"הכל התחיל בשומר החומות", נזכרת גבי ריבקין (31) בתחילת הדרך. "הפכתי את הדירה שלי לסוג של מחסן ציוד. התחלנו לאסוף ציוד לאזרחים - חיתולים, מטרנות וצעצועים, ובהמשך עברתי לציוד ללוחמים בשטח כמו ביגוד או מוצרי היגיינה".
מה שהתחיל אז כפרויקט מקומי בצפון, הפך מהר מאוד לרשת תרומות ארצית. "אמרתי לעצמי שאין מצב שאני עוצרת בזה", היא אומרת. במסגרת פרויקט "האחות של החיילים" שיזמה, ריבקין מחברת בין חיילים שצריכים משהו - לבין מי שיכול לעזור להם. "תמיד יש מישהו שמכיר מישהו שצריך משהו", זה המוטו שלה .
ב-7 באוקטובר ריבקין נאלצה להתפנות מביתה בקריית-שמונה והגיעה לתל אביב, לתקופה לא ידועה. במקביל, לימודיה בתואר לחינוך מיוחד ומנהיגות בתל-חי הועברו לזום, והפניות לעסק הפרטי שלה בתור צלמת הפסיקו להגיע.
"קמתי באותה השבת והיה לי ברור שצריך לפעול", היא מספרת, "אחרי כמה שעות של הלם ובכי מול הטלוויזיה - עשיתי סוויץ' וחזרתי למצב של עשייה. עם צוות של אנשים יקרים, הסתובבנו בין בסיסים וחילקנו ציוד ואוכל, ככה במשך שבוע וחצי בערך, עד שהמצב הסלים והתחיל להיות מפחיד מאוד להסתובב באזור".
"המלחמה חיזקה את הרצון לפתוח את הלב"
כעת, 300 ימים לתוך המלחמה, ריבקין מתארת את האתגרים שניצבו בפניהם בתחילת הדרך, ואיך למרות הקושי - הם לא הצליחו לעצור אותה ואת המתנדבים שעמה.
"הנסיעות בצפון מתוחות מאוד - האזעקות, הנפילות, תחושה שכל רגע המצב עלול להסלים", היא משתפת ומוסיפה: "רוח הנתינה וההתנדבות הגיעה גם אליי, כשאני עצמי נזקקתי לעזרה בתור סטודנטית מפונה. באותה תקופה רבים נרתמו לעזור לי ולהעניק לי תחושה של בית, ובתוך כל הכאוס וחוסר האונים - זאת הייתה נקודת אור מרגשת".
איך מצליחים להמשיך ללמוד ולתחזק עסק עצמאי במצב כזה?
"את הלימודים בתואר אני מנסה להמשיך מרחוק, ואת העסק העצמאי שלי אני מתחילה ממש מאפס ומנסה למצוא לקוחות חדשים בתל-אביב. החוויה האישית שלי בזמן המלחמה, חיזקה אצלי את הרצון להמשיך לפתוח את הלב. בכל יום לצאת עם אנטנות וחיישנים - לזהות למי אפשר לעזור ובמה".
הפרויקט שלה הוליד תתי-מיזמים דוגמת "פרח לכל חייל", בו מחלקים לחיילים פרחים בחגים ובסופי שבוע, "חייל אל תהסס - יש מי שיכבס", שמפעיל מערך כביסות למדי הלוחמים, ואת המיזם "חיילת - אם יש ספק אין ספק, גשי להיבדק", מיזם שמעודד חיילות לבצע בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן השד.
"כבר מההתחלה זיהיתי את ההדהוד של כל הטוב הזה, ואת האדוות שהפרויקט יצר", היא אומרת, "אז המשכתי איתו גם בשגרה, ולא רק במצבי חירום. יצרתי קשרים עם המון ספקים ובעלי עסקים לאורך השנים, ואני מצליחה לחבר כל אחד למי שיכול לעזור לו".
אחד מהאירועים שנחקקו היטב בזיכרונה, זו הפקת חתונת השטח שהובילה ב-12 באוקטובר. עבור גל נדר, לוחם בחטיבת אלכסנדרוני ואשתו לירן אסף. "חבר של החתן פנה אליי וביקש סיוע בארגונים אחרי שהחתונה שתכננו כמעט בוטלה. עד היום אני בקשר עם הזוג שהתחתן", שיתפה בהתרגשות.
בימים אלו, לאחר הטבח במג'דל שמס שגבה את חייהם של 12 ילדים וילדות, ריבקין עובדת על מיזם חדש - "לא נפסיק לשחק".
"הרעיון הוא לבקר את הילדים שנפצעו באותו האסון בבתי החולים שבהם הם מאושפזים", היא מסבירה, "אנחנו מגייסים כספים לרכישת כדורי-רגל לחלק להם, עליהם נאסוף חתימות של שחקנים, בתקווה שאחרי תהליך השיקום הם יוכלו לחזור לשחק במגרשים".
לדבריה, התגובות להן היא זוכה "ממלאות אותי בכוח להמשיך בדרך הזו, זה מדהים בעיניי שיש לחיילים למי לפנות - שחייל יודע שיקבל מה שצריך ושלא יחסר לו כלום. אני מודה על הזכות הזו".
פורסם לראשונה: 00:00, 01.08.24
