"כשחזרתי מעזה היה לי ברור שאני לא יכול לחזור לשגרה רגילה ללא הכנה מוקדמת", משתף א', לוחם שנפצע בחאן יונס. "במהלך פעילות מבצעית נפצעתי בגוף, ובנפש לקחתי על עצמי חלק מהאשמה והתבאסתי שלא יכולתי לחזור לצוות. יצאתי עם תחושות מאוד קשות ברמה האישית והלאומית".
מקרים כמו של א' הם שהובילו את טל אדר ומגל לס להקים את מיזם ROOTIN. "עכשיו, כשחלק מהמילואימניקים חוזרים לחיים האזרחיים, עלה הצורך ללוות אותם במעבר לשגרה ולפתח את היכולת שלהם להסתגל ולתת כלים ליצירת חוסן", הן מסבירות.
למי מיועד הטיפול? טל: "כל חייל וחיילת יכולים להשתתף - משרתי המטה, תומכי הלחימה, הלוחמים והלוחמות. התחלנו ממשרתי מילואים, ולאחרונה המיזם הורחב גם לחיילי הסדיר. אין צורך להגיע למצבי קיצון נפשיים כדי להצטרף למיזם".
2 צפייה בגלריה
פוסט טראומה
פוסט טראומה
"עלה צורך בליווי במעבר לשגרה ובכלים ליצירת חוסן"
(צילום: Shutterstock)
טל, קב"נית (במיל'), היא עובדת סוציאלית ובוגרת תכנית "לחץ וטראומה - סיוע פסיכו סוציאלי ראשוני במצבי משבר, חירום ואסון", מטפלת בגישת פסיכולוגיית הבודהיזם ומנחת תכנית "כאן ועכשיו" במכללת תל-חי. לצידה, מגל, סגנית מפקדת תא משא"ן (במיל'), מביאה עמה ניסיון נרחב בניהול משאבי אנוש ואופרציה.
במפגשים שערכו עם מאות חיילי מילואים מאז 7 באוקטובר, הן זיהו צורך ברור: החיילים, שעזבו את חייהם הרגילים למציאות חדשה ומאתגרת, מתקשים לחזור לשגרה. "במעבר מהשירות הצבאי והמלחמה אל החיים האזרחיים, הם מתמודדים עם קשיים שונים ולעיתים מסתירים אותם", הן מסבירות. "הבנו שכדי שהחיילים יצליחו לחזור למציאות מתפקדת, יש צורך ביצירת פלטפורמה מתאימה ומתן מענה רלוונטי לאלו הזקוקים לכך".
איך מתחילים את התהליך? מגל: "לפני המפגש הראשון מתבצעת שיחת הערכה בה אנחנו בודקים את התאמת החייל למיזם, ובמידת הצורך מפנים לגורמים תומכים נוספים רלוונטיים. לאחר מכן, המיזם מציע התערבות פרטנית בת שישה מפגשים המתבצעים בזום או פרונטלית, לפי מה שנוח לחייל. המטרה היא שהטיפול יהיה נגיש ופשוט לכל אחד ואחת".
"יש חשיבות לכל מפגש ולרצף הפגישות", מדגישה טל. "התהליך הוא אקטיבי - מתרגלים כלים ויכולות בין מפגש למפגש".

המודל הטיפולי: שילוב של שטח וחוסן

המטפלים במיזם הם קב"נים שליוו את החיילים במהלך מלחמת "חרבות ברזל". "הבנו שהם האנשים הכי מתאימים ללוות את החיילים החוזרים לשגרה - הם מבינים את גורם ההפתעה שהחיילים נקלעו אליו ומכירים את תנאי הלחימה", מסבירה מגל. המטפלים עוברים הכשרה ייעודית למודל הטיפולי המבוסס על פסיכולוגיית הבודהיזם, שנחקרה רבות בטיפול בחרדה, פוסט טראומה ודיכאון - וזוכים להדרכות מקצועיות שבועיות.
"אנחנו מאמינות ביכולת של האדם להתגבר על משברים באופן טבעי ולצמוח מהם", מוסיפה טל. "בעזרת תהליך ממוקד וקצר טווח, אנחנו מסייעות במעבר חזרה ל'אזרחות' ובהתמקדות ב'כאן ועכשיו'".
כמה עולה הטיפול? מגל: "עלות חבילת הטיפולים עומדת על 1,800 שקלים, אבל המטופל משלם בשיטת 'דאנא' - לפי יכולתו ובחירתו. התשלום עובר לסל התרומות ומאפשר לנו להמשיך להגיע ולעזור לאנשים נוספים".
2 צפייה בגלריה
סטרס
סטרס
"לא חשבתי שאצליח להיפטר מהתחושות הקשות"
(צילום: Shutterstock)
ובחזרה לא', שמסכם את התהליך שעבר: "התהליך היה משמעותי, הכלים שקיבלתי - אלו דברים שלא עשיתי אף פעם. השינוי שעברתי הוא מטורף - המקום שבו הייתי בפגישה הראשונה והמקום שבו אני נמצא היום מבחינה רגשית ומהבחינה של מוכנות לחזור לשגרה, הוא שונה לחלוטין. היום אני מרגיש הרבה יותר שלם ופחות חרד.
"לא חשבתי שאצליח להיפטר מהתחושות האלו, הייתי בטוח שאסחוב אותן איתי מעתה ועד סוף החיים", הוא מוסיף. "אני שמח שהיה לי את האומץ להירשם לתוכנית. זה גם משהו שלא ידעתי בהתחלה איך הוא יעבוד, ובזכות זה הוכחתי לעצמי שלא צריך לפחד מהלא מוכר".
לפרטים והרשמה למיזם - באתר