בשיתוף פורום בתי הדיור המוגן
לאה יעקובי היא אישה עסוקה. מאוד עסוקה. בין מפגשים עם חברים לטיולים בפארק, היא מחוברת מאוד ליצירה מכל הסוגים. באופן לא שגרתי, יעקובי מצליחה ליצור דברים יפים גם מקופסאות פלסטיק וצנצנות שזמינות בבית, להכין מתנות ולהשמיש מחדש אריזות שפעם היו סתמיות. "הגעתי לדיור המוגן פרוטיאה בכפר לפני 12 שנים", היא נזכרת, "ואמרתי לעצמי שכאן אני רוצה להיות - עם ארבעה דיירים בקומה בלבד, עם פארק וירוק מסביב".
לאה יעקובי
(צילום: ירון ברנר, עריכה: אורי סתיו)
בגיל 80, יעקובי פנויה סוף-סוף ליישם את האהבה הגדולה שלה ליצירה. "אני עושה הרבה דברים. אני עושה פסיפס, קרמיקה, אני סורגת וגם מציירת על כל מה שאפשר למצוא בבית. כנראה שתמיד אהבתי את זה אבל לא יכולתי ליישם, ופה אני יכולה ליישם. אני רוצה להראות לאנשים שנמצאים בבית ואין להם אפשרות ללכת לחוגים או לסדנאות יצירה שאפשר להשתמש גם בחומרים זמינים לנו בבית. בצנצנות או בקבוקים של סבון ידיים למשל. כשהמוצר נגמר פשוט לוקחים את האריזה ומציירים עליה עם טושים, אפשר לקשט את הבקבוק ולמלא אותו מחדש בסבון וזו יכולה גם להיות מתנה מאוד נחמדה".
"אפשר גם לקחת אבנים שמוצאים ממש פה בחוץ, בגדלים שונים, ולצייר עליהן. אפשר לעטר צנצנות זכוכית באמצעות מפיות צבעוניות - פשוט גוזרים לפי הצורה שרוצים, מדביקים על דפנות הצנצנת ומעטרים בצבע זהב - זה נראה בסוף ממש כמו כד וינטג'. אפשר להשתמש גם בסיבים של מטאטא, להתפרע עם הדמיון ועם החומרים שזמינים לכם. אפשר גם לגלף דמויות בעץ. אין צורך בהשקעה כספית גדולה, ולא צריך לחשוב לעומק על איך ייראה התוצר הסופי. פשוט לעשות ולהתנסות. כשאני יוצרת אני חושבת 'איזה כיף לי', מסתכלת על העבודות שלי ומרגישה טוב".
בשיתוף פורום בתי הדיור המוגן
