בשיתוף פורום בתי הדיור המוגן
רבקה מיכאלי חגגה השנה 82, ובזמן שאנשי בידור אחרים בגילה מתרפקים על זיכרונות העבר, מתמודדים עם ההתבגרות ועם עולם שמקדש את הנעורים, מיכאלי לא נחה על זרי הדפנה. היא עובדת מסביב לשעון וממציאה את עצמה כל פעם מחדש, גם אחרי יותר מ-70 שנים בעולם הבידור, אליו נכנסה כילדה בת 11. משבר הקורונה אמנם קטע לה פרויקטים רבים, אך מיכאלי לא עוצרת באדום.
איפה תפס אותך הגל הראשון של המגפה, בחודש מרס?
"הייתי בחזרות להצגה בתיאטרון באר-שבע, 'הגלולה', קומדיה מוצלחת של רוני סיני. היינו ממש ערב הצגת הבכורה כשהתחילה הקורונה. אני שחקנית של בית לסין, וגם שם ההצגות נעצרו. חוץ מזה, היו לי הופעות עם משה להב ועם האחים אסנר. הייתה מתוכננת גם הופעה עם להקת קוורטט. תוכנית הרדיו שלי ב-103FM נגנזה, והיא חוזרת שוב בחגי תשרי", מספרת מיכאלי.
רבים מהפרויקטים שלה הוקפאו, אך מיכאלי עדיין עובדת. כך, למשל, הייתה לה הופעת אורח נדירה בגרסת 2020 של "זהו זה" לצד גילה אלמגור וליא קניג. "אין ספק שרמת ההכנסות ירדה, אבל אני עושה פה ושם סדרות וקצת רדיו. את 'זהו זה' היה מאוד נחמד לעשות", היא מספרת.
הופעות קפסולה פרטיות, שהצילו בחודשים האחרונים אמנים רבים מלהגיע לפת לחם, היא לא שוקלת לעשות. "אני לא עד כדי כך רעבה. אני חושבת שזה נכון ויפה, אבל אני עדיין לא בנויה לזה", היא מסבירה.
המשבר העמוק שחווה עולם התרבות, והתיאטרון בפרט, מעסיק ומדאיג מאוד את מיכאלי. בחודשים האחרונים היא השתתפה בשני דיונים בוועדת הקורונה שעסקו בנושא. "ישבו בוועדה כמה אנשים שדיברו, השאר התחברו דרך הזום, אבל הכל היו דיבורים בעלמא, לא נתנו פתרון. רק יצאה קריאה לשינוי, וזו הייתה אזעקת שווא".
את חושבת שהתרבות מעניינת את הישראלים בתקופה הזו?
"אם המדד הוא האנשים שפוגשים אותי ברחוב ומזהים אותי מתחת למסכה, התשובה היא כן. קונצרטים התקיימו במתכונת קפסולות והיה קהל. זה היה מתווה מאוד מוצלח. אני לא רואה שום סיבה שזה לא יקרה גם בתיאטרון. אם כרטיסים נקנים דרך האינטרנט, וכל אחד נכנס לבדו ויושב בקפסולה מסומנת מראש, בהחלט אפשר לקיים הצגת תיאטרון. אני חושבת שהתרבות לא נמצאת בסדר העדיפויות של הממשלה. הם פוחדים מחנוך לוין חדש, ובסוף הוא יגיע, הוא יקום".
בשנים האחרונות מיכאלי מעבירה ביקורת חריפה על השלטון ועל הממשלה. גם בתקופת משבר הקורונה היא לא חוששת להביע את עמדותיה. בתחילת חודש אוגוסט היא הצטרפה להפגנת אנשי האמנות והתרבות מול מעון ראש הממשלה בבלפור. היא עלתה לבמה וקראה את זעקתם של חבריה: "אנחנו נמצאים במצב הכי טרגי שאפשר לתאר. אתם, חברי הממשלה, גונבים לנו את ההצגה. לעם ישראל מגיע יותר". בהמשך התגייסה גם למחאות הדגלים השחורים שנערכו בצמתים ובגשרים ברחבי ישראל.
מה לגבי הקורונה, את לא פוחדת?
"אני לא מפחדת, אבל נזהרת. אני לא חושבת שאני אנצח את הקורונה. היא לא רואה אף אחד ממטר. אני לא חושבת שאני חסינה, אבל אני סומכת על הנתונים שאין הדבקה בהפגנות. אני רואה בהפגנות אנשים אחראים ומוגנים, הם תמיד עם מסכות. גם כשאני נמצאת באולפנים, כולם מאוד מקפידים לשמור על הכללים. האולפן עובר מעין חיטוי ומחליפים תמיד את הגומייה של המיקרופון. ואני כמובן כל הזמן עם מסכה, לא שוכחת".
ומבחינה פוליטית - את מפחדת? מרבית האמנים ואנשי הבידור חוששים להביע את דעתם ולא פוצים פה.
"מבחינה פוליטית - אבוד לי. אמנים לא פוצים פה כי אולי הם לא מרגישים אותו דבר, וזו זכותם. אני לא חושבת שאני צריכה להוציא מישהו מהארון. אבל אני כן חושבת שנעשה דבר נורא וצריך להתריע".
את ארוחת ראש השנה, היא מספרת, היא עשתה עם בנה יומיים לפני החג, "כי לא נתראה למשך שלושה שבועות. חלק מהילדים שלי לא נמצאים בארץ, וכבר התרגלתי לדבר איתם בזום ובוואטסאפ. היינו אמורים כל התקופה הזאת להיפגש ארבע פעמים. הם היו אמורים לבוא לארץ ולהיות כל הקיץ וכל החגים. ההרגשה מזופתת כשהם לא פה".
יש מי שטוען שבגלל כמה אנשים מבוגרים לא סוגרים מדינה. מה דעתך על זה?
"זה לא נכון. לצערי, גם אנשים צעירים חולים. המחלה הזו לא מתחשבת באף אחד, גם לא במי שאינו בקבוצת הסיכון".
איך את מתכננת להעביר את ימי הסגר השני?
"לאכול, כרגיל. אני עוד מעט אהיה מטר על מטר. אני מתרגלת להיות קובייה", צוחקת מיכאלי. "הייתי הרבה בחדר כושר לאחרונה, והוא נסגר עכשיו. זה נורא בעיניי. הרי אין נתונים על הדבקות בחדרי כושר. זה לא רציני, בכלל אין נתונים ממוקדים. הכל מעופף ואמורפי. אני חושבת שאין אסטרטגיה, אין מתווה ואין החלטה".
בסגר הראשון, מספרת מיכאלי, היא לקחה קורס קצר לעריכת וידיאו. "זה היה בערך שישה שיעורים. היה נחמד, לא הוכחתי את עצמי כפלא עולמי, אבל היה לי כיף. יש לי סרטונים של הילדים והנכדים שאני רוצה לערוך. בינתיים לא ערכתי כלום, לא עשיתי את זה בסגר הקודם, יכול להיות שבסגר הנוכחי אני אגיע לזה", היא אומרת.
רבקה, את חושבת שהתרבות תחזור לעצמה אחרי שהמשבר יחלוף?
"כן, אבל זה ייקח זמן. כשזה יקרה, אני בטוחה שירצו להקליל את החיים עם קומדיות. לאף אחד לא יהיה ראש לדרמות".
בשיתוף פורום בתי הדיור המוגן
פורסם לראשונה: 10:03, 29.09.20
