בשיתוף פלייטיקה
אחריה: טניה כהן עוזיאלי מראיינת את רונית סצ'י פאינרו
(צילום: ירון שרון)
יוזמת 'אחריה', שנוסדה לכבוד יום האישה הבינלאומי שצוין ב-8 במרץ, מפגישה בין נשים משפיעות ומובילות בחברה הישראלית - לשיחה אינטימית על המסלול שעשו, על הערכים שלהן ועל העתיד של כולנו. הפרויקט הוא יוזמה משותפת של RGE וקבוצת ידיעות אחרונות בשיתוף Playtika. את הנשים צילם בכישרון רב הצלם עידו איז'ק, והדיוקנאות שלהן הוצגו בערב גאלה - אירוע השקה לקמפיין גיוס תרומות לפורום מיכל סלה, הפועל למניעת אלימות כלפי נשים ולהצלת חיים.
"תחום המחקר שאני פעילה בו הוא תחום גברי. עדיין"
כאשר פרופ' פאינרו נשאלת מדוע לדעתה טניה בחרה בה, היא אומרת: "אני מניחה שזה קשור למה שאני עוסקת בו, לחקר הסרטן. אנחנו עובדים במעבדה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב על מחקר שמבוסס על הדפסה תלת-ממד של מודלים של גידולים". כהן עוזיאלי מוסיפה: "זה באמת מרשים בפני עצמו, וגם מרשים משום שאת אישה בעולם שלפעמים אנחנו תופסים אותו כגברי". "עדיין", אומרת פרופ' פאינרו בחיוך, "אם נסתכל במחלקה שלי אנחנו שתי נשים ו-30 גברים. בכל האוניברסיטה יש כ-18% נשים".
הריקוד המופלא בין קריירה במחול לדוקטורט בכימיה
פרופ' פאינרו משיבה מתי היא הבינה שהיא טובה במה שהיא עושה, ואומרת: "אני לא חושבת שיש איזה 'אהה מומנט'. גם כשרקדתי תמיד הייתי בעולמות הפיזיקה, המתמטיקה, כל העולמות הריאליים. אבל אני חושבת שמצאתי את העניין בדוקטורט שעשיתי בלונדון, על כימיה של פולימרים, ננו-טכנולוגיה, ושם ראיתי עולם שלם. ברגע אחד את מבינה שמצאת משהו שרק את רואה, ואף אחד לא יודע עליו בעולם. לצאת עם זה במחקר מפורסם, זה סופר מרגש". כאשר היא נשאלת מתי עזבה סופית את הריקוד, פרופ' פאינרו מספרת כי הדבר קרה בגיל 32, בסוף הפוסט-דוקטורט בהרווארד, כשהיא ילדה את בנה הבכור.
כהן עוזיאלי מספרת: "אמנות זה דבר שאני מאוד אוהבת, בצד היצירתי אבל גם בצד התרבותי, בביטוי של התרבות. החקר הזה מעניין אותי. אני מאוד אוהבת לעבוד עם אנשים ואני חושבת שהחיבור הזה בין המוזיאון, אומנות ואנשים, זה מה שקוסם בעבודה שלי. אני זוכרת את המאמרים שהייתי כותבת, שאולי 100 אנשים קראו, והיום כשאני כותבת טקסט במוזיאון - אלפי אנשים מגיעים אליו. משהו בחשיפה לעולם הזה, מתאים לי יותר".
"היה לי קשה להיות בחוסר אונים מול ההתמחות שלי"
מתי הפעם האחרונה שבה פרופ' פאינרו התפרקה, היא נשאלת, ועונה: "לפני שנתיים, כשאימי אובחנה עם סרטן השחלות. כעבור חמישה חודשים היא נפטרה. אני עוסקת בזה 25 שנה, מהדוקטורט, ועד היום חורה לי להיות בחוסר אונים - לא הייתי מסוגלת לעזור בהתמודדות עם משהו שהוא ההתמחות שלי. זה היה שובר, אבל סרטן השחלות הוא הרוצח השקט".
בהמשך לכך, פרופ' פאינרו מזכירה את אמא שלה כדמות משמעותית שעזרה לה בדרך, לצד אביה. "אמא שלי הייתה אשת עסקים, פעילה בהשקעות נדל"ן ופרויקטים, אישה של גם וגם. היא ניהלה פרויקטים חובקי עולם. היא הייתה דמות לחיקוי לאחי ולכל המשפחה, לכל מי שנפגש איתה".
כהן עוזיאלי מוסיפה: "גם עבורי, אמא שלי היא דמות משמעותית, שהתקדמה בקריירה באופן לא מובן מאליו עבור הדור שלה. היא ברומא ואני ממש מתגעגעת. היא כותבת מאוד יפה, ויש בי תסכול מכך שאני לא יכול לחלוק איתה את מה שאני כתבת בעברית, בגלל השפה. אני בטוחה שאם הייתי כותבת באיטלקית, היא הייתה קצת מתקנת ומלטשת".
כאשר היא נשאלת על עצמה בגיל 12, פרופ' פאינרו אומרת: "לא חשבתי שזה מה שאני אהיה. הייתי לגמרי בעולם המחול, רקדנית בלט קלאסי, ואז מודרני.. בכלל לא חשבתי על משהו אחר. היום, כאמא לשלושה בנים שחולמים להיות כדורגלנים, אני מבינה שזו לא המילה האחרונה. יש עוד הרבה דברים שמחכים גם להם וגם לכולנו בעתיד". ואילו כהן עוזיאלי מספרת:"בגיל 12 השתעשעתי עם מחקר, ובאמת התחלתי בעולמות האקדמיה. הלמדנות הזו הייתה אצלי כבר בגיל 12".
"הטיפ שלי לחוקרות צעירות – פשוט לנסות. אם לא תגישי, לעולם לא תדעי"
במסר לחוקרות צעירות ששוקלות אם להיכנס לתחום חקר הסרטן, פרופ' פאינרו אומרת: "המסר העיקרי הוא פשוט לנסות. הרבה פעמים החסמים שלנו הם כאלה שהמצאנו לעצמנו, הגבולות הם בראש שלנו. כשאני מדברת עם חוקרות, בין אם מדובר בניסוי מורכב או בהגשת מועמדות למלגות או לתוכניות מחקר, הרבה יגידו, 'אני לא בטוחה שאני מתאימה'. המסר הוא תמיד להגיש - במקרה הכי גרוע יגידו לא, אבל אם לא תגישי לעולם לא תדעי, ולעולם לא תדעי או תצליחי. אז פשוט לנסות".
כהן עוזיאלי מסכמת: "אני חושבת שעבודה קשה ועשייה תמיד זוכות להחזר. כדאי לעשות ולא לחכות. להיות אקטיביים ופרו-אקטיביים. יש תגמול לעבודה קשה. Just do it".
הנשים המשתתפות ביוזמה (לפי סדר א-ב): מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, ד"ר אפרת ברון-הרלב, זויה שלום, חן אלמוג גולדשטיין, טניה כהן עוזיאלי, פרופ' יפעת ביטון, דר' כוכב אלקיים לוי, לוסי אהריש, ד"ר לייה נאור, מורן זר קצנשטיין, מירי נבו, נועה קולר, פרופ' סראב אבורביעה-קוידר, צופית גרנט, פרופ' רבקה כרמי, אלמ' (מיל) רות שהם, פרופ' רונית סצ'י פאינרו, דר' ריי ביטון, ריטה, שייפא אלסאנע-אלהוזייל, ח"כ לשעבר שירלי פינטו, שלי שם טוב.
בשיתוף פלייטיקה
