בין כתליו של בית הספר "תל-נורדאו" הוותיק למדו אנשי תרבות חשובים ומוכרים, ביניהם המשוררת תרצה אתר והסופר יגאל מוסינזון. המבנה, שנבנה בתל אביב בשנות ה-20 של המאה ה-20, הוא כיום בית הספר העברי הוותיק ביותר בעיר שעוד עומד על תילו. וותיק ממנו היה בית הספר התיכון "גימנסיה הרצליה" שנבנה בשנת 1909, שבמקומו עומד כיום מגדל שלום מאיר.
בימים אלה נמצאת בעיצומה בנייתו של אגף חדש בהשקעה של 27 מיליון שקל, שיצטרף אל מבני החינוך ההיסטוריים במתחם וייפתח בשנת הלימודים הקרובה שתחל בספטמבר. "במרכז העיר אין מקום לבתי ספר חדשים", מספרת האדריכלית אורית מילבאואר, ממשרד "מילבאואר אדריכלים", שאמון על תכנון האגף החדש. "אין בעיר מגרשים ציבוריים עם שטח גדול מספיק, ולכן הדרך להגדיל את כמות הכיתות היא באמצעות הרחבה של בתי הספר הקיימים". הפרויקט מובל בידי החברה העירונית "אחוזת חוף".
בית הספר "תל-נוראדו" ממוקם בצפון הישן של העיר תל אביב, דקות הליכה מחוף הים ומרחוב דיזנגוף. בשטחו מצויים שני מבנים היסטוריים שמשמשים גם כיום כמבני לימוד, ומשקפים את הסגנונות האדריכליים שרווחו בעשורים הראשונים להיווסדה של תל אביב.
המבנה הראשון של בית-הספר הוקם ב-1925 ותוכנן בידי האדריכל דב הרשקוביץ, אחד ממהנדסי העיר הראשונים של תל אביב. הבניין הדו-קומתי נבנה בסגנון האקלקטי או ה"אספני" שהיה נפוץ בשנות ה-20 בארץ ישראל ומשלב בתוכו מגוון סגנונות אדריכליים ממזרח וממערב. חזיתו של המבנה מאופיינת בפתחים מלבניים מאורכים ובחלונות עם קשתות. המבנה השני שהצטרף למתחם בשנת 1934 תוכנן בידי מהנדס העיר תל אביב יעקב בן-סירה, הפעם בסגנון "הבינלאומי" (המוכר בשמו "באוהאוס"), המתאפיין בקווים נקיים ובהיעדר קישוטים.
10 צפייה בגלריה
בית הספר תל-נורדאו בבנייה. צילום מתוך חוברת קרן היסוד משנת 1926
(צילום: Tlv100.net, ויקיפדיה)
תוספת עכשווית-היסטורית
מתחם בית הספר בעל המבנים ההיסטוריים הוגדר לשימור תחת הגבלות מחמירות. משרד האדריכלים התבקש לתכנן תוכנית בניין עיר נקודתית (תב"ע), שתשלב בנייה חדשה בבנייה הקיימת ותגדיל את שטחו של בית הספר מבלי לפגוע במרקמו ההיסטורי. "זה פרויקט מאתגר מאוד", מסבירה מילבאואר. "בחנו איך אפשר לשלב מבנים נוספים בתוך המרחב בלי לפגוע במבנים לשימור ולהשאיר להם את הכבוד הראוי".
10 צפייה בגלריה
תלמידים בבית הספר. ברקע מבנה הבאו-האוס. צילום משנת 1938
(צילום: Rudi Weissenstein, ויקיפדיה)
אתגר נוסף שעמד בפני האדריכלים היה "חניון תל-נורדאו" התת-קרקעי שנמצא מתחת לחלק משטחו של בית הספר, שטח שלא ניתן לבנות עליו מסיבות הנדסיות. "לבסס מבנה חדש מעל חניון קיים זאת משימה מורכבת מאוד עד בלתי אפשרית", היא מסבירה. "כשאנחנו מסתכלים על תכנית בית הספר 'תל-נורדאו' עם המגבלות של המבנים לשימור והחניון, נשאר שטח מצומצם מאוד בו ניתן לבנות ולהרחיב את בית הספר".
האגף החדש נבנה בפינת הרחובות פרישמן וסירקין, בסמוך למבנה משנות ה-20, והוא יכלול מבואה, 6 כיתות לימוד ומעליהן אולם ספורט וסטודיו למחול. "לבניין האקלקטי יש חזית סימטרית ויפה שפונה לרחוב סירקין ולא רצינו לחסום אותה. מצד שני לא יכולנו לבנות מבנה גדול מדי לכיוון רחוב פרישמן בגלל החניון התת-קרקעי שנמצא מתחתיו", מסבירה מילבאואר.
כך למעשה נדרשו האדריכלים לרכז מספר רב של פונקציות ושימושים באזור המצומצם שנותר לבנייה. "היינו צריכים לרכז את כל הבנייה בפינה אחת של המתחם. לא רצינו לייצר מבנה גבוה וגדול ליד המבנה ההיסטורי העדין. לכן, החלטנו לפרק את המסה של המבנה החדש לכמה חלקים ולשחק עם החומרים בחזיתות כדי לקבל מראה עדין יותר".
האגף החדש לא מנסה "להעתיק" את סגנונות הבנייה של הבניינים השכנים במתחם, אלא ליצור תשובה עכשווית למבנים ההיסטוריים. "הפרויקט לא מנסה לחקות את המבנים לשימור", אומרת מילבאואר. "אני חושבת שכל בניין צריך להיות עם אופי משלו. שני המבנים שמרכיבים את בית הספר הישן נבנו בתקופות שונות וכך גם המבנה החדש. אני חושבת שנכון שהבניין החדש ייבנה ברוח התקופה הנוכחית, אבל עדיין עם כבוד לקונטקסט, למבנים לשימור, לרחוב ולהולכי הרגל".
מכניסים את תל אביב לבית הספר
לדבריה של מילבאואר אחד מהקווים שהנחו את תהליך התכנון היה היחסים בין מבנה החינוך למרחב העירוני האינטנסיבי שמסביב. "בית הספר יושב במקום מרכזי בעיר והוא צריך להשתלב בתוך המרקם האורבני שעוטף אותו. הוא לא יכול להיות מוקף בגדרות מכוסות בבד כמו שנהוג בדרך כלל, זה לא נכון לדעתי ולא מתקשר עם הסביבה".
בהתאם לכך, האגף החדש נבנה בקו אפס לרחוב ואין חצר קדמית לפניו, מהלך שמייתר הקמת גדר מסביבו. "המבנה עצמו מהווה את החיץ בין מה שקורה בחוץ לפנים בית הספר. במקום שבית הספר יהיה מוקף כולו בגדרות וירגיש כמו בית כלא, האגף החדש יצור את ההפרדה הזו באמצעות הבינוי", היא מסבירה.
כדי לא להפנות חזית אטומה אל רחוב פרישמן, תוכננה במפלס הקרקע קפיטריה קטנה לציבור שחולף במקום. הקפיטריה תהיה נפרדת מבית-הספר אבל תוכל לשמש לרווחת הורים וילדים שמגיעים לבית-הספר לחוגים ופעילויות בשעות אחר הצהריים.
אלמנט נוסף בקשר שבין בית הספר לעיר הוא האופן בו נכנסים אליו. "שעות הפעילות של בית הספר מסתיימות בדרך כלל בצהריים. עם זאת, מדובר במתקן ציבורי גדול שאפשר לעשות בו שימוש גם לאחר מכן. היה לנו חשוב שהמקום יהיה פעיל ברוב שעות היום, ולכן הוספנו שני שערים חדשים למתחם. כשהילדים מגיעים בבוקר יש שער כניסה מבוקר עם שומר, אבל אחרי שעות הפעילות כל השערים נפתחים וילדי השכונה יכולים לבוא לשחק במרחב ובמגרשים".
10 צפייה בגלריה
ההצעה לבנות שער שיתפקד כספרייה בתל-נורדאו טרם אושרה לביצוע
(הדמיה: מילבאואר אדריכלים)
במסגרת התב"ע, מצא המשרד אזורים נוספים במתחם בהם ניתן לשלב בנייה חדשה. בכניסה הראשית מרחוב מנדלי מוכר ספרים הוצע להקים ספרייה, גם היא בקו אפס לרחוב. בשעות הלימודים הספרייה תשמש את תלמידי בית הספר, ואחר הצהריים תהפוך לספרייה ציבורית עבור תושבי השכונה.
"ב'תל-נורדאו' למדו במשך השנים סופרים ומשוררים, והמוטו של בית הספר הוא 'ברוח התרבות העברית', לכן מתאים ששער הכניסה לבית-הספר יהיה ספרייה", מסבירה מילבאואר. חשוב לציין שמבנה הספרייה נמצא בתב"ע אך טרם אושר לביצוע.
יזם: חברת אחוזות חוף | ניהול פרויקט ופיקוח הנדסי: חברת אייל רוטברט הנדסה וניהול בע"מ
