"שירין מדיר אל מכסור, למדה הנדסת אלקטרוניקה ובמשך שנתיים חיפשה עבודה. היא כמעט וויתרה והלכה לעבוד בעסק המשפחתי", מספרת ניצן וולף, סמנ"כלית משאבי האנוש בעמותת "מונא – חלל לשינוי" . "אבל אז היא הגיעה אלינו ואחרי חודשיים אצלנו מצאה עבודה באחת החברות הכי גדולות בצפון". "גם גיא למד הנדסת מכונות, אבל לא עסק בזה עשרים שנה", היא מוסיפה. "בעקבות הקורונה הוא חישב מסלול מחדש והחליט שהוא רוצה לחזור לתחום, אבל היה לו מאוד קשה. הוא למד לפני המון שנים והדברים פחות רלוונטיים. מיד אחרי ההכשרה הוא התחיל לעבוד בתור מהנדס מכונות. לכל האנשים האלה, 'מונא' היא סוג של בית", מסכמת וולף (32), המשמשת גם כעוזרת המנכ"ל.
הכירו את עמותת "מונא - חלל לשינוי":
מונא - חלל לשינוי
(קרדיט סרטון: הפקה: אורן אברהם Kreios Production)
כולם מדברים על הצורך בשינוי המציאות, אבל איך מקדמים עשרות אלפי נערות ונערים מהפריפריה החברתית להשתלב בהייטק? נראה שלעמותת "מונא" התשובות. במקום תוכניות מגזריות בבידוד חברתי, הם מקימים אזורים רב-תרבותיים. במקום תוכניות חד פעמיות ללא יעדים ברורים, הם מציעים תוכנית רב-שנתית עם כלים הניתנים למדידה. למעשה, מבחינתם ההצלחה נמדדת במספר הסטודנטים שנקלטים בסופו של דבר במשרות איכותיות בהייטק, ולא במספר המשתתפים בכל תוכנית לימודים.
"מונא – חלל לשינוי" הוקמה בשנת 2013, ומאז מצליחה לשקף את ההון האנושי האיכותי שקיים בישראל. העמותה לוקחת צעירים מהחברה הערבית, החרדית, האתיופית, הרוסית ומהפריפריה ומשלבת אותם הלכה למעשה בחברות ההייטק הישראליות. לעמותה רשת אקדמיות יישומיות בפריסה ארצית – מכפר קאסם לרהט, מבאר שבע למג'דל כרום, ובהם מעניק הארגון ידע נוסף ומעשי בהייטק, במטרה להפעיל, עד לסוף השנה הנוכחית, עשר אקדמיות יישומיות.
"מונא – חלל לשינוי" הוא מלכ"ר שמסייע לצעירים להשתלב בתעשיית ההייטק הישראלית, ולכן הלימודים במסגרת העמותה הם ללא כל עלות מצד המשתתפים. העמותה, שפועלת לקידום החברה הישראלית, מעניקה הכשרה וסיוע לבעלי תואר בהנדסה – הנדסאים או מהנדסים, והניסיון בפועל שהיא מספקת להם מסייע לצמצם פערים חברתיים כמו גם כלכליים.
4 צפייה בגלריה
"לגרום לתלמידים להרגיש מחוברים ומחויבים לקהילה, כל אחד בקהילה שלו".
(צילום: "מונא - חלל לשינוי")
"'מונא' מכשירה מאות מהנדסים, סטודנטים ובני נוער בשנה לשדרוג התעשייה וההייטק בישראל", מתגאה אסף ברימר, יוזם ומנכ"ל העמותה. "יש בה את ההון האנושי האיכותי עם מגוון מנהלים מהמדרגה הראשונה, שמשקפים את כלל החברה הישראלית ובונים מציאות טובה יותר", הוסיף.
העמותה מייצרת סדרה של מרחבים חדשניים שמפגישים בין מגזרים שונים בגילאים שונים, שמסייעים לפיתוח ולהובלת שינוי טכנולוגי באמצעות פדגוגיה מבוססת עשייה וחדשנות. באמצעות פיתוח כישורים ומיומנויות טכנולוגיות וחברתיות, מקדם הארגון את האוכלוסיות בהן הוא פועל, ועל הדרך מייצר שייכות וחוסן חברתי ואף סולל עבורן את הדרך למנהיגות חברתית ועסקית. ההתנסות המעשית בטכנולוגיות המתקדמות מייצרת תהליך איכותי ומעמיק שמבטיח תוצרים ברמה הגבוהה ביותר, תוך פיתוח אישי ושאיפה למצוינות.
בנוסף להכשרה, מסייעת העמותה גם בהשמה ובשנת2021 לבדה, הושמו בעזרתה למעלה מ-150 צעירים מהמגזר הערבי בחברות הייטק מהגדולות במשק. הצפי לשנת 2022 הוא להצליח בהשמה של כ-400 צעירים נוספים בשוק העבודה המתפתח.
"אתה צומח כשהשכן שלך צומח"
אתגרים מעולם לא הרתיעו את פיניאר אבו-חצירה תכרורי. להיפך, נראה שמהם היא רק הולכת וצומחת. תכרורי (27), שנולדה בעזה ועברה להתגורר ביפו עם משפחתה לפני 20 שנה, מנהלת היום את תוכנית החינוך הארצית של "מונא", ועתידה להיות מנהלת מרכז "מונא" החדש, שעומד לקום בקרוב ביפו. כבר בגיל צעיר, ולמרות הקשיים הברורים, נאלצה תכרורי להישאר כיתה, אך מהר מאוד הפכה לדמות לחיקוי. "עשיתי עוד פעם כיתה ב' והייתי הגדולה ביותר בכיתה, בגלל החסם של השפה. אבל שנה אחרי הייתי המובילה בעברית, יותר משאר התלמידים בכיתה", היא מספרת.
"אני דור ראשון משכיל במשפחה שלי. לא היה לי את המודל מבחינת השכלה, אבל הצלחתי לאלתר ולדעת במי להיעזר. אנחנו רוצים לצמצם פערים", מכריזה תכרורי בגאון. "לייצר מודל לחיקוי והשראה לתלמידים, ואת זה אנחנו עושים דרך התוכניות שלנו. התוכניות, הטכנולוגיה, היזמות והחדשנות הם כלים שסביבם אנחנו מעצבים את דמות התלמידים ובזכותם אנחנו מעלים את תחושת המסוגלות שלהם".
תכרורי, בוגרת עמותת 'חינוך לפסגות', היא דוגמה ומודל ליזמות. תוך שנים ספורות הקימה מספר מיזמים ופלטפורמות והיא פועלת להעלאת המודעות בנושא. "תוסס בי כל הנושא של היזמות ואני רואה בו כלי מאוד חשוב לשיפור, לשינוי טוב בעולם, ובכלל במסגרת החינוך", פורשת תכרורי את משנתה. "הפעם הראשונה שהכרתי את המילה 'יזמות' הייתה בכיתה ח', כשהשתתפתי בתוכנית יזמים צעירים, ושם ממש פיתחנו מוצר - 'שמיכתי', שבו אני משתמשת עד היום עם הבת שלי. זה השאיר בתוכי משהו שגרם לי להרגיש את הפרפרים בבטן. עבדתי כמורה פרטית, וגם בהדרכה ובהוראה, דרך מלגות שהייתי מקבלת, אבל לא למדתי תואר בהוראה. למדתי את זה על בשרי. ראיתי שיש צורך עצום במורים פרטיים ולכן הקמתי את Teach UP".
4 צפייה בגלריה
"ישראל היא סטארט-אפ ניישן בגלל הגיוון והרב תרבותיות שיש בה"
(צילום: "מונא - חלל לשינוי")
ועדיין, למרות ההצלחות המרובות שלה, תכרורי הרגישה שמשהו חסר. בכל המיזמים בהם לקחה חלק היא הרגישה תמיד שהיא יכולה יותר. "המדריך הוא המפתח", היא משתפת. "בגלל זה אני שמה דגש על זה עכשיו ב'מונא'. אני מרגישה סוג של שליחות במה שאנחנו עושים. כאן אני עושה את התיקון. אני לוקחת את זה מאוד אישית. אני חושבת שמה שמייחד את 'מונא' זה שזו רשת של אקדמיות יישומיות ולא חוג. זה לא פרויקט שנגמר, זו תוכנית רב-שנתית. כדי לעשות שינוי אצל התלמידים, ובאמת לעצב דמותם, צריך שהתלמידים ייראו שזה לא משהו שבא ונעלם, אלא משהו שמתמשך ובונה".
"אתה צומח כשהשכן שלך צומח – זאת הסיסמה של "מונא"", מציינת תכרורי. "אני חושבת שזה מה שאנחנו מטפחים אצל התלמידים שלנו וזה מה שאנחנו עושים בתוכניות שלנו. לגרום לתלמידים להרגיש מחוברים ומחויבים לקהילה, כל אחד בקהילה שלו. אנחנו רוצים שסביב פרויקט ויזמות וחדשנות וטכנולוגיה, ייפגשו אנשים שונים – גם דתיים, גם חילוניים, גם ערבים, גם יהודים, גם אתיופים. ישראל היא סטארט-אפ ניישן בגלל הגיוון והרב תרבותיות שיש בה", היא מסבירה.
"הלוואי ונוכל בכל עיר ובכל יישוב להקים מרכז", מסכמת תכרורי. "השאיפה והחלום שלי הם לעשות משהו עולמי. שייצאו משלחות מהארץ למדינות ערב, או שיגיעו משם לפה, ויהיה חיבור ונעשה משהו סביב הטכנולוגיה והחדשנות והיזמות, להשפיע לא רק על המקומי, אלא גם על העולמי. זה העניין – לרצות ולהאמין בזה. השמיים הם לא הגבול".
"אני משפיע על אנשים"
"'מונא' זה בעצם גשר בין האקדמיה לתעסוקה איכותית", מתאר פאדי האשם (28), מנהל מרכז "מונא" במג'דל כרום ומנהל ההכשרות הארצי, שעזב תפקיד נחשק באינטל רק כדי ללכת אחרי הלב שלו. "הפתיע אותי שיש מקום כזה מתקדם, שעוזר למהנדסים, להנדסאים ולאנשים שמחפשים תעסוקה. אנשים שלא מקבלים את ההזדמנות. זו לא אוכלוסיית ה-IVY LEAGUE (ליגת הקיסוס הנחשקת. ע.ז) – בוגרי טכניון, בוגרי אוניברסיטאות מובילות. אנשים שבאים ממכללות הם לא פחות מוכשרים, אבל לא מקבלים את אותה הזדמנות", ואת זה מספר בוגר הטכניון.
4 צפייה בגלריה
"אנחנו מוציאים אותם מתחום הנוחות – נותנים להם אתגרים וגורמים להם להבין את הבסיס של הדבר. את הלוגיקה שמשותפת לכל השפות".
(צילום: "מונא - חלל לשינוי")
"הגעתי למקום ולתפקיד שהרבה אנשים חולמים להגיע אליהם. אבל הרגשתי חוסר פנימי. הייתה לי משכורת מעולה, אבל זה לא סיפק אותי. ברגע שהבנתי מה זה 'מונא' רציתי לעשות שינוי. התחלתי בתור משתתף, הצוות של 'מונא' ראה כמה אני רוצה להיות חלק מהמקום הזה ולשמחתי נתנו לי הזדמנות. כבר בקורס הבא הייתי המדריך הראשי של הקורס, ובקורסים שבאו אחריו התקדמתי, עשיתי הכשרות והתפתחתי בשיא המהירות. היום, אחרי שעברו כמעט ארבע שנים, אני מנהל של מרכז 'מונא' במג'דל כרום. אני מנהל ההכשרות הארצי – מנהל את ההכשרות בכל הסניפים של 'מונא' וחלק אינטגרלי מהפיתוח, ואני רואה עתיד רחוק פה".
"אני משפיע על אנשים", מתגאה האשם, ובצדק. "אני מדמיין אותם בראש כמו יהלום לא מלוטש ו'מונא' עוזרת להם ללטש ולחדד את היכולות, להביע את עצמם יותר טוב. לשמחתי הצלחתי לעזור ללמעלה מ-200 מהנדסים והנדסאים שהשפעתי עליהם ותמכתי בהם באופן ישיר. בתור בחור צעיר שבא מההייטק, ואפילו עזב אותו בשביל לעזור לאנשים להתקדם להייטק, זה מאוד מחמם את הלב. זה משהו שנותן לי סיפוק אדיר שלא הייתי מקבל בשום משרד. ברגע שבנאדם אומר לי 'תודה, התקבלתי למשרת החלומות', או 'תודה שעזרת לי למצוא משרה טובה, משרה איכותית' – זה מחמם את הלב. זה נותן סיפוק. הוכחתי לעצמי שעשיתי צעד נכון. לקחתי סיכון וזה השתלם לי בסוף", הוסיף.
"ההכשרה היא רב-תחומית. מגיע מהנדס מכונות – נותנים לו לחוות מה זה להיות מהנדס תוכנה. מגיע מהנדס תוכנה – נותנים לו לעבוד בתור מהנדס מכונות. הקורס נורא מעשי – הוא מדמה מפעל. מדמה חברה. הם מקבלים ניסיון מעשי רב-תחומי. זה לא כמו ללכת עכשיו לקורס של אקסל – ללמוד פונקציה. אנחנו לא מסתפקים בזה. אנחנו רוצים את הכלים לפתח 'לומד מתמיד' או 'לומד עצמאי'. מישהו שילמד את הדברים לבד, ינתח את הדברים לבד. פה אנחנו מוציאים אותו מתחום הנוחות – נותנים לו אתגרים וגורמים לו להבין את הבסיס של הדבר. את הלוגיקה שמשותפת לכל השפות", מרחיב האשם.
"בעיקר אנחנו מנסים לעזור לאנשים שמסתתרים. שנמצאים מאחורי הקלעים. דוגמה קלאסית היא דווקא עם אנשים מהחברה הערבית – קשה להם מאוד להביע ולהביא את הכישרונות שלהם בריאיון העבודה. בריאיון, ברושם הראשוני, אתה לא מבין מי זה הבנאדם. אנחנו, בתוך ההכשרה, מבינים שזה אדם שכל חברה לא רק תשמח לקבל, אלא גם להצמיח, ואנחנו עובדים על הדברים האלה. מצד אחד על הטכני, מצד שני על המיומנויות הדרושות. אנחנו עושים סימולציות – איך להתראיין, איך להביא את הכישורים לידי ביטוי, ואז אנחנו רק שומעים שבחים מהחברה שהוא התקבל אליה", הוא מחייך.
"לעשות את החיבור"
"אחד הרעיונות של 'מונא' זה לעשות את החיבור הזה גם בין האוכלוסיות, ובעזרת הטכנולוגיה לקדם את האוכלוסיות, בעיקר בפריפריה", מוסיפה וולף. "מתוך החלטה, המרכזים שלנו נמצאים כרגע במגזר הערבי, אבל הם אזוריים ומשרתים את כל האוכלוסיות בסביבה. תעשיית ההייטק בישראל שייכת לכולם, לא למגזר אחד. כל התוכניות שלנו משולבות – יהודים וערבים, וגם דתיים וחרדים. מכל התרבויות במדינה. אבל מה שייחודי זה שבמקום לעשות הייטק רק בתל-אביב, אז גם להביא אותו למקומות אחרים. כך שיהודי יגיע מכפר סבא לכפר קאסם לא רק כדי לאכול חומוס, אלא גם כדי לעשות טכנולוגיה", היא מוסיפה.
4 צפייה בגלריה
"גם בהייטק וגם בתעשייה צריכים הרבה אנשים חדשים ומוכשרים, ולא רק מי שסיים 8200 וכאלה".
(צילום: "מונא - חלל לשינוי")
"הגעתי לפני שנתיים, באתי לבקר פעם אחת והתאהבתי במקום. זה אחד הדברים המיוחדים שקורים כאן. כשאנשים שומעים על 'מונא', אנחנו אומרים להם 'קודם תבואו, תראו, תבקרו. אחר כך נדבר'. ככה זה קרה ומאז אני שם".
"זה התחיל בצפון, במג'דל כרום, והכל התחיל מהיוזמה של אסף המנכ"ל, שאחרי שנים בשירות המדינה, מהצד הבטחוני, החליט שבשביל לעשות שינוי משמעותי בחברה צריך לעשות משהו שכולל את כל האוכלוסיות. ויש המון תמיכה מכל מיני גופים – גם גופים עסקיים, כמו בנק הפועלים, וגם מהמדינה כמו הרשות לחדשנות, וגם USAID ו-MEPI, ששייכים לממשל האמריקאי. יש המון שותפים לדרך, וזה באמת מה שגורם לזה להצליח", מסבירה וולף.
"בסוף "מונא" זה האנשים. גם הצוות שלנו מאוד מגוון – הרבה חבר'ה צעירים ומוכשרים מאוד, ובסוף זה מה שאנחנו רואים לנגד עינינו – לפתח את האנשים", היא מסכמת. "דרך זה אנחנו בטוחים שזה ישפיע על הכלכלה בישראל. גם בהייטק וגם בתעשייה צריכים הרבה אנשים חדשים ומוכשרים, ולא רק מי שסיים 8200 וכאלה. יש צורך בעוד אוכלוסיות שייכנסו לשם".
