אחרי מספר ימי שביתה, דני אלגרט, אחיו של החטוף איציק אלגרט, פתח את שנת הלימודים הרביעית שלו כמורה להיסטוריה בתיכון מקיף י' בראשון-לציון. "אני מרגיש כאילו אני מלמד את התלמידים את ההיסטוריה של היום, ולא רק את ההיסטוריה של פעם", סיפר.
כשדני נכנס לכיתה בפעם הראשונה השנה כולם ישבו בגורן מול המחנכת והרכזת. הם שוחחו על מה עשו בחופש הגדול ומהר מאוד השיחה הגיעה למחאה.
2 צפייה בגלריה
דני אלגרט. "אני רק מקווה שיהיה בקרוב סוף טוב שייכתב בדפי ההיסטוריה"
(צילום: ריאן פרויס)
"שאלתי מי הגיע לעצרת או הפגנה, ואף אחד לא הרים יד למעט תלמיד אחד בקצה של הכיתה שסיפר שהלך עם אבא שלו", תיאר דני. "לאחר מכן אותו הילד סיפר גם שהוא עבר בקיץ את כל השלבים במיונים לקורס טיס, ושעוד מספר חודשים יהיה הגיבוש. הבטתי בו והמחשבה על כך שהילד הצנום הזה יכול בעוד שנתיים להטיס מכונת מלחמה ריגשה אותי, אבל לא יכולתי להימנע מהמחשבה שאם הוא ייפול בשבי - הוא יופקר. הירהרתי האם הוא בכלל הביא זאת בשיקולים כשהתנדב להיות טייס".
השיחה בכיתה גם גלשה לשיח פוליטי, שיקולי העסקה, ציר פילדלפי ועוד מילות מפתח שהתלמידים נתקלו בהן, אך כנראה לא היו בטוחים מה הן אומרות. "ניכר היה כי פער המידע שיש לתלמידים מקשה עליהם לגבש דעה עצמאית, הם באים עם דעה מהבית", שיתף דני.
"שאלתי מי הגיע לעצרת או הפגנה, ואף אחד לא הרים יד למעט תלמיד אחד שסיפר שהלך עם אבא שלו. לאחר מכן הוא סיפר גם שהוא עבר בקיץ את כל השלבים במיונים לקורס טיס, ושעוד מספר חודשים יהיה הגיבוש. המחשבה על כך שהילד הצנום הזה יכול בעוד שנתיים להטיס מכונת מלחמה ריגשה אותי, אבל לא יכולתי להימנע מהמחשבה שאם הוא ייפול בשבי - הוא יופקר"
בכיתה אחרת סיפר דני את סיפורו המשפחתי: "בכיתה י' היה ניכר שזאת הפעם הראשונה שהם נפגשים באופן לא אמצעי עם מי שנפגע אישית במחדל 7 באוקטובר", אמר. "סיפרתי להם על איציק אחי שנחטף פצוע, על אלכס דנציג, גיסי, שנחטף חי והוצא להורג במנהרה. התלמידים הקשיבו, הם היו מרותקים", סיפר דני.
"הם הכירו אותי מהתקשורת - ראיתי שהם מאוד מחכים ורוצים לשמוע, סקרנים. לא נתקלתי בהקשבה כזאת מילדים. זה הרגיש שונה משאר הפעמים שהייתי מספר את זה, הייתה הקשבה והזדהות. חלקם היו עם דמעות בעיניים. היה חסר להם הרבה מידע - וחשוב לי להשלים להם את זה".
דני, שהקדיש את השנה האחרונה להעלאת המודעות לאחיו וליתר החטופים, מרגיש שעבודתו כמורה היא חלק מהמאבק הכולל. "אני מגיע לדור הצעיר ומחנך אותו על מה היא דמוקרטיה. אני מלמד אותם על ערכים ועל החשיבות של החברה והמדינה בישראל", תיאר. "לומדים את זה דרך ההיסטוריה. הם לומדים על לאום, לאומיות ולאומנות. איך קמה המדינה, ועל השואה. ככל שיהיה להם יותר ידע היסטורי - הם יבינו יותר את המציאות, ועבורי זאת שליחות ממעלה ראשונה".
גם בית הספר תומך בדני ובמאבקו להשיב את החטופים. "יש תמונות של איציק בכל המסדרונות, בדלתות", סיפר. "הקולגות מגיעים לכיכר. אני מקבל מהם חיבוק ענק וזה אחד ממאגרי הכוח שלי - מה שגורם לי להמשיך. אני רק מקווה שיהיה בקרוב סוף לסיפור, סוף טוב שייכתב בדפי ההיסטוריה".
פורסם לראשונה: 00:00, 11.09.24
