המלחמה שפרצה הפכה עשרות אלפים מתושבי עוטף עזה והצפון לפליטים בארצם. יותר מארבעה חודשים אחרי, ולמרות המתווה לחזרת תושבי העוטף, לרוב המפונים עדיין אין אפשרות לשוב הביתה. אתמול, בוועידת התקומה והחוסן הלאומי של "ידיעות אחרונות" ו-ynet, שיתפו ראשי רשויות מהאזורים המפונים בקשיים ובאתגרים שעימם הם מתמודדים.
(צילום: סנטרל הפקות)
בפאנל שפתח את הוועידה השתתפו ראש עיריית שדרות אלון דוידי, ראש המועצה האזורית אשכול גדי ירקוני, מ"מ ראש המועצה האזורית שער הנגב יוסי קרן, ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות משה דוידוביץ' וראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן.
"אנחנו נמצאים בעלטה", אמר דוידוביץ', שמתח ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה וטיפולה בנושא המפונים: "הממשלה זקוקה לדפיברילטור, אין להם לב. הממשלה משולה בעיניי לטיטניק: ספינה שהושקעו בה מיליארדים, טבעה, ואנחנו מחפשים ספינת הצלה. נכון לעכשיו למפונים מהצפון אין מועד חזרה הביתה. בהתחלה קראתי להם מפונים, אחרי זה עקורים, היום הם פליטים. למה? אפילו לעזתים יש את אונר"א, למפונים שלנו אין כתובת. אנשים שבסוף החודש יפונו והם לא יודעים לאן".
השבוע נודע כי משרד האוצר וראשי היישובים בעוטף סיכמו על מתווה ראשון לחזרת התושבים. לפי המתווה, החזרה תתאפשר החל מ-1 במרץ, ומי שיבחרו להישאר בבתי המלון יוכלו לשהות בהם עד ל-7 ביולי. דוידי בירך על המתווה, אך דורש מראש הממשלה ומשר הביטחון אמירה ברורה על כך שבטוח לשוב לדרום: "ממשלת ישראל במשך שנים לא עשתה את מה שצריך. הכתובת הייתה על הקיר. כדי למחוק את החרפה וכדי להעביר מסר לתושבים שהקונספציה משתנית, חייבת להיות אמירה".
ירקוני הוסיף כי לפני שמחזירים אנשים לבתיהם צריך "להסביר להם שהמצב השתנה, כי כל מי שעזב את אשכול, ביום או בלילה, ברח על השבילים והכבישים וראה גופות. בשיחות פרטיות, ראש הממשלה ושר הביטחון אומרים שהאיום לא יוסר ב-100%, ובשנה הקרובה תהיה לחימה. הם צריכים להגיד את האמת לתושבים".
קרן, שנכנס לתפקיד בעקבות נפילתו של אופיר ליבשטיין ב-7 באוקטובר, חיזק ואמר כי הדרישה שהנהגת המדינה תצהיר כי כעת בטוח לשוב לעוטף היא דרישה בסיסית. הוא התייחס גם להודעת רשת ישרוטל למפונים על כך שעליהם לעזוב עד סוף החודש: "אני מבקש שלא יעקרו את התושבים פעם נוספת מביתם הזמני. זו סיטואציה בלתי נסבלת, אין מי שינהל את האירוע".
לאחר מכן דיבר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שבודק בימים אלה את התנהלות הצבא והדרג המדיני בעקבות מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר. הוא הבהיר כי "יהיה מקום למסקנות אישיות – מראש הממשלה ועד הדרגים הצבאיים".
אנגלמן דיבר על חשיבות החקירה בזמן אמת, על אף שסביר להניח שבעתיד תוקם ועדת חקירה ממלכתית. "הבהרתי שככל שתוקם ועדת חקירה כזו, אנחנו נתאם גבולות גזרה", הבהיר, "ככה גם עשינו אחרי אסון מירון. לצד זה אני חושב שגם כחלק מלקחי 7 באוקטובר כל גורם - ובפרט אני כמבקר מדינה - חייב לשאול את עצמו מה הוא צריך לעשות. תפקידנו הוא לבקר ולכן לא המתנתי".
בהמשך היום התקיים פאנל שבו שוחחו שלושה אנשי חינוך על קיום שגרת לימודים בזמן מלחמה. ד"ר גוין סאס, דיקן ביה"ס לעיצוב וחדשנות במסלול האקדמי במכללה למינהל, היה הראשון שפתח את המכללה בשעה שראשי האוניברסיטאות והמכללות העדיפו לדחות את הפתיחה. 70 אלף סטודנטים בכל הארץ גויסו בצווי 8 והיה חשש שיפסידו סמסטר ואפילו שנת לימודים שלמה.
"החלטנו לפתוח מפני שהיה ברור שהולכים פה למהלך צבאי ממושך, ואני חושב שזה יהיה פשע לבזבז שנה אקדמית", הסביר, "מבדיקה שערכנו עלה ש-10 אחוז מהסטודנטים שלנו משרתים במילואים או ביחידות בקבע. הם קיבלו תמיכה וסיוע דרך המערכות הווירטואליות שלנו ועכשיו יקבלו השלמות לחומר. בסופו של דבר, כל המוסדות האקדמיים בארץ הלכו בעקבותינו".
לקראת סיום הוועידה, התקיים פאנל "צומחים מחדש: תקומה לאומית". שרון אביס, מנכ"לית תנועת קהילות צעירים תוצרת הארץ, התייחסה לדור הצעיר שהתגלה בתפארתו: "דובר על דור טיקטוק, שמעניין אותו הקצף בקפה. הם הוכיחו מעל לכל ספק שהם לוקחים אחריות על הבית ומתמסרים, ממש כמו החלוצים".
"התשובה לחמאס היא לחזור ולשגשג"
הרס הבתים, התשתיות, החקלאות והשטחים הפתוחים ביישובי הנגב המערבי וביישובי גבול הצפון עמד במוקד פאנל מיוחד בנושא המשימה הלאומית לשיקום האזור. בפאנל, שהנחתה שרון כידון, השתתפו שיקו זנה, מנכ"ל רכבת ישראל; ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל; עו”ד בני דרייפוס, מנכ"ל מפעל הפיס; ויהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון.
"אנחנו בודקים איך אפשר לגרום לחבל הארץ הזה לחזור ולשגשג", אמר קוינט בפתח המושב, "כי רק ככה תהיה תשובה ניצחת לחמאס. אגב, רק בשבוע שעבר סגרנו מכרז בנתיבות. חששנו, אבל כל המגרשים שהעמדנו נתפסו. אותו הדבר בשלומי. יש ביקוש עודף, והציבור מבין שכשהמלחמה תיגמר, האזורים האלה ישובו לשגשג".
זנה סיפר על האתגרים ברכבת ושיתף כי “הניסיון הצבאי מאוד עוזר לי לנהל גוף גדול באירוע משברי. בסופו של דבר החזרנו את הרכבת לפסים”.
"היו ניסיונות לתקיפת סייבר. לא נפגענו"
"בט"ו בשבט נטענו שבעה עצי הדר במתחם הרכבת לזכר שבעה בני משפחה של עובדים שנרצחו", סיפר יו"ר רכבת ישראל, עו”ד משה שמעוני, בשיחה עם שרון כידון. הוא התייחס לאתגרים של הרכבת במלחמה: "למעלה מאלף עובדים גויסו למילואים, רובם מאבטחים. זה גרם להשבתת תחנות. לאט-לאט כינסנו את האנשים ופתחנו תחנה אחרי תחנה".
ברכבת מתמודדים עם חשש ממתקפת סייבר, אך שמעוני הבהיר: "יש לנו את שתי המערכות הכי מתקדמות בעולם. היו ניסיונות של תקיפות סייבר ברכבת, לא נפגענו. יש ניטור 24 שעות".
על 7 באוקטובר סיפר כי "התחנות היו סגורות, כי זה בשבת, והן מהר מאוד נהפכו לתחנות איסוף חיילים. רק ב-17:00 בערך קיבלנו אישור להפעיל רכבות לטובת הסעות של חיילים מצפון לדרום, והפוך".
"אנחנו נותנים לרשויות מה שהן צריכות"
יו"ר מפעל הפיס, רו"ח אביגדור יצחקי, סיפר בשיחה עם ענת לב-אדלר על הסיוע שמפעל הפיס נתן לרשויות המקומיות עם פרוץ המלחמה: "אנחנו נותנים לרשויות מה שהן צריכות. העמסנו את הנהלת המפעל והתחלנו ללכת רשות רשות. התחלנו בדרום, ואותו דבר עשינו בצפון. דרך אגב, אנחנו לא רק מביאים את כספי הפיס, אלא גם מנסים לגייס עוד קרנות. כל אחד רוצה לעזור".
יצחקי גם שיתף את הקהל כיצד ניצח את מחלת הסרטן. "הרופאים נתנו לי 5% סיכוי לשרוד, אמרתי להם שאני אחראי על המזל במדינה הזאת - אז אני לוקח את זה", סיפר, "כל החיים אני אופטימי, מאז מלחמת יום כיפור, שבה השתתפתי כמ"פ שריון ושהיא לא דומה בכלל למלחמה הזו למרות שמנסים להשוות בצורה כזאת או אחרת. מאז גם לא הצלחתי לבכות, לא הצלחתי להיכנס למועקות, לדברים אחרים. כי הבנתי את האלטרנטיבה".
"לא חשבתי פעמיים, כולנו עם אחד"
גבורתם של ישראלים רבים עמדה במרכז "פאנל הגיבורים". בפאנל, שהנחתה אילנה קוריאל, השתתפו נועם דור ממכינת עין פרת, שסייע לפנות פצועים ואזרחים תחת אש; ליאורה בן צור מעין השלושה, שפעלה אחרי לידה להציל את קרובי משפחתה שהיו בעוטף; חברת הכנסת לשעבר נירה שפק, שהכווינה כוחות לתושבים שנזקקו לעזרה; יוסף אלזיאדנה, נהג הסעות שהציל צעירים רבים ממסיבת הנובה.
אלזיאדנה סיפר על ההחלטה לצאת ולהציל 30 צעירים שהשתתפו במסיבה: "התקשרו אליי החבר'ה שם, אמרו לי 'יוסף, תציל אותנו'. לא חשבתי פעמיים. באוטו שלי יש 14 מקומות, דחפתי שם 30 אנשים. לקחתי אותם דרך שדות, ושם לקחנו בחורה שנפצעה ברגלה. עשיתי את המעשה הזה כי אני בדואי, אזרח ישראלי. גם התקשרו אליי מחמאס ואיימו עליי. סיכנתי את החיים שלי, אבל כולנו עם אחד".
מלחמת מים
מנכ"ל מקורות, עמית לנג, טען בשיחה עם שרון כידון כי "קשה מאוד לתפוס את מקורות לא מוכנה למקרה קיצון, בזכות ההשקעה בטכנולוגיה". עם זאת, הבהיר כי "תרחיש של פגיעה באספקת מים לתושבים תלוי ברמת הלוחמה. נוכל להתאושש תוך 48 שעות". במקורות נשענים על חשמל, ולנג הוסיף כי בחברה העלו את שכבות הגנת הסייבר לרמה הגבוהה ביותר.
פיקוח נפש
מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, סיפרה בשיחה עם תמר טרבלסי חדד על השפעת הזוועות על הילדים. "פגשתי מקרים מזעזעים במלונות המפונים ובכיתות הלימוד. ילדי העוטף מציירים מחבלים, נשק, גופות מבותרות ואיברים כרותים. מי יטפל בנפש הילדים? במשפחות צוותי ההוראה שנפגעו בטבח? גם כשכולם יחזרו לעוטף, האתגרים לא יסתיימו. הם רק יתחילו", אמרה.
לבנות מחדש
יו"ר החברה למתנ"סים, עו"ד ארי צוקרמן, סיפר בשיחה עם מתן צורי על הסיוע למפונים מיישובי העוטף ומגבול הצפון: "כרגע המשימה שלנו היא בהסתכלות קדימה. איך משקמים את הקהילות, איך בונים קהילות מחדש? לא כולם בהכרח רוצים לחזור. לא כולם בכלל מרגישים חיבור מחדש, אז יש לנו פה אתגר מאוד גדול. מנסים לחבר את השברים".
הלב בשדרות
להקת טיפקס, שנחשבה במשך שנים לנציגת העיר שדרות, פתחה את הוועידה עם ביצוע לשיר "הימים האחרים" של להקת פיקוד מרכז. סולן הלהקה, קובי אוז, סיפר על הביקור האחרון בעיר: "זה היה די עצוב, מצמרר. הכל היה סגור ומוגף. קצת כמו לפגוש אמא שלא מתעוררת. יש לנו אתגר: השיבה הביתה. החטופים, החיילים, המפונים. המדינה צריכה להראות שיש לה לב גדול".
הצפון בוער
אלוף פיקוד העורף, האלוף רפי מילוא, הסביר בשיחה עם יוסי יהושוע כי הוא סבור שתושבי עוטף עזה יכולים לחזור לבתיהם, אך מנגד, לתושבי גבול הצפון עדיין נשקפת סכנה מצד מחבלי חיזבאללה: "אנחנו במלחמה, זה סיפור אחר לגמרי. מצד אחד יש הישגים משמעותיים מול חיזבאללה, בתשתיות, אך עדיין לא הסרנו את האיום. אנחנו עושים הכל כדי לחזק את התנאים לחזרה".
חיבוק יהודי
נריה מאיר, ראש המחלקה לתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית, סיפר בשיחה עם יאיר קראוס על החזרה משירות מילואים ברצועת עזה ישר לאתגרי התפקיד: "יהודים בארה"ב רואים שהרווארד נראית פתאום כמו אוניברסיטת ביר זית, וזה מערער אותם". הוא הוסיף כי "אנחנו חווים בישראל רנסנס של ציונות מחודשת, וגם התמיכה של יהדות התפוצות במדינה נמצאת בשיא, השאלה אם נשמור על זה".
פורסם לראשונה: 00:00, 21.02.24
