"אני רוצה שהאנשים בישראל ירגישו שהם לא לבד, שידעו שאנחנו עומדים לצידם, כי הקשר והחברות הזו הם יותר ממילים", אומרת מגדלנה שטיין (38), תושבת הכפר הקטן יוקטה שבגרמניה, שהגיעה לפני כשבוע להתנדבות בקיבוץ נירים. יחד איתה, שבעה מתנדבים ומתנדבות נוספים שמבקשים יחד לסייע בשיפוץ ותיקון המבנים שניזוקו במהלך מלחמת "חרבות ברזל" - לקראת חזרתם המרגשת של בני הקיבוץ לביתם.
"אני מתרגש בכל פעם מחדש לראות את החברים האלה מגיעים ופשוט פותחים את הלב שלהם עבורנו", משתף איתן לנל, מנהל התשתיות בנירים. "הם עובדים קשה, משקיעים ועוזרים לנו לבנות מחדש את הקיבוץ שאנחנו כל כך מחכים לחזור אליו".
המתנדבים מגיעים דרך ארגון Kumisrael שנוסד לטובת סיוע לישראל בעיתות משבר, ובעקבות המלחמה נרתם למשימת שיקום נירים. וכך, מדי שבועיים מגיעה לקיבוץ קבוצה חדשה של כעשרה מתנדבים בגילי 60-20 שאמונים על מגוון משימות, ובהן צביעה, סיוד, מילוי סדקים, שיוף וניקיון. מי שמקבל את פניהם בהגיעם לקיבוץ הוא איתן. "אני דואג להם לחומרים, ומחלק אותם בין הבתים והמשימות השונות. חלק מהתיקונים הנדרשים נובעים גם כתוצאה מנזק עקיף של פיצוצי מנהרות שמובילים לסדקים בקירות.
"המתנדבים מאוד עצמאיים, מקצועיים ויסודיים בעבודתם. רובם אנשי מקצוע שמגיעים עם הידע בעבודות השיפוץ מגרמניה, רואים את התוצאות בשטח", הוא מספר. "אנשים נרגשים מהרעיון, החיבור שנוצר בין המתנדבים לבני הקיבוץ נשאר גם אחרי שנגמר לו"ז המשימות שלהם".
איך בא לידי ביטוי החיבור הזה?
"בין היתר, הם מוזמנים לארוחות ערב משפחתיות אצל חברי הקיבוץ ולוקחים חלק באירועים קהילתיים, כמו למשל באירוע נטיעות עצים שנערך לאחרונה בנירים".
"מתרגשים מהעשייה שלנו"
עבור מגדלנה זו הפעם ה-16 שהיא מבקרת בארץ. בגיל 14 הגיעה לראשונה, ומאז הספיקה להתנדב בבית אבות בחיפה ובמד"א. בשבוע האחרון מגדלנה עובדת במרץ, בעיקר במשימות סיוד וצביעה בבתיהם של בני הגיל השלישי בקיבוץ נירים.
"התגובות שלהם תמיד חיוביות, אנשים פה באמת מתרגשים מהעשייה שלנו ומזמינים אותנו לקפה אצלם בבית אחרי העבודה", היא מספרת. "אחת הנשים שיתפה אותנו איך חוותה את 7 באוקטובר וההשלכות איתן היא מתמודדת עד היום, כמו למשל העובדה שלא הצליחה עוד לחזור לאפות ולבשל. גבר אחר, עם שורשים גרמניים, סיפר לנו על ההיסטוריה של המשפחה שלו, ביניהם כאלו שנרצחו בשואה. הוא אירח אותנו בנדיבות, וזה מחמם את הלב.
"הרגעים האלה יקרים לנו ומחברים בינינו, במיוחד בתקופה כזו", היא מסכמת, "הם מעניקים לנו הבזק של תקווה, ותקווה היא כל מה שישראל צריכה עכשיו. תקווה, ואמון מחודש".
פורסם לראשונה: 00:00, 25.11.24
