המחשבה על המושג "אדריכלות יוונית" מעלה בדמיון תמונות של מקדשים עתיקים עם עמודי אבן. אחרים עשויים לחשוב על מבני טיח לבנים עם תריסים כחולים, ניצבים צפופים על מדרון הררי ומשקיפים אל עבר הים. אך דרך עיניו של האדריכל היווני המדובר אריסטידס דאלאס, אדריכלות עכשווית ביוון רחוקה שנות אור מהאימג'ים הקלאסיים הללו.
28 צפייה בגלריה
בטון חשוף על רקע גבעות ציוריות. האדריכלות של אריסטידס דאלאס
(צילום: Panagiotis Voumvakis)
בטון אפור, חשוף ודרמטי הוא החומר העיקרי ששולט בעבודותיו של דאלאס, לרוב מבנים פרטיים שקשה להתעלם מהם. אל הבטון מתווספים חומרים כמו אבנים ועץ, בעזרתם הוא מתכנן עם הצוות במשרדו מבנים בעלי מסות מונומנטליות כלפי חוץ, ובתוכם חללי פנים מאווררים, עשירים במשחקי אור וצל.
"הייתי אומר שהסגנון שלי הוא מינימליסטי אבל גם נפחי וברוטליסטי", מעיד על עצמו דאלאס (37) בראיון מיוחד ל-ynet. את משרד האדריכלים הנושא את שמו הקים לפני כ-7 שנים בלבד, וכיום הוא מונה שני סניפים – אחד באתונה והשני באי טינוס שבדרום הים האגאי, ארבע שעות בסירה מהבירה היוונית וחצי שעה מהאי מיקונוס המתויר.
"המשרד התחיל בטינוס ב-2014, אנחנו עדיין סטודיו צעיר. בשנה הראשונה התעסקנו בעיקר ברגולציות והיתרים, דברים באמת משעממים ולא יצירתיים, אבל זה עזר מאוד להבין את החוק ואת תהליך הבנייה. בשנה לאחר מכן נבנה הפרויקט הראשון שתכננו. זה שינה את התמונה ועוד פרויקטים החלו להגיע".
מוגן ופרטי אך חופשי ופתוח
"הבית בין הסלעים" (The house between the rocks) – כך מכונה הפרויקט הראשון של המשרד, וכבר ממנו ניתן לחוש בקו האדריכלי הייחודי והמובחן של דאלאס. בפועל מדובר בבית פרטי הממוקם בכפר הקטן וולקס (Volax) שבטינוס. סביבת הכפר מאופיינת בנוף הררי עוצר נשימה בו מפוזרים באקראיות סלעים אפורים אימתניים, וזוהי, לדבריו של האדריכל, גם נקודת המוצא שהשפיעה על תכנונו.
הבית מורכב משלושה מבנים מלבניים, מסודרים סביב ערמת סלעי בזלת מאסיביים. שלושת חלקי הבית מאורגנים במרחב באופן שמזכיר את האקראיות של גושי הסלע הטבעיים. כך נוצרת חצר פנימית ואינטימית אשר תחומה בצידה האחד על ידי הסלע הטבעי ובצידה האחר בבית המלאכותי. בעוד בחצר הפנימית מתקבל נוף דרמטי ואולי אפילו מאיים של ערמת הסלעים הענקיים, צדו האחר משקיף אל נוף הכפר. המבנה מונח על טרסות מאבן מקומית – אלמנט מסורתי נפוץ בבנייה היוונית ובבנייה הים תיכונית בכלל. יתר הסלעים שהושארו בחלקה במיקומם המקורי מקנים את התחושה כאילו היה מדובר באתר ארכיאולוגי.
28 צפייה בגלריה
המבנה מונח על טרסות מאבן מקומית ש"שוברות" את המדרון התלול
(צילום: Panagiotis Voumvakis)
"הסלעים נראים כאילו נפלו מהשמיים והתמקמו בחלקה באופן רנדומלי, והקונספט היה בית מסביב לגינה שנוצרת בינו לבינם. שני המבנים שמחופים באבן כוללים את החללים הפרטיים כמו חדרי השינה, ומבנה הבטון החשוף נמצא אזור המגורים שבו סלון, מטבח ופינת אוכל. הלינאריות והזוויות הישרות של הבטון מדגישות את הפראות של הסלעים. הבית הוא כמו מסגרת לעבודת האמנות שהיא הטבע עצמו".
המתח בין הרצון להשתלב מצד אחד ולהתבלט מאידך, שתי פעולות הפוכות במהותן, מורגש היטב בפרויקט "הבית שבחיקו בריכה" (The lap pool House). גם הפעם מדובר בבית פרטי באי טינוס, שבמבט עילי נראה מסווה מן העין ומוסתר כמעט כולו בגבעה חולית. סקיילייטים מרובעים מבטון שמגיחים מהאדמה ומכניסים אור טבעי לחללים, מעידים על האלמנט הבנוי שנמצא מתחת. גופי בטון נוספים מציצים החוצה, כשהבולט שבהם הוא בריכה מלבנית מוארכת – האלמנט המרשים בבית שמושך את עיקר תשומת הלב. פתח מלבני ארוך וצר בו מוסתרות מדרגות שיורדות לתוך האדמה מסמן את הכניסה לבית.
28 צפייה בגלריה
הבריכה המאורכת מגיחה מתוך מבנה הבטון ומרחפת בחלקה החיצוני
(צילום: Panagiotis Voumvakis)
28 צפייה בגלריה
גג הבית הפרטי מוסתר באמצעות הגבעה. חלונות סקיילייט משובצים בה
(צילום: Panagiotis Voumvakis)
לעומת המבט מהגג, כשמסתכלים על המבנה מתחתית הגבעה נחשף מראה הפוך ודרמטי: קופסאות מסיביות עשויות בטון חשוף מונחות זו לצד זו ומייצרות את נפח הבית. קצה בריכת הבטון המלבנית, ששקועה ברובה בתוך הגבעה, נמתח אל האופק, יוצא מהאדמה ומרחף מעליה. "כשמסתכלים על הפרויקט מבחוץ הוא נראה כמו בונקר מוגן שאף אחד לא רואה אותך, אבל כשנכנסים פנימה הכל מרגיש לגמרי פתוח. יושבים מבפנים ואפשר לראות כל מה שקורה מסביב. אני חושב שזאת הדרך שבה אנחנו אוהבים לחיות בבית שלנו – אנחנו אוהבים להרגיש מוגנים ופרטיים אבל באותו זמן חופשיים ופתוחים".
"כבוד לשיטות הישנות"
זה אינו הפרויקט היחיד ש"מדבר" את אותה שפה. הבטון החשוף הוא חלק גדול מהיצירות של דאלאס, ומזכיר את הבנייה הברוטליסטית שרווחה במחצית השנייה של המאה הקודמת. למרות שבמילייה האדריכלי נוטים לאהוב את הבטון החשוף, אין ספק שהוא מעורר בלא מעט אנשים גם את הרגשות ההפוכים.
"לדעתי בטון זה חומר טוב, אבל אני יודע שיש אנשים שלא אוהבים אותו בכלל", מודה דאלאס. "אני חושב שמי שלא אוהב בטון פשוט לא ראה בו שימוש טוב. הם שופטים את החומר כשבעצם הם צריכים לשפוט את הדרך שבה השתמשו בו. אדריכלות קשורה לאופן שבו אתה משתמש ומשלב חומרים כדי ליצור אווירה ותחושה".
הוא מסביר שהבחירה לחשוף את הבטון ולא לטייח אותו נובעת מהרצון להשתלב בסביבה, אחד מעקרונות התכנון של הסטודיו. "כשמסתכלים על מבנים ישנים ביוון רואים פלטת צבעים שמורכבת מבטון, סלעים ועץ. זה בכל מקום. האיים מוגנים מבחינה אדריכלית ואנחנו לא מורשים להשתמש במבני מתכת, כי הם לא מתאימים לאסתטיקה של המקום. במובנים רבים בטון דומה מאוד לסלע. יש להם את אותו צבע ואותה חומריות. הוא קשיח כמו אבן וזה עוזר להשתלב בנוף", הוא אומר. "באותו זמן שאנחנו משתמשים בבטון ואנחנו די ברוטליסטים, אני חושב שהאדריכלות שלנו היא גם רגישה. אפשר להבחין ברגישות הזאת בדרך שבה אנחנו מניחים חומר אחד ליד החומר השני".
הפרויקט "מגע חדש" (Touch of new) ממחיש את הרגישות עליה מדבר האדריכל. הבית הפרטי בטינוס מורכב משתי מסות: התחתונה מחופה אבנים מקומיות בגוונים חומים בעוד העליונה עשויה מבטון. במקור שימש מבנה האבן כאסם בו השקו סוסים במים. המשימה של הסטודיו הייתה לשפץ את המבנה הישן ולהפוך אותו לבית מגורים.
28 צפייה בגלריה
הקומה העליונה העשויה בטון חולשת על שליש מנפח המבנה הישן
(צילום: Panagiotis Voumvakis)
הבחירה בתוספת חדשה למבנה האבן שלא תכסה את כל שטח הגג המקורי, נבעה לדבריו של דאלאס מההקשר המקומי. "ניסינו למצוא השראה בשיטה שבה בדרך כלל היו מוסיפים בנייה חדשה לבתים קיימים. לרוב היו בונים תוספת ששווה לשליש מהנפח הקיים, אף פעם לא היו מכפילים אותו. כשמסתכלים על האדריכלות החדשה באיים רואים שהיום הנטייה לבנות בתים עם שתי קומות שהם גדולים יותר ולא מכבדים את קנה המידה והנוף המסורתי של האיים הקיקלאדיים".
"ניסינו למצוא שפה שהיא מודרנית אבל עדיין מלאת כבוד ואנלוגית לשיטות הישנות. מצאנו שהשימוש בחומר אחר לתוספת זה המפתח שמתאר מה ישן ומה חדש. זה כמו שבארכיאולוגיה מסתכלים על העבר ומבחינים בין השכבות השונות שמעידות על התקופות השונות. לכל עידן יש תרבות, פילוסופיית חיים ובנייה משלו. זה לא היה נכון מבחינה היסטורית לשפץ את הפרויקט מבלי להראות את המגוון ההיסטורי ואת ההבדל בין שיטות הבנייה הישנות והחדשות".
28 צפייה בגלריה
"אדריכלות קשורה לאופן שבו אתה משתמש ומשלב חומרים". בית החווה "IRENE"
(הדמיה: אריסטידס דאלאס)
אם במבט ראשוני אפשר היה לטעות ולחשוב שאין קשר בין עבודותיו של אריסטידס לנוף הטבעי והתרבותי של יוון, כעת עולה בדיוק המסקנה ההפוכה: אלו מקורות ההשראה המרכזיים בעשייה שלו. עם זאת, הוא מוסיף שהיה מעוניין ליישם את הגישה האדריכלית שלו במקומות חדשים ולבנות גם מחוץ לגבולות יוון. "אנחנו חושבים על אדריכלות כיכולת ליצור דברים, לא משנה מה קנה המידה שלהם, המטרה או היכן הם נמצאים. הדבר הכי חשוב הוא להיות מסוגל להגדיר את הבעיה בכל פרויקט ולמצוא עבורה את הפתרון המושלם שיתאים לנוף ויענה על הקריטריונים של האנשים שהולכים לגור בו. אם נוכל לענות על שניהם אני חושב שנהיה אדריכלים די טובים".
