תלמידי הצפון המפונים נותקו בשנה האחרונה מבתיהם וממערכות החינוך המוכרות ופוזרו בין בתי מלון, מרכזי חירום ויישובים זמניים. הלמידה הפכה מורכבת במיוחד לקראת בחינות הבגרות. בתוך המציאות המאתגרת הזו נולד פתרון יצירתי: תלמידים משתתפים במחנה מדעי בביולוגיה, במקום בחינת בגרות.
"ב-7 באוקטובר כשנדרשנו להתפנות לא הבנתי כמה הכול ישתנה. היה לנו בית, בית ספר, חברים - ופתאום כל זה נעלם", מספרת רוני חכים, תלמידת י"ב מקיבוץ דפנה המפונה. היא ומשפחתה נדדו בין מלונות במשך חודשים, האח נקרא להילחם בעזה ובלבנון במהלך רוב ימי הלחימה, אבא היה בכיתת הכוננות, ובתוך כל הכאוס הזה, הלימודים הפכו למאבק יומיומי.
"התחלנו ללמוד בזום, אבל למי היה כוח להקשיב? לא הבנתי כלום, והרגשתי שהכול אבוד", היא מספרת. "לפני המלחמה הייתי תלמידה טובה, לא הברזתי או איחרתי, אבל השנה פשוט נשבר לי. ירדתי ל-4 יחידות במתמטיקה, לא היה לי סיכוי להדביק את הפערים שנפתחו".
המורים היו מודאגים מהמצב נוכח האתגרים והקשיים עימם התמודדו תלמידיהם. לוטם בן ליש, מורה לביולוגיה ורכזת מדעים בבית הספר "הר וגיא", שמפונה עם משפחתה מספרת: "הילדים הגיעו למצב שהם כבר לא מצפים לכלום. ניסיתי ללמד בזום, אבל ביולוגיה בלי מעבדה זה כמו ללמד שחייה על יבש. הם ישבו מול המסך מיואשים. ויש כאלה שלא רצו להמשיך".
"פתאום יש מישהו שמאמין בנו"
המחנה, "מהמחקר המדעי לחיי היומיום - מחנה לבגרות בביולוגיה", של מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, מיועד לתלמידי תיכון בכיתות י"א-י"ב שפונו מהדרום ומהצפון, ומתקיים בכפר הנוער של מכון דוידסון במכון ויצמן במשך שלושה ימים.
המחנה משמש חלופה מעשירה למבחן הבגרות המעשית בביולוגיה ובביוטכנולוגיה ברמה של חמש יחידות לימוד, כולל למידה עיונית, משימות חקר במעבדות, וניסויים רבים במיקרוביולוגיה ובביולוגיה מולקולרית, לצד דיגום בשטח. התלמידים מונחים על ידי צוות מכון דוידסון, סטודנטים ממכון ויצמן למדע ומוריהם.
המיזם החל בשנה שעברה, עם פרוץ המלחמה. "המחנות נולדו מתוך פנייה של מורים מעוטף עזה, שלושה חודשים לאחר תחילת המלחמה באוקטובר 2023", מסבירה ד"ר מיכל סטולרסקי בן-נון, ראש תחום שותפויות מדעיות במכון דוידסון. "עם התרחבות המלחמה לצפון, הבנו שגם שם יש צורך דחוף. תכניות המחנות יימשכו עד קיץ 2025, ויש לנו רשימות המתנה מבתי ספר שזקוקים למענה".
אריאל ליזרוביץ', תלמיד מפונה מקיבוץ הגושרים שבצפון, מספר ש"תחילה עברנו לבית ספר זמני במפעל ישן. למדנו במחסן כמה שעות ביום, זה הרגיש כמו לסמן וי. לא היה טעם לנסות להבין את החומר. כל אחד היה עסוק בלשרוד את התקופה".
לדבריו, הלמידה במחנה היא חווייתית ומעשירה. "אחרי שלושה ימים במעבדה הרגשתי אחרת לגמרי. זה נתן לי תקווה להמשיך ולהשלים את מה שהפסדתי. פתאום יש מישהו שמאמין בנו".
גם לדברי המורה לוטם, החלופה לבחינת הבגרות הרגילה במחנה המדעי מוכיחה את עצמה ומחזירה לתלמידים את האמון ביכולותיהם. "כשהם נכנסו למעבדה, משהו בהם נדלק מחדש. אחרי חודשים של ריחוק וייאוש - הם נזכרו שהם מסוגלים", אמרה.
"אלה ילדים שעברו שנה קשה, והם עדיין כאן, נאבקים להצליח", מוסיפה אופיר גרשוני, מורה לביולוגיה מבית הספר המפונה. "לראות אותם חוזרים לעצמם זו התשובה הכי גדולה לכל המאמץ הזה".
מדע ותעשייה נרתמים למען התלמידים
במחנה הנוכחי נעשה שיתוף פעולה עם חברת "סולאראדג'" - חברה עולמית מובילה בתחום של אנרגיה סולארית. צוות המכון - מדעני מכון ויצמן ומהנדסים של החברה - פיתחו יחד סדנה חווייתית ללימוד על אנרגיות מתחדשות.
"הרעיון היה לשבור את המחסום שנוצר אצל התלמידים", אומרת מיכל ממכון דוידסון לחינוך מדעי. "התלמידים עברו שנה לא פשוטה, ומהרגע שהגיעו הם לא הרגישו שהם חייבים ללמוד - הם רצו בזה"
"היה לנו חשוב להראות להם שהמדע הוא חלק מהחיים", מספר יואב סקלוט, מהנדס ב"סולאראדג'" שלקח חלק בפיתוח תכני הסדנה, "לראות את התלמידים מגלים עניין ומתנסים בפעילות היה מדהים ומרגש מאוד עבורנו".
"הרעיון היה לשבור את המחסום שנוצר אצל התלמידים", מוסיפה מיכל ממכון דוידסון לחינוך מדעי. "התלמידים עברו שנה לא פשוטה, ומהרגע שהגיעו הם לא הרגישו שהם חייבים ללמוד - הם רצו בזה. ופה נמצא כל הקסם. הם צמאים לחוויות, ללמידה מעשית ולהבין באמת מה הם לומדים - וזה בדיוק מה שהענקנו להם כאן".
הסדנה יצרה חוויה עשירה של מפגשים עם חוקרים מתחומים שונים, ביניהם חקר האוקיינוסים, יערות ואנרגיה סולארית, ומטרתה היא להראות איך ניתן להשתמש במשאבי הטבע שלנו כדי לשמור על האנושות.
"במסגרת הסדנה הצלחנו לפתוח לתלמידים אופקים חדשים תוך התנסות חווייתית והבנת החשיבות של קיימות ואנרגיות מתחדשות", מסכמת גילי סוארי, מנהלת האחריות החברתית ב"סולאראדג'".
פורסם לראשונה: 00:00, 06.01.25
