שנה אחרי שנעקרו תושבי המושב בצת שבגליל המערבי מביתם, התחילו אנשיו להכין את החזרה הביתה. "זה מתקרב" אומר יצחק אנג'ל, מנהל הקהילה. חברי המושב עוקבים אחר פעילות צה"ל בדרום לבנון, ועדים להשמדת האמל"ח והמנהרות שבאמצעותן חיזבאללה התכוון להוציא לפועל תוכניות טבח וכיבוש של יישובי הצפון. כעת הם רואים את הסוף.
ב–6 באוקטובר החלה לצייר אמנית הגרפיטי חנה גילה וולפסון על חומות הבטון הגבוהות, שהוצבו בכניסה למושב כדי למנוע ירי נ"ט מלבנון. "זה ממש שימח כל מי שנכנס, שעוצר ומתרגש. כל מי שנותרו במושב עזרו לי והשתתפו ביצירה", היא מספרת. "בחרנו לצייר על החומה אלמנטים שעושים לנו טוב ומאפיינים את החיים פה", מוסיף אנג'ל, "עצי האבוקדו, מנוף ה'מיכלזון' לקטיף, הנוף וסמל התקווה להחזרת החטופים. כשהתושבים יחזרו, במקום לראות את הבטון האפור, יראו את זה".
בפרויקט היצירתי השתתפו גם חברי כיתת הכוננות הצה"לית השומרים על המושב. "פלוגת הלוחמים שנמצאת כאן אירחה אותי בכיפור, החיילים נתנו את הלב והנשמה כדי שארגיש בבית ושייכת", מספרת וולפסון, "אני מלאת תודות לכל מי שעזרו כדי שהדבר הגדול הזה ייצא לפועל".
זו לא הפעם הראשונה שבה היא לוקחת חלק במאמצים, ומוסיפה צבע לחומות הבטון הכעורות שהוצבו בכניסה ליישובי העקורים בגליל; לפני כחודש, יחד עם חברי כיתת הכוננות של מושב שתולה, היא ציירה על חומת הבטון שבכניסה ליישוב מיצג מחווה לפרויקט "קירות מדברים" (פרויקט ענק של ציורי גרפיטי על החומה המוצבת בחלקו המזרחי של שתולה - י"ק).
"הציק לנו בעין לראות את החומה האפורה מול שער הכניסה, והחלטנו לעשות 'העתק-הדבק' מהמיצג שעל הגבול", הסביר לנו אז שלומי (מומי) חתן, רכז הביטחון של שתולה. "לאורך כל השנה הזאת התעסקנו כמעט רק בעניינים צבאיים, ופתאום להחליף את הנשקים במברשות ורולרים וללכלך את המדים, אפשר לנו קצת גיוון ושבירת השגרה. זה שימח אותנו מאוד".
פורסם לראשונה: 00:00, 18.10.24
