בשיתוף פורום בתי הדיור המוגן
אחרי 24 שנים בשירות קבע בחיל האוויר כאיש טכני ועוד 20 שנים כמנהל מרפאה, בצלאל זיו (82), סב לשישה, הרגיש שהגיע הזמן לנוח ולעבור לדיור מוגן. דווקא שם, מצא זמן לחזק את אהבתו לאומנות, שאותה טיפח במשך שנים. "לא למדתי את זה אף פעם, יש לי את זה מאז שנולדתי", הוא מספר. "אני לוקח משהו ליד ואני יודע מה לעשות עם זה". לאורך השנים זיו הקפיד ליצור לעצמו פינת עבודה בכל מקום שבו הוא נמצא: "התעסקתי באומנות כתחביב ועד היום זה מה שמחזיק אותי והחזיק אותי כל השנים. בכל מקום שעבדתי, הייתי חוזר הביתה, נכנס לפינת העבודה שלי וזה היה מרגיע אותי".
בצלאל זיו
(צילום: אורי דוידוביץ', עריכה: רותם שבתאי)
גם הדיירים בבית הדיור המוגן "מגדלי הים התיכון גני תקווה" בו הוא מתגורר, לוקחים חלק פעיל ביצירות שלו. "יש פה אפשרויות לקבל עזרה בכל דבר, יש חוגים שאני יכול להשתתף בהם. אם למשל אני רוצה לעשות קולאז'ים, אני פונה לדיירים בוואטסאפ, מבקש עיתונים ישנים ומגזינים, וצ'יק צ'ק אוספים לי. זה עוזר לי ליצור את העבודות". אין סוג חומר שהוא לא אוהב להתעסק בו: מתכת, אבן, עץ, קלקר או נייר - מבחינתו הכל הולך. "בכל תחום כשנותנים לי משהו ליד - אני יודע מה לעשות עם זה. זה אצלי בנשמה, זה ק לי כי אני יכול לעבור מנושא לנושא בלי שום בעיה".
לאחרונה, בשל המצב שחייב אותו להישאר בדירה, הוא התעסק בעיקר בנייר. "בקורונה עכשיו, יותר התעסקתי בקולאז'ים, שזאת עבודה שלא מצריכה הרבה לכלוך, בלי לדפוק או להרעיש. זה עבודות שקטות שאפשר ליצור באמצעות חומרים פשוטים כמו עיתונים וקצת דבק, קרטון או קרש. זה דבר שמעסיק אותך, מעביר לך את הזמן, את לא חושבת - את פשוט נהנית מהיצירה. בקרוב יכול מאוד להיות שאעשה תערוכה עם כל העבודות שלי".
בכל זאת, חשוב לו להדגיש שגם סוג זה של עבודות יכול להיות אינטנסיבי לא פחות. "להכין עבודה כזו של נייר זה מצריך המון זמן. קודם כל לדפדף בהמון עיתונים, למצוא צבעים של נייר שמתאימים לעבודה, וזה לוקח הרבה זמן. ברגע שמצאת, את צריכה לעצב את זה ולראות שזה מתאים ליצירה שלך".
מלבד אומנות, זיו מוצא זמן גם לקחת חלק באירועים נוספים שהדיור המוגן מציע. "מגיעים אומנים להופעות, יש סרטים ויש מפגשים עם אנשים. בערבים אני יושב ומשחק רמיקוב, אנחנו מתחלקים לקבוצות ומשחקים. אין רגע שבו את יכולה לומר שמשעמם לך או לא טוב לך, תמיד את יכולה למצוא מה לעשות. זה לא כמו שהייתי בבית, הייתי תקוע בתוך הדירה ולא כל כך היה לי את האפשרויות האלה. יש לי מבחר לעשות מה שאני רוצה, לקבל תמיכה ויחס טוב".
מה כולל המבחר?
"יש חוגים של ספורט בכל התחומים, יש לנו בריכה גדולה, חדר כושר מהיפים ביותר בארץ, יש לנו התעמלויות שונות. גם בתחום האומנות, יש חוגים לפסיפס, קולאז'ים, עיסת נייר, ציור, פיסול, בקיצור את יכולה למצוא לך תחום שאת אוהבת ולעסוק בו".
כשאנחנו שואלים אותו מה נוכל לאחל לאדם שנמצא תמיד בעשייה, הוא משיב: "מה נאחל לי? רק בריאות. לגבי כל היתר, אם יש לי - יש לי, ואם אין לי - זה לא חשוב בכלל. מה שחשוב לי זה להיות בריא ולהרגיש טוב. ברגע שאני יכול לעמוד על הרגליים אז אני מאושר".
בשיתוף פורום בתי הדיור המוגן
פורסם לראשונה: 09:41, 24.01.21
