמו יזמות, תעשייה וחקלאות, ולכן אנחנו לא יכולים לספק לתושבים פעילויות שיפתחו את הקהילה ואת התרבות. בלתי נתפס שלמרות האתגרים האדירים כאן, בגלל 123 מטרים שמפרידים בין צוחר לאזור שאותו מגדירה הממשלה כ'עוטף' - משאירים אותנו בחוץ, בלי שום תמיכה. המדינה לא הייתה בחודשים האחרונים באירוע, והיום היא מדשדשת. בלי העזרה של פדרציית ניו־יורק ויהדות ארה"ב בכלל, אני לא יודע איפה היה היום העוטף. וזה נכון לא רק אצלנו, אלא אצל כולם".
3 צפייה בגלריה
חבר הקונגרס ריצ'י טורס עם נציגי פדרציית ניו יורק גבריאל סוד ואלעד סמוכה וקהילת נתיב העשרה
(מולי גולדברג)
הוא מספר ש"כאשר הגיעו אלינו איציק ונציגי פרויקט 'הוריזון', הם שאלו איך אפשר לעזור. שיתפתי שהמצוקה הכי גדולה שלנו היא היעדר תקציב לתוכנית עבור ילדים, נוער וקהילה. הם אהבו את הרעיון ותיקצבו את התוכנית לשלוש שנים קדימה. הם נתנו לתושבים שלי סיבה להאמין מחדש".
"אחריות אדירה"
גיא פרוס מוועדת ההיגוי של "עסקים לתקומה" מספר: "המלחמה פגשה אותנו בתור אנשי עסקים במקום לא צפוי. לא היה לנו מקום רשמי וברור כמו לצבא או לממשלה, ומצאנו עצמנו יורדים למלונות באילת ובים המלח כדי לפגוש את אנשי היישובים שפונו".
המפגשים היו קשים. "פגשנו אנשים שבורים והבנו שהעובדה שאנחנו עומדים מולם וכביכול באים להבטיח משהו - זו אחריות אדירה", אומר פרוס, ומספר ש"יצירה של פרויקט משותף, שכולל את העולם העסקי יחד עם הפדרציות המשמעותיות ביותר בארה"ב, זה דבר גדול שמאפשר לנו להוציא דברים רבים לפועל - גם מבחינת תקציבים, וגם מהפן האופרטיבי".
שמולי מסכם עם מסר חשוב לקהילות העוטף: "אנחנו כאן, ולא הולכים לשום מקום. נמשיך לתמוך ולסייע ככל יכולתנו. הצמחת הנגב המערבי והגליל היא המשימה הציונית החשובה ביותר של דורנו, וזו זכות אדירה עבורנו לקחת בה חלק לצד התושבים המופלאים. זה הפרויקט החשוב ביותר שאנחנו עושים היום בישראל".
פורסם לראשונה: 09:59, 09.01.25
