כשסא"ל יהודה שלו, בן 34, מפקד גדוד 52 בחטיבה 401, יצא עם מפקד החטיבה שלו, אל"ם אחסאן דקסה ז"ל, לנקודת תצפית בג'אבליה לפני קצת יותר מחודשיים - הוא לא ציפה שחייו יתהפכו מקצה לקצה. באותו יום הם נפגעו ממטען שהונח בעמדה. אל"ם דקסה נהרג במקום, ושלו נפצע באורח קשה. שני קצינים נוספים נפגעו באורח קל. "בזכות כוחות רבים מהגדוד שביצעו פעולות הרואיות תוך סכנת חיים, אני חי היום", שיתף מג"ד 52.
"הגעתי לביה"ח סובל מפציעת בטן חמורה, פגיעות בגפיים התחתונות והעליונות", תיאר שלו את הימים אחרי התקרית שבה נפצע באורח אנוש. "מספר ימים נאבקתי על החיים במחלקה לטיפול נמרץ באסותא אשדוד, ומשם עברתי לתל השומר. אחרי ארבעה ימים, שאני לא זוכר כלום מהם, ניתקו אותי ממכשירי ההנשמה, ומאז לא נזקקתי להם".
"החיילים היו כמו הילדים שלי"
שלו, יליד הושעיה שבעמק יזרעאל, נשוי ואב לשני ילדים - יובל בת חמש ומתן בן שנתיים. הוא סיים את לימודיו בישיבה התיכונית בטבריה והתגייס לחיל השריון.
כתבות נוספות מתוך פרויקט "הדלקת הנרות":
"הלכתי בעקבות שני אחיי הגדולים, שגם הם התגייסו לשריון. לא הייתה לי דילמה, וידעתי שאני רוצה להיות טנקיסט", סיפר. "היה לי ברור שאני רוצה להיות קצין והתגלגלתי ממ"מ צעיר ועד למג"ד. עבורי, כל חייל היה כמו הילד שלי, והיה לי ברור שתמיד אעשה הכול כדי להחזיר אותו בריא ושלם להוריו. זה אתגר גדול בימי שגרה, ועוד יותר בימי מלחמה".
"לפני שבוע חזרתי לראשונה הביתה אחרי כמעט שלושה חודשים שלא הייתי בבית. הייתה הרגשה מדהימה, ממש תחושה של נס שזכיתי להיכנס לבית שלי"
קהילת הושעיה עטפה את משפחתו של שלו מרגע הפציעה, ועד היום היא מלווה מסייעת להם בכל צורכיהם. בימים אלו, שלו נמצא בשיקום בביה"ח תל השומר. "אני מעל לחודש בשיקום, וזה עשוי להימשך עוד חודשים רבים, אנשי מקצוע מסורים ומעולים מלווים אותנו ומסייעים לנו לתווך לילדים את המצב החדש", שיתף שלו. "לשמחתי אנו גרים בהושעיה וזוכים לחיבוק ותמיכה אינסופית מרגע הפציעה, והתחושה שכל הישוב מגויס לטובת פצועי צה"ל בני היישוב.
"לפני שבוע חזרתי לראשונה הביתה אחרי כמעט שלושה חודשים שלא הייתי בבית, הייתה תחושה מדהימה, ממש תחושה של נס שזכיתי להיכנס לבית שלי".
אחרי שקיבל את חייו בחזרה, שלו מודה על כל מה שיש לו. "חנוכה הזה הרבה יותר משמעותי עבורי מחגי חנוכה הקודמים, אני חי את הנס הזה 24/7, ונחגוג עם המשפחה חלק מהחג", אמר. "בחג הזה אני חושב על משפחתו של אל"ם אחסאן, המפקד המיוחד שלי, ואיך אשתו וילדיו עוברים את התקופה הזו בלי אבא. ליבי איתם, משפחה ערכית ומיוחדת ששילמה את המחיר הכבד ביותר על הגנת המדינה".
מבחינת שלו, הקריירה הצבאית שלו רחוקה מסיום. "יש לי עוד דרך ארוכה בשיקום, ובסופה אני אחזור לתפקוד מלא", הדגיש. "אמנם התפקיד עדיין לא ידוע, אבל מבחינתי אני חוזר לצבא. אני מרגיש שבכל יום אני עושה צעד נוסף, גם אם הוא צעד קטן, הוא עדיין צעד קדימה".
פורסם לראשונה: 00:00, 27.12.24