בשיתוף פורום בתי הדיור המוגן
מיכה רגב (78) גר ב"פרוטיאה בכפר" בבני דרור. מכנים אותו שם "הצלם של הכפר", אבל רגב, סב לשישה, מתנער מהתואר. "אני תמיד אומר 'אני לא צלם, אני מצלם'. יש כאן הבדל גדול מאד משום ש'צלם' זה נשמע מקצועי ואני לא מתיימר להיות מקצועי. למרות שאני רוצה להשתדרג ולומד מחברים וממקצוענים, מדובר בתחביב".
הכירו את מיכה רגב
(צילום: אורי דוידוביץ')
זה אולי תחביב, אבל של הרבה שנים. "צילמתי משחר ילדותי", הוא מספר, "בגיל 11 קיבלתי מצלמה קטנה והתחלתי לצלם. עם השנים התבגרתי והשתכללתי עם המצלמות. צילמתי ילדים, משפחה, פרצופים, טיולים, נופים. אחר כך, אין לי הסבר למה, פשוט נעצרתי עם הצילום. הרגשתי שאני מצלם לא את מה שאני באמת רוצה, אבל לא ידעתי מה הכיוון שאני רוצה לקחת בצילום כי זה תחום רחב מאוד.
"נוף? תוכן? מאקרו? צילומי רחוב? ואז, לפני שנתיים וחצי, במקרה התגלגלתי למועדון צלמים בנתניה שעוסק בצילום אמנותי. אחרי פגישה או שתיים הרגשתי שזה בדיוק הכיוון שלי. הכיף הגדול שלי בצילום היום הוא צילום אמנותי. צילום הוא צילום, תמונה היא תמונה, אבל החוכמה בצילום אמנותי, כך אני קורא לזה - לתת לתמונה תיבול".
הוא פנסיונר של התעשייה האווירית. הזמן שהתפנה מעבודה מנוצל לתחביבים ישנים. "עשיתי קורס מורי דרך והפכתי להיות מורה דרך מוסמך", הוא מספר, "בנוסף, גם בין יתר השיגעונות שלי, עשיתי קורס מטעם מכון וינגייט והוסמכתי כמדריך גלישת מצוקים. הגשמתי חלום של להוציא טיולים משולבים באתגר – גם טיול שטח וגם גלישת מצוקים, הכל משולב".
המעבר לדיור מוגן קרה לפני שנתיים וחצי, אחרי תהליך חשיבה ארוך. "היה לי ניסיון קשה עם ההורים שלי", הוא מסביר, "אני בן יחיד, ואבא שלי, שהיה בנאדם פעיל, פתאום קיבל אירוע לב שגמר אותו. גרתי אז בהרצליה, ההורים שלי גרו בחיפה וזה הצריך ממני נסיעות הלוך חזור כדי לטפל באבא. כל הנטל נפל עלי, לא שאני מצטער. אני חושב שככה זה צריך להיות. אבל בעקבות זה עלה הרעיון לעבור לדיור מוגן".
כשהוא לא מצלם, רגב לוקח חלק בפעילויות שהדיור מציע. "יש כאן חוג גילוף, אני עושה ספורט, הליכות בוקר מסביב לכפר. גם בתקופת הקורונה יש לנו פארק גדול אז יכולים ללכת כאן. אני משתתף חמש פעמים בשבוע בשיעורי התעמלות, אירובי", הוא מספר.
בימים אלה מוצגת תערוכת צילום שלו בלובי הראשי של הבניין. "נתתי למנהלות עשרות צילומים שצילמתי בתוך פרוטיאה. הן בחרו 12 שבעיניהן הכי יפים ופיתחנו אותם. התגובות מאד מפרגנות ותומכות. קיבלתי מחמאות, 'כל הכבוד' ו'יפהפה'. זה עושה כיף. בואו לא נהיה צנועים".
בשיתוף פורום בתי הדיור המוגן
