חוויית הפינוי מהבית קשה מאוד עבור הרוב המוחלט של תושבי הצפון, אולם יש כאלה שמצליחים למצוא על הדרך נקודות אור - פעמים רבות הודות לאנשים טובים שמקבלים אותם בזרועות פתוחות.
זה מה שקרה לחיים כהן בן ה-65, אב לשלושה וסבא לתשעה נכדים, תושב קריית-שמונה שפונה לשלוחות, קיבוץ דתי בעמק המעיינות. "זמן קצר אחרי פרוץ המלחמה התפניתי עם אשתי לקיבוץ, לאחר שבתי כבר התפנתה לכאן לפנינו", הוא מספר, "אנחנו חיים בחדר בגודל 12 מ"ר וחיפשתי תעסוקה, כי בלתי אפשרי להיות סגור בחדר כל היום.
"תוך כדי טיול בקיבוץ נתקלתי בסדנה לתיקון אופניים. שאלתי את האיש שהיה שם אם הוא צריך עזרה, והוא אמר לי שישמח אם אסייע לו".
האיש שאותו פגש כהן הוא צביקה זיסוביץ' (72), מתקן האופניים המיתולוגי של שלוחות וחבר הקיבוץ זה 44 שנים. זיסוביץ', אב לחמישה וסבא ל-13 נכדים, עבד במשך עשרות שנים כמורה לתקשורת.
"כשיצאתי לגמלאות ביקשו ממני להחליף את מתקן האופניים הקודם של הקיבוץ, שהלך לעולמו", הוא מספר, "מאז, מספר פעמים בשבוע אני מגיע לסדנה ומתקן את האופניים של החברים. מאחר שהקיבוץ נמצא באזור שטוח, רוב התנועה מתנהלת כמו פעם, על אופניים. אני מעריך שיש כאן כ-1,000 זוגות לחברים ולילדים".
זיסוביץ': "לחיים יש חוש טכני והרבה רצון לתרום לחברה - הוא למד הכול במהירות, ולאחרונה אפילו קיבל את המושכות על הסדנה ואני הורדתי הילוך. זכיתי להכיר איש מופלא. הוא עושה הכל בהתנדבות מלאה, מכל הלב, ודברים מסוימים הוא אפילו מממן מכיסו"
לדבריו, "רוב הבעיות נוגעות לפנצ'רים, לחלקים שנשחקו מהשמש החמה בעמק, מושבים שהתבלו, מסבים שהתפרקו וכדומה. אני מאוד מיומן ומתקן פנצ'ר תוך דקות ספורות. מגיעים אליי גם מהיישוב הסמוך, שלפים, כי שם אין מתקן אופניים".
"זכיתי להכיר איש מופלא"
כיצד נראה המפגש עם כהן מהצד של זיסוביץ'? "הוא הגיע יום אחד לסדנה ושאל אם הוא יכול לעזור לי בתיקון אופניים כי הוא משתעמם. שאלתי אותו אם הוא יודע לתקן, והוא ענה בביטחון מלא: 'אני אדע'. הוא צפה בי, לימדתי אותו, ומאחר שיש לו חוש טכני והרבה רצון לתרום לחברה - הוא למד הכול במהירות, ולאחרונה אפילו קיבל את המושכות על הסדנה ואני הורדתי הילוך. זכיתי להכיר איש מופלא. הוא עושה הכל בהתנדבות מלאה, מכל הלב, ודברים מסוימים הוא אפילו מממן מכיסו".
כהן: "אני עושה הכול בהתנדבות מלאה ומשקיע כדי שהאופניים יחזרו ממני לא רק מתוקנים, אלא במצב טוב יותר משהגיעו אליי"
כהן מוסיף: "למדתי מצביקה לטפל בכל הבעיות, והיום אני מרגיש מקצוען בתחום. אני מוצף בפניות של חברים לתיקון אופניים. אני עושה הכול בהתנדבות מלאה ומשקיע כדי שהאופניים יחזרו ממני לא רק מתוקנים, אלא במצב טוב יותר משהגיעו אליי. אני הכי מאושר אחרי שתיקנתי אופניים לילד או למבוגר. האופניים כאן זה הרגליים של החברים".
למרות שהוא מרוצה מהנישה שמצא, כהן מסכם ואומר: "כשבעזרת השם המצב הביטחוני ישתפר, אנחנו נחזור בשמחה לקריית-שמונה. זה הבית שלי. ושם כנראה כבר לא אתקן אופניים, אולי רק את אלה של הנכדים".
פורסם לראשונה: 00:00, 06.09.24