בשיתוף פלייטיקה
אחריה: קארין סנדל מראיינת את אשרת עיני
(צילום: ירון שרון)
יוזמת 'אחריה', שנוסדה לכבוד יום האישה הבינלאומי שצוין ב-8 במרץ, מפגישה בין נשים משפיעות ומובילות בחברה הישראלית - לשיחה אינטימית על המסלול שעשו, על הערכים שלהן ועל העתיד של כולנו. הפרויקט הוא יוזמה משותפת של RGE וקבוצת ידיעות אחרונות בשיתוף Playtika. את הנשים צילם בכישרון רב הצלם עידו איז'ק, והדיוקנאות שלהן הוצגו בערב גאלה - אירוע השקה לקמפיין גיוס תרומות לפורום מיכל סלה, הפועל למניעת אלימות כלפי נשים ולהצלת חיים.
כאשר אשרת נשאלת על ידי קארין למה בחרה בה, היא אומרת כי "קודם כל, זה מרגיש לי מאוד טבעי. מעבר לחברות, הייתי הקפטנית של הנבחרת ולאחר מכן את, וחנכתי אותך בתור הקשרית הבאה של נבחרת ישראל. מאוד שמחתי להיות איתך גם בקטאר ובכל הפרויקטים שעשינו ביחד בתקשורת הספורט".
קארין אומרת: "כשיש אותך בסיטואציות כאלו של מצלמה, תאורה ומיקרופונים, לפעמים אני עדיין לא בנוח וזה שיש אותך זה תמיד יותר כיף. אני מכירה אותך יותר מ-20 שנה והיית מנטורית מדהימה, ואחרי כל שידור נותנת הערה בונה או מילה טובה כדי להרים את הביטחון, ממש עזרת לי ולא הייתי שורדת את זה בלעדייך. היה לי גם חשוב להראות שיש מקום לכולנו וזה לא אחת על חשבון השנייה. תמיד ידענו לפרגן ולתת את המקום ולשמוע בהצלחה של השנייה. את השותפה הכי מדהימה לדרך".
"בשכונה יש חוקים מאוד ברורים – ברגע שאת טובה, את משחקת"
כאשר קארין שואלת את אשרת מתי היא הבינה שהיא טובה במה שאת עושה בפעם הראשונה, אשרת מספרת: "אני חושבת שתמיד מקונן ספק, גם כשאת נמצאת בפסגות הכי גבוהות של הקריירה, שאת יכולה להיות יותר טובה. זה מתחבר ליצר של התחרות. אני חושבת שאחד הדברים שאני שמחה שקרו הוא שגדלתי בסביבה שבה שיחקתי כדורגל עם הבנים בשכונה.
"הייתי הבת היחידה שהעזה לשחק כדורגל. אני בטוחה שהיו עוד בנות שאוהבות כדורגל אבל פשוט לא הגיעו לשחק. בשכונה יש חוקים מאוד ברורים - בהתחלה צוחקים, אבל ברגע שאת טובה - את משחקת. לא משנה גיל ובדיעבד גם מגדר". לדבריה, "צריכים לעבור הרבה מכשולים כדי להגיע למקום הזה. הבנתי שיש לי משהו, יתרון כלשהו על שאר השחקנים בשכונה. זה לא קרוב למה שאני עושה היום, אבל זה הרגע שהבנתי שיש בזה משהו".
קארין מספרת סיפור דומה: "כשעליתי לחטיבה הייתה ליגה של בתי ספר, רצו לשים אותי על הספסל במשחק הראשון ונלחמתי עם ילד כלשהו, אמרתי לו שאני יותר טובה ממנו, ואז במשחק הרגשתי נטל והבקעתי שלושה שערים, והכיתה שלי הפכה לאטרקציה של בית הספר. שם אמרתי 'אוקיי, את בכיתה ז' ואת טובה ממנו, וממנו וממנו'. זה משהו שנשים לא יכולות להגיד על מישהו אחד, אז בטח לא על כמה. זו הפעם הראשונה שנלחמתי על המקום שלי. בראייה לאחור אני לא יודעת מאיפה האומץ".
"כשהחטוף אוהד בית"ר שחזר מהשבי שר את ההמנון בטדי, התפרקתי לחלוטין"
כאשר קארין שואלת את אשרת מתי היא התפרקה בפעם האחרונה, אשרת אומרת:"זו שאלה מורכבת כי מ-7 באוקטובר אנחנו מוצאים את עצמנו הרבה פעמים ברגשות קולקטיביים, נפגעים ובוכים וכואבים. הרבה דברים גרמו לי להתפרק בנושא הזה".
אשרת מספרת: "שידרתי משחק בטדי, ואחד החטופים שחזר מהשבי הוא אוהד בית"ר ירושלים. הביאו אותו למשחק ושרו את ההמנון. מבחינתי ההמנון והסמלים של מדינת ישראל הם מעל לכל, אני בוכה בכל פעם שיש המנון בלי קשר למצב – והוא שר את ההמנון מול היציע של אוהדי בית"ר, סגרתי את המיקרופון ולקח לי כמה דקות בתחילת המשחק להירגע. לא שמעו אותי ולא הבינו למה. לא יכולתי לדבר, הייתי חנוקה. זה משהו שפירק אותי לגמרי".
קארין מספרת: "כשטסתי עם הנבחרת, היה את ההמנון עם המשפט - 'להיות חופשים בארצנו', הייתי בקייפטאון כשחטופים חזרו, ופתאום מצאתי את עצמי כל לילה אחרי זה, אחרי ישיבות כל היום עם 70 מדינות שבהן את צריכה להסביר את עצמך, ואז את נשכבת במיטה, שמה את הראש על הכרית ומתייפחת. זו הייתה רכבת הרים מטורפת".
"הייתי אומרת לעצמי בת ה-12: רק את תקבעי מה את יכולה לעשות. אל תקשיבי לרעשי רקע"
מה אשרת של היום הייתה אומרת לאשרת בת ה-12? "הייתי אומרת לה מה שאני אומרת לילדות היום - את תקבעי מה את יכולה לעשות. אל תקשיבי לרעשי רקע ואף אחד לא יכול להחליט בשבילך מה את יכולה, או מה את לא יכולה לעשות. האמונה שלי בעצמי היא אחד הדברים הכי חשובים. בדיעבד אמרו לי את זה, המשפחה, ההורים שלי. ככה הם חינכו אותי וזה מה שגרם לי בסופו של דבר לעשות את כל הדברים שעשיתי".
יש משהו בלדבר לעצמך, היא אומרת, "רק את יודעת מה את עוברת. כל הדיבורים וההצקות, לפעמים גם הצקות פיזיות - להתעלם מזה, זה לא שווה כלום. להילחם במה שצריך להילחם, אבל זה לא יכריע את העתיד, זה לא מי שאת, זה לא משפיע על מי שאת. דעות של אחרים זה דעות של אחרים".
אשרת מספרת: "הייתי נעלבת בהתחלה. היה מקרה בקאנטרי, שיחקנו עם בגדי ים, עברתי איזה ילד והוא בא ופשוט הוריד לי את בגד הים כי הוא לא האמין שאני בת. זה פוגע, אי אפשר שלא להיפגע מזה".
"מתוך החור השחור שנפער תצוץ מנהיגות חדשה ונשית יותר"
השאלה האחרונה לאשרת היא 'כשאת מסתכלת קדימה אל העתיד, מה את רואה?' והיא משיבה: "אני רואה טוב. בטח בעקבות כל מה שעברנו כמדינה וכעם. אני רואה טוב מהבחינה הזאת שמתוך החור השחור שנפער תצוץ מנהיגות חדשה, נשית יותר. כרגע זה נראה הפוך לגמרי, אבל יתנו יותר מקום, או הרבה מקום לנשים סביב שולחן קבלת ההחלטות".
"אני רואה המון ילדות עושות ספורט, משחקות כדורגל. היינו באירועים הכי גדולים של כדורגל הנשים בעולם, את היית במונדיאל באוסטרליה, לאחרונה היה יורו באנגליה, מגרשים מלאים בילדים ובילדות שמעריצים שחקניות כדורגל מקצועניות, יש כמה וכמה רבדים של התקדמות. כרגע אנחנו כל כך רחוקות משם, אבל כשאני מסתכלת קדימה לעתיד, אני רואה אותו ככה כי השטח מדבר והיום יש הרבה יותר מקום לילדים ולילדות להיות מי שהם.
"יש ילדות שאוהבות כדורגל, יש ילדות שאוהבות ספורט ויש להן יותר חוגים שהן יכולות ללכת אליהם, ויש להן יותר קבוצות וליגות ונבחרות, זה הולך וגדל והשטח מדבר, אז אני רואה טוב בעתיד. אני יודעת שכרגע זה נראה הכי רחוק מיעד, אבל יש נשים כל כך טובות שתופסות את המקומות בהנהגה בעמדות המפתח שהן מפנות את הדרך גם לנשים אחרות שיבואו. לילדה בת 12 שהיום יכולה לחלום להיות קארין סנדל, קפטן נבחרת ישראל, ויכולה לחלום להיות ראש ממשלה, יכולה לחלום להיות כל מה שהיא רוצה".
קארין מסכימה ומוסיפה: "תמיד אמרו לי – זה לא אפשרי. כדורגל נשים בחיים לא יהיה כדורגל גברים, אתן סתם נלחמות. מי רוצה להיות כדורגל גברים? לפני 100 שנה לא חשבו שנשים אמורות להצביע כי המוח שלהן קטן. תמיד היה צריך את המשוגע או המשוגעת שהבינו שיכול להיות אחרת, ואנחנו, הרבה שנים האמנו שיכול וצריך להיות אחרת, ולא היה אכפת לנו שיקראו לנו משוגעות.
"בטח בישראל אחרי המהפך שקרה לכולנו ב-7 באוקטובר, יכול לתת ניצנים של תקווה והבנה. המקום שצריך להיות לנשים סביב שולחן מקבלי ההחלטות והמקומות שמשפיעים על החיים של כולנו. ספורט הוא אחד הכלים הכי חשובים כדי לייצר את המנהיגות של המחר. אני אופטימית כמוך. אני מאחלת שהיום הזה יגיע יותר מהר ממה שקורה עכשיו". ואשרת מסכמת: "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר. יהיה טוב, גם אם כרגע נראה קצת פחות".
הנשים המשתתפות (לפי סדר א'-ב'): מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, ד"ר אפרת ברון-הרלב, זויה שלום, חן אלמוג גולדשטיין, טניה כהן עוזיאל, פרופ' יפעת ביטון, דר' כוכב אלקיים לוי, לוסי אהריש, ד"ר לייה נאור, מורן זר קצנשטיין, מירי נבו, נועה קולר, פרופ' סראב אבורביעה-קוידר, צופית גרנט, פרופ' רבקה כרמי, אלמ' (מיל) רות שהם, פרופ' רונית סצ'י פאינרו, דר' ריי ביטון, ריטה, שייפא אלסאנע-אלהוזייל, ח"כ לשעבר שירלי פינטו, שלי שם טוב.
בשיתוף פלייטיקה
