רון פיינגולד זוכר היטב את את הרגע שבו פגש לראשונה את חן בוכריס ז"ל. זה היה ב-24 בדצמבר 2017. רון הגיע ארצה מארצות-הברית בגיל 23 כחייל בודד, בתור מתנדב לשירות קרבי. חן היה מפקד טירונים בן 18, שקיבל את פניו בבקו"ם ומאוחר יותר היה מפקדו בבא"ח צנחנים.
"הוא היה המפקד הראשון שלי", נזכר רון. "פער הגילים בינינו בכלל לא הורגש, הוא היה מפקד אמיתי, אחד שאפשר ללכת אחריו בעיניים עצומות. זה מה שהפך אותו לכל כך מיוחד עבורי. מכתב שמסר לי באותו היום, כתוב בכתב ידו, שמור אצלי עד היום".
עכשיו, כמעט שמונה שנים אחרי, גורלם של פיינגולד ובוכריס נכרך לנצח, עם בחירתו של פיינגולד להנציח את מפקדו הנערץ בשמה של בתו הבכורה.
משפט בהשראת "מכתבי יוני"
אחרי שסיים רון פיינגולד את שירותו הסדיר, במהלכו הכיר את אשתו סמנתה, חזרו בני הזוג לארצות-הברית והגיעו לביקורים בארץ מדי פעם. הם נישאו בשנת 2021 סמוך לירושלים, וידעו שביום שבו יקימו משפחה - ירצו לעלות ארצה.
אך עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", כשסמנתה כבר בחודש השישי להריונה, נתקלו השניים בקשיים להמשיך את הליך העלייה ארצה. "הבנו שיש בלגן בארץ. ידענו שאנחנו רוצים שהלידה תהיה בישראל, אבל הטיסות התבטלו ולא ידענו מה אפשר לעשות", מספר רון.
ואז הגיעה אליו הבשורה הקשה על מותו של חן. "זה היה הרגע שבו הבנתי שאני מוכרח להגיע ארצה באופן מיידי. במכתב שחן מסר לי הוא כתב משפט בהשראת 'מכתבי יוני': 'לטעמי, כל אחד מאיתנו מחויב להרגיש שלא רק ברגע מותו הוא מגיש דין וחשבון על מעשיו. אלא שבכל דקה ודקה מחייו יהיה מוכן להתייצב בפני עצמו ולומר כך וכך עשיתי'.
"המסר הזה מדרבן אותי בכל יום להיות שלם עם ההחלטות שאני מקבל, לחשוב בכל רגע איך אני יכול לתרום. מבחינתי לא הייתה אופציה אחרת - אני מגיע לארץ ומשובץ לאיזה תפקיד שיש בי צורך במילואים", אומר רון.
אחרי מאמצים רבים, בני הזוג זכו לעשות עלייה, ובפברואר האחרון ילדה סמנתה את בתם הבכורה בישראל. השניים בחרו להעניק לפעוטה את השם צופיה-חנה על שמו של חן, שנהרג ב-7 באוקטובר.
"המילה צופיה מופיעה בהמנון המדינה ובשירת אשת חיל. המשמעות היא צפייה על ציון", מספר רון. "מבחינת השם השני תחילה חשבנו על השם אנה, על שם סבתה של אשתי, אבל אחרי נפילתו של חן, אשתי הציעה את השם חנה במקום. היא אמנם לא זכתה להכיר את חן בחייו, אבל יודעת כמה משמעותי הוא היה עבורי".
בשבוע שעבר, בבית משפחת בוכריס באשדוד, התקיים מפגש ראשון בין אמו של חן ז"ל, אסנת, לתינוקת חנה. "היה מרגש מאוד", מספר רון. "מצדה, אחותו של חן, שיתפה אותנו בשאיפה שלו להיות מפקד ואמרה שבזכותנו - הפקודים שלו - הוא זכה להגשים את החלום שלו. אסנת התחברה לחנה מיד, חיבקה ונישקה אותה. חנה מאוד נהנתה, הסתקרנה מהתמונה של חן. ניסתה לתפוס את פניו בידיה".
"ראיתי בה את חן"
רס"ן חן בוכריס ז"ל התגייס בשנת 2016 לחטיבת הצנחנים ושובץ בגדוד 202. בהמשך יצא לקורס קצינים וסיים את בה"ד 1 בהצטיינות. לאחריו יצא לקורס מ"פים, שגם אותו סיים בהצטיינות, וחזר לפיקוד בחטיבה האדומה. כשהיה קרוב לסיום תפקידו, התמנה למפקד פלגת לוחמים ביחידת מגלן, כשהוא בן 26.
ב-7 באוקטובר חן התעורר מהאזעקות בבית ההורים באשדוד והחליט על דעת עצמו לנסוע לבסיס היחידה. כשהגיע, החל להיערך עם הכוחות ליציאה לעוטף עזה.
בשעה 12:10 הכוח של חן נתקל בשבעה מחבלים בקיבוץ נחל עוז. הם הצליחו לחסל חמישה מהם אבל חן ושני חבריו, סרן יפתח יעבץ ז"ל, קצין אג"ם ביחידת מגלן, וסמ"ר אפיק רוזנטל ז"ל, חובש ולוחם בחפ"ק - נהרגו במקום. לפני שנהרג, הספיק חן לשלוח לחבריו ליחידה את מיקום המחבלים ולקרוא לכוחות נוספים, בתקווה להציל כמה שיותר חיים.
חן הוא הצעיר בין חמישה אחים, שלושה מהם משרתים במלחמה: אחותו מצדה, ששירתה בסדיר כלוחמת קרקל ומשרתת במילואים בתפקיד מסווג בפיקוד הדרום; אחיו רס"ן ש', קצין בשייטת; ואחיו רס"ן ח' בשירות מילואים כחובל.
אסנת, אמו של חן ז"ל, מספרת: "עוד אין לי נכדים מהילדים שלי. מבחינתי קיבלתי במפגש הזה משפחה חדשה, ונכדה שהיא נסיכה אמיתית. התרגשתי מאוד כשהם הגיעו, חנה מילאה אותי באור. ראיתי בה את חן".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.09.24
