בשיתוף הסתדרות המורים
המסע של הילה סטרול, דור שלישי של נשות חינוך, הוא מלא בתשוקה לחינוך ילדים, חיבור עמוק לקהילה ולמושב בו היא חיה, וערכים של עצמאות, יצירתיות וחיבור לטבע. סטרול גדלה ומתגוררת בקיבוץ עינת, דור שלישי לנשות חינוך. "סבתא שלי הייתה מטפלת פרטית בתל אביב ואמא שלי גידלה דורות של ילדים כגננת המיתולוגית בקיבוץ. גם היום היא ממשיכה לטפל בילדים, וכמובן טיפלה ומטפלת בכל הנכדים שלה באהבה גדולה".
מטפלת בילדים מגיל 8: "זה המקום האמיתי שלי"
באשר לסטרול עצמה, המסע אל עולם החינוך החל בגיל מאוד צעיר, "כבר בגיל שמונה התנדבתי יום בשבוע להגיע לגן בשעות אחר הצהריים, להעיר אותם, לקרוא סיפורים, ולעזור בטיפול בילדים. במשך השנים ביליתי בגן ושימשתי בכל התפקידים האפשריים - בתור נערה, לפני צבא ואחרי צבא"
אחרי השחרור מהצבא, מספרת סטרול, "החלטתי שלא אמשיך בחינוך. לא רציתי ללכת בנתיב שהיה כביכול מאוד ברור וסלול מראש. למדתי עיסוי, וחשבתי שמצאתי את התחום שלי". אבל בזמן הטיול שלה בדרום אמריקה, "הרגשתי געגוע עצום לחינוך ולילדים. הבנתי שזה המקום האמיתי שלי, מתוך בחירה ולא מתוך כוח האינרציה.”
אחרי שחזרה לארץ, סטרול נרשמה לסמינר הקיבוצים למסלול חינוך מיוחד לגיל הרך. גם במהלך הלימודים, עבדה בגן בקיבוץ ואת הסטאז' שלה בחרה לעשות שם. כאשר סיימה את הלימודים והחליטה להמשיך בגן של הקיבוץ, "המרצה שלי שאלה אותי למה אני לא הולכת לעבוד בחינוך מיוחד, שמאוד מתאים לי", היא מספרת. "אמרתי לה שלדעתי יש בגנים ה'רגילים' הרבה ילדים שהם חינוך מיוחד שנופלים בין הכיסאות. בעיני הכשרה של חינוך מיוחד צריכה להיות חובה לכל גננת".
"השליחות האמיתית היא בעבודה מול הילדים המתקשים. לא מוותרת להם ועליהם"
לדברי סטרול, “אני מאמינה שילדים עם קשיים זקוקים לגישה שלא מוותרת עליהם או להם. זה לא אומר להכריח, אלא להאמין בהם ולהראות להם שהם מסוגלים. אני אומרת לצוות שלי: ‘אנחנו לעולם לא נוותר על ילד. אם יש קושי, נבין את מקורו ונעשה התאמות, אך תמיד נראה לילד שאנחנו מאמינים בו. אנחנו מנסים וטועים ומותר לטעות, אבל הכי חשוב שניסינו. לוותר זה הכי קל".
מול הילדים שקשה להם, "אני מוצאת את המקום הכי משמעותי עבורי. שם אני יכולה להראות להם שהם מסוגלים, לתת להם את הכלים להתמודד ולעודד אותם לצמוח מתוך הקושי.” המאמץ הגדול ביותר שלה מול הילדים, אומרת סטרול, "הוא שהם לא יהיו בתחושה שהם נפלו בין הכיסאות".
חצר הגרוטאות מהקיבוץ – גם במושב
בשנת הלימודים הנוכחית, בעקבות הכניסה של הבת של סטרול לגן בקיבוץ, היא עברה לגן ילדים במושב חגור הסמוך. "אני שמחה להנחיל את החינוך הקיבוצי גם במושב. הגישה שלי היא להגיש חומרים ולא יצירה מובנית. למשל, אנחנו יוצאים לטייל, פוגשים חילזון, נוגעים בו, לומדים עליו מתוך החוויה. לא לומדים על הסתיו רק כי זה כתוב לו"ז של הגננת. לומדים על עלי שלכת עם עלי שלכת אמיתיים.”
"כשהגעתי לגן במושב, החלטתי להביא איתי את רעיון 'חצר הגרוטאות' מהקיבוץ", מספרת סטרול. "במקום מתקני משחק בודדים, יצרנו סביבת משחק עשירה מחפצים שההורים תרמו - מיטה ישנה, סירים ומחשבים ישנים. זו סביבה שמעודדת את הילדים לפרק, להרכיב וליצור. הם משחקים עם כלים אמיתיים שבבית אסור להם לגעת בהם, מה שמאפשר להם עצמאות וחופש בתוך גבולות ברורים."
היבט מרכזי בגישתה של סטרול הוא החיבור לקהילה. "אני משתדלת לשלב את הגן בקהילה הרחבה של המושב", היא מסבירה. "יצרתי קשר עם תושבים מעניינים שיכולים לתרום לגן, כמו אמנים או בעלי אוספים מיוחדים, למשל אוסף סביבונים לקראת חנוכה. בחגים, מגיע רב חב"ד מהמושב לפעילויות ותקיעת שופר. זו למידה משמעותית שמחברת את הילדים לעולם האמיתי.
הכל נשאר במשפחה: שיחות על חינוך עם אמא, סיוע בגן מאבא
בתור משפחה שחיה את עולם החינוך כבר עשרות שנים, סטרול מספרת שהתחום ממשיך להיות נוכח ביום-יום. “אמא שלי ואני מנהלות הרבה שיחות חינוכיות. אני משתפת הרבה באתגרים, בלי להזכיר שמות כמובן. בנוסף, אבא שלי סייע וממשיך לסייע המון לגן, אם זה בהעברת ציוד או בעזרה אחרת, גם עבור הגן החדש במושב. מאחורי כל גננת עומד בעל או אבא שרתום למאמץ התפעולי. החינוך אצלנו הוא עניין משפחתי, וכולנו שותפים בעשייה.”
סטרול מסכמת ומספרת כי "במקביל לגן, אני ממשיכה ללמוד, להתפתח ולהיות פעילה, גם בחינוך וגם בתחומים נוספים שמעשירים את הידע והעשייה שלי. אני לא מתרכזת במרמור על המערכת, אלא חושבת איך לעשות טוב יותר בחלקת האלוהים הקטנה שלי".
עכשיו תורכם להמליץ: מי תהיה 'הגננת של המדינה'?
הסתדרות המורים, "ידיעות אחרונות" ו-ynet מזמינים אתכם להמליץ על הגננות הטובות והאהובות ביותר. מורות לגיל הרך שהיו אלה ששינו את חיי ילדיכם והניחו את היסודות הראשונים והחשובים בחינוכם, ולהעניק להן את הכבוד וההערכה הראויים להן.
הורים, צוותי גן, מפקחות ואנשי חינוך - המליצו לנו על המועמדות המצטיינות שלכם, ואולי הן יהיו חלק מהנבחרת של תחרות "הגננת של המדינה".
המורות לגיל הרך תעבורנה תהליך הערכה ומיון ובסיומו ועדה ציבורית, המורכבת מאנשי ציבור מובילים תבחר את 5 הגננות המצטיינות של ישראל לשנת 2024. לכל 10 הגננות שיגיעו לגמר יוענקו תעודות הוקרה ומחשבים נישאים מתנת בנק מסד – ול-5 הגננות הזוכות תוענק חופשה זוגית בארץ על בסיס פנסיון מלא, מתנת אשמורת.
בין חברי הוועדה המיוחדת: ד"ר יפעת שאשא ביטון, שרת החינוך לשעבר, דלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך לשעבר, אסף זמיר, סגן ומ"מ ראש העיר תל אביב-יפו, מיריק שניר, סופרת ואשת חינוך, סימה חדד, לשעבר מנהלת אגף בכיר לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך, סמדר שיר, סופרת ועיתונאית וגבי טייטל, מנכ"ל בנק מסד.
בשיתוף הסתדרות המורים
