ב-7 באוקטובר, עם הישמע האזעקות, סרן רז בלבן (25) יצא מביתו במבקיעים שבעוטף לבסיסו, אורים, כדי לחבור לבת זוגו סרן אלינה פרבוסודובה, שגם שירתה שם ובאותה שבת הייתה בתורנות בחמ"ל.
"באותה שבת התעוררתי ממטח רקטות, משהו שאני די רגיל אליו", משתף סרן בלבן. "בצומת שדרות אני רואה רכב עם הפנים אליי, נגד כיוון התנועה, שנתקע בחומת בטון. אני עוצר לידו ואני רואה שהרכב מחורר ובפנים בחור פצוע. המחשבה הראשונה שלי הייתה שזה אירוע פלילי".
3 צפייה בגלריה
חנוכה (מימין) וסרן בלבן. "בשיחה הראשונה רז אמר 'אתה בעצם הצלת אותי'"
(צילום: תומר שונם הלוי)
סרן בלבן נחלץ מיד לעזרתו של נעם חנוכה (30), שבאותו בוקר יצא מביתו שבקיבוץ מפלסים למשמרת בעבודה.
"כשהגעתי לאיזור שער הנגב התחיל מטח טילים, ונכנסתי למיגונית שהייתה מלאה בחבר'ה צעירים שנמלטו מהנובה", מתאר חנוכה. "בהתחלה זה היה נראה כמו עוד אירוע שגרתי של ירי רקטות, אבל כשעבר לידינו רכב סיור צבאי ובתוכו חייל שצרח עלינו לעוף משם כמה שיותר מהר - הבנתי שמשהו לא תקין, והחלטתי לחזור הביתה לאשתי, נועה, שהייתה אז בחודש התשיעי להריונה. בדרך חזרה חטפתי צרור יריות לרכב. צלצלתי לנועה, אמרתי לה שירו בי ובאותה דקה רז הגיע".
"החלטתי להעניק לו עזרה ראשונה ולתת לגורמי רפואה מקצועיים להמשיך", משחזר סרן בלבן. "פניתי לחמ"ל שלנו, עידכנתי על פצוע וביקשתי שישלחו מד"א לנקודה מסוימת. איך שהסתיימה השיחה מגיע טנדר, אני שומע צעקות בערבית וישר זיהיתי שאלה נוח'בות".
חנוכה: "בהתחלה זה היה נראה כמו עוד אירוע שגרתי של ירי רקטות, אבל כשעבר לידינו רכב סיור צבאי ובתוכו חייל שצרח עלינו לעוף משם כמה שיותר מהר - הבנתי שמשהו לא תקין, והחלטתי לחזור הביתה לאשתי, נועה, שהייתה אז בחודש תשיעי. בדרך חזרה חטפתי צרור יריות לרכב"
במקום מתפתח קרב יריות. "רז שלף אקדח ואמר לי להתחבא ברכב. נשכבתי והבנתי שהגוף שלי משותק", מוסיף חנוכה. סרן בלבן נפצע תוך כדי הקרב, אך לא מרפה: "חטפתי כדור ברגל והמשכתי לירות. אחד המחבלים נהרג מהירי שלי ונפל בתוך הטנדר.
"בשלב הזה החלטתי לא לחכות למד"א, נעם כבר היה מעורפל ופשוט נסעתי משם נגד כיוון התנועה במהירות של 180 קמ"ש. תוך כדי הוא סיפר לי שהוא עומד להיות אבא", נזכר בלבן. "בצומת יד מרדכי אני כבר רועד ורואה מטושטש. 400 מטר ממבקיעים עומד רכב לבן ומכוונים עליי נשקים. אני מכוון בחזרה, אף על פי שאני מבין שזה לא יעזור, ואז אחד האנשים שם על הראש כובע של משטרה. הבנתי שהוא משלנו".
"ניהלתי שיחות פרידה"
סרן בלבן היה פצוע הירי הראשון שהגיע לברזילי. בינתיים חנוכה נותר ברכבו של קצין פיקוד העורף. "בשלב מסוים אבא שלי הגיע, ראה אותי בצד הכביש כשאני מחוץ לרכב ובקושי מצליח לדבר, ואסף אותי לרכב שלו ומשם נסענו לבית החולים", משחזר בלבן. "נעם כבר איבד את ההכרה ולא ידעתי אם ישרוד, וזמן קצר לפני שאבי הגיע הצלחתי, בשארית כוחותיי, לומר לשוטרים שיש ברכב שלי פצוע קשה, מתוך מחשבה שהם יזעיקו עזרה. בדיעבד, התברר שהם לא עשו דבר עם המידע הזה".
סרן רז בלבן: "התקשרתי לאלינה כמה פעמים, שלחתי הודעות, ולא היה מענה. עשיתי כמה טלפונים ותוך כמה שעות, מהמיטה בבית החולים, הבנתי שאלינה נהרגה במקום. לא הספקתי להגיע אפילו להלוויה שלה, כי הייתי בניתוח. שיחררו אותי ביום האחרון לשבעה"
"שכבתי במשך חצי שעה באוטו. הצלחתי לנהל חצאי שיחות פרידה עם הקרובים לי", משתף חנוכה בחוסר האונים שבו היה נתון. "אני שומע אמבולנסים חולפים ואף אחד מהם לא עוצר. הוצאתי את היד דרך אחד מהחלונות השבורים של הרכב, ולמזלי ימ"מניק שהיה שם קלט אותי והכווין לעברי מישהו שהוא במקרה מהקיבוץ שלי, שלומי צפי, שסייע בחילוץ פצועים. הוא נכנס לאוטו, ראה אותי והחליט להטיס אותי לבית חולים ברכב של רז".
השניים אושפזו באותו בית חולים מבלי שידעו את השמות האחד של השני. חנוכה היה מורדם ומונשם במשך חמישה ימים, בזמן שאשתו חולצה מביתה על ידי הצבא. במקביל, סרן בלבן בהכרה ומקבל טיפול בבית החולים. "הראש שלי היה תקוע באלינה", הוא משתף. "בזמן שהיינו בדרך לבית החולים היא צלצלה לאבא שלי, ובדיעבד גיליתי שזו הייתה אחת מהשיחות האחרונות שלה.
"התקשרתי אליה כמה פעמים, שלחתי הודעות, ואין מענה", ממשיך בלבן לתאר את אותן שעות מורטות עצבים. "עשיתי כמה טלפונים ותוך כמה שעות, מהמיטה בבית החולים, הבנתי שאלינה נהרגה במקום אחרי שניהלה קרב מול המחבלים שחדרו לבסיס. לא הספקתי להגיע אפילו להלוויה שלה, כי הייתי בניתוח. שיחררו אותי ביום האחרון לשבעה".
"הייתי בטוח שהוא נהרג"
זמן קצר לאחר מכן מכרה של חנוכה, שבמקרה מכירה גם את סרן בלבן, פרסמה פוסט בפייסבוק על המקרה כפי שחנוכה תיאר לה אותו. "הוא היה שם ברגעים קריטיים ופתאום נעלם, הייתי בטוח שהוא נהרג", אומר חנוכה, "היה לי חשוב לדעת מה עלה בגורלו של ה'קצין הנעלם'".
"לא ידעתי את שמו אבל זכרתי עיניים כחולות", מוסיף בלבן. "כשקראתי את הפוסט ונכנסתי לראות מי הבחור, כתבתי בתגובות שאני חושב שזה קשור אליי. 20 דקות אחרי נועה אשתו התקשרה".
3 צפייה בגלריה
חנוכה וסרן בלבן עם בנו הבכור של חנוכה. "הייתי בטוח שהוא נהרג"
(צילום: תומר שונם הלוי)
משם התחדש הקשר בין השניים. "בשיחה הראשונה רז אמר 'אתה בעצם הצלת אותי'", מספר חנוכה ומודה שהופתע נוכח אותו משפט. אולם בדיעבד, אחרי שנחשף גודל האירוע והתברר שמחנה אורים שרץ מחבלים, ייתכן בהחלט שהקצין צדק. מנגד, אם בלבן לא היה עוצר לסייע לחנוכה, סביר להניח שזה היה מתבוסס בדמו, כפי שקרה לפצועים רבים באותו יום נורא. "אני בכלל לא מחשיב את עצמי כגיבור, עשיתי מה שהיה צריך", אומר בלבן בצניעות.
ב-26 באוקטובר, ימים ספורים אחרי אותה שבת ארורה, הגיע סרן בלבן לברית בנו הבכור של חנוכה, רועי אוריאל, ויחד עם שלומי צפי העניקו את התינוק לסנדק כסגולה לחיים טובים.
השנה שחלפה עברה על שניהם בשיקום אינטנסיבי שכלל גם טיפולים וניתוחים. סרן בלבן החל ללמוד ונעשה פעיל בכיתת הכוננות במושב מבקיעים. חנוכה, רעייתו ובנו פונו לקיבוץ עין צורים הסמוך לקריית מלאכי. "יוצא לנו לדבר ולהיפגש", הם אומרים, "השיחות שלנו עוסקות גם במה שקרה באותו יום, וגם במה שקורה מאז. שום דבר לא חזר להיות כפי שהיה לפני 7 באוקטובר".
פורסם לראשונה: 00:00, 11.11.24
