בשיתוף רגבה
מדינת ישראל שינתה את פניה ב-73 שנות קיומה, וכך גם הדרך שבה אנחנו חיים ומעצבים את הבית. המטבח הישראלי מבטא יותר מכל את המהפכה שעבר העיצוב הישראלי במרוצת השנים: מחדר נסתר ושולי - לחלל החשוב והיקר ביותר בבית.
אז איך השתנה המטבח הישראלי מקום המדינה ועד היום? מה מאפיין אותו, מתי הוא הפך ללב הפועם של הבית, ואיך השפיע עליו משבר הקורונה בשנה האחרונה? פרויקט נוסטלגי ליום העצמאות.
שנות ה-50: המטבח של גולדה
שנותיה הראשונות של מדינת ישראל התאפיינו בצניעות אדריכלית וקולינרית. המדינה הצעירה הנהיגה מדיניות צנע, ונדרשה לפתרונות דיור לעולים החדשים הרבים שהגיעו מרחבי העולם. לכן הבנייה הייתה מהירה, פשוטה ופונקציונאלית.
"המטבח הישראלי של שנות ה-50 היה קטן, צנוע ולא אסתטי במיוחד", מסביר דויד מיטלר, מנהל מחלקת מיוחדים ברגבה. מיטלר הוא דור שני לעסקי המטבחים – אביו, ראובן מיטלר, היה ממקימי הנגרייה המיתולוגית, שנוסדה ב-1946 במושב השיתופי רגבה, והפכה בשנות ה-60 למותג המטבחים המוכר.
המטבח של שנות ה-50, מספר מיטלר, היה בנוי מדגם סטנדרטי של ארונות צבועים בצבע שמן, מדפי עץ פשוטים, כיור עשוי חרס ומשטח עבודה צר. "המטבח היה בדרך כלל חדר נפרד וצדדי, מרוחק מהסלון ומפינת האוכל וסגור בדלת. הוא נתפס בתור מקום שנכנסים אליו רק כשצריך לבשל".
הפשטות העיצובית והצניעות הקולינרית בחסות כלכלת הצנע, נפגשו באחד האייקונים המוכרים בשנות ה-50: מטבח גולדה. המטבח בביתה הפרטי של גולדה מאיר ברמת אביב, מסמל יותר מכל את פניה של מדינת ישראל הצעירה.
היה זה מטבח פשוט מעץ מלא עם ארונות צבועים בצבע שמן וידיות מגירות עשויות קרמיקה. גולדה עצמה הייתה ידועה בחיבתה למאכלים בסיסיים כמו קפה שחור ומרק עוף.
בתקופת כהונתה בתור ראש ממשלה, המטבח של גולדה קיבל גם נופך מדיני, כשנהגה לארח מידי מוצאי שבת את בכירי הפוליטיקאים להתייעצויות לקראת ישיבת הממשלה למחרת. המיתוס מספר שהיא הגישה לאורחים עוגות שאפתה, מרק עוף או גפילטע פיש. מכאן, אגב, השתרש המונח "המטבחון המדיני".
שנות ה-60: הפורמייקה עושה עלייה
שנות הצנע מסתיימות, ואחריהן מגיעה תקופה של שגשוג כלכלי ושיפור ברמת המחייה, שבאו לידי ביטוי בבנייה משודרגת, מספר מיטלר. "הבית הישראלי משנה את פניו. הדירות הצנועות של 30 מ"ר עד 60 מ"ר, מכפילות ומשלשות את שטחן".
ווילות יוקרתיות ורבי קומות מפוארים עם מעליות נבנים, וכתוצאה מכך, הישראלים החלו להשקיע בעיצוב הבית. בשנות ה-60, ישראל נפתחת למערב ובייחוד לארצות הברית, והשפה המודרנית חודרת לעיצוב הבית. במקביל, התחוללה מהפכה בתחום העיצוב, עם כניסתן של חברות מקומיות שהתמחו בייצור תעשייתי של מטבחים כמו דנאר, רגבה, רים וארומיט.
חומרים חדשניים נכנסו למטבח הישראלי ובראשם - הפורמייקה, שעשה עלייה מארצות הברית. "מדובר בחומר זול, ששלט בשוק העיצוב האמריקאי בשנות ה-50. הוא הגיע בדרך כלל בהדפסים ובטקסטורות דמויי עץ, והוא היה קל לניקוי ולתחזוקה".
שנות ה-70: הפלישה האמריקאית
בשנות השבעים בשורת המטבחים האמריקאיים מגיעה לישראל. "המטבח האמריקאי היה שם קוד למטבחים גדולים, נוחים ויעילים, שלרוב היו בנויים מצורת ר' או ח'", מציין מיטלר.
לראשונה, המטבח הישראלי יוצא מהפינה הנסתרת והנידחת בבית, ומתחיל להיפתח לשאר חלקי הבית. המאפיין הבולט של המטבח האמריקאי הוא החיבור שלו לסלון באמצעות מחיצות, שאפשרו פתח הגשה לכיוון פינת האוכל. בהמשך הוסיפו למטבח גם דלפקי אכילה.
"פתיחת המטבח לסלון הכניסה חומרים חדשים למטבח כמו עץ, פורניר ונירוסטה, שהיה להם מראה יותר אלגנטי ויוקרתי".
שנות ה-80: הטכנולוגיה, הגאדג'טים (וגם הגברים) נכנסים למטבח
המטבח הישראלי של שנות ה-80, מתחיל להראות סימנים של התרחבות. "גאדג'טים ומכשירי חשמל חדשניים כמו קומקומים, מעבדי מזון, טוסטרים ומיקרוגלים נכנסים למטבח", מפרט מיטלר.
האזור שהיה עד לפני כמה שנים חלל בישול בצדי הבית, משתדרג והופך למקום יוקרתי שכיף לעבוד בו. תודות למוצרי החשמל האופנתיים והנחשקים, הבישול הוא פעולה מהנה - גם בעבור הגברים, שלראשונה בהיסטוריה נכנסים למטבח, ומתחילים גם הם לבשל.
אביזרים חדשניים נוספים, שאפשר למצוא במטבח שנות השמונים, הם ברזים נשלפים, מכשירי בידוד ושאיבת ריחות מתקדמים. כל אלו מאפשרים למטבח להיפתח עוד יותר לשאר חלקי הבית.
שנות ה-90: מהפך במטבח
בשנות ה-90 ישראל נפתחת לעולם הגלובלי, אומר מיטלר. שפע של מגזינים, תוכניות וספרי בישול הופכים את הישראלים לחובבי עיצוב ובישול גורמה. המטבח של שנות ה-90 הוא לא רק חלל מטופח ואסתטי, אלא גם אמירה עיצובית.
הגישה העיצובית למטבח בשנות ה-90 מדברת בשפות שונות. לצד סגנונות הייטקיים מודרניים, טרנד הרטרו סוחף את המטבח - שנות השישים והשבעים עושות קאמבק, בין היתר על ידי חזרה לפורמייקה.
"חומרים חדשים וטבעיים נכנסים למטבח כמו כיורי מתכת, שיש חברון, פרזול ברזל, חיפויי אבן ודלתות זכוכית. מדפים פתוחים מתחילים להיכנס לאופנה, ומכשירי החשמל במטבח גדלים באופן ניכר", לדברי מיטלר.
שנות ה-2000: האי משתלט על המטבח הישראלי
יוקר המחייה ההולך וגדל מקטין בשנות האלפיים את שטחי הבתים בישראל, וכתוצאה מכך, הסלון והמטבח מתקרבים האחד לשני, והופכים לאופן ספייס אחד. הדלפק של שנות ה-70 וה-80, שחיבר בין המטבח לסלון, מחליף את מקומו בשנות האלפיים לאי גדול באמצע המטבח.
"האי במטבח הוא נקודת המפגש האולטימטיבית בין בני הבית, האורחים והמבשלים. לאי של שנות האלפיים אין דגם או נוסחה קבועה. המעצבים עפים על כנפי הדמיון והופכים את האי לפריט עיצובי לכל דבר", מסביר מיטלר.
המטבח של שנות ה-2000 הוא גדול ופתוח לסלון, חלונותיו גדולים, הוא מגיע בצבעים נועזים, ואפשר למצוא בו קלפות חצי אטומות ושימוש נרחב בזכוכית.
אבל יותר מכל, מעיד מיטלר, המטבח הישראלי של שנות האלפיים מתאפיין בעירוב סגנונות: מטבחים מודרניים ונקיים לצד שימוש באלמנטים ים תיכוניים כמו ידיות מסתלסלות, אריחים מצוירים וגווני טורקיז ואדמה.
שנות ה-2020: משבר הקורונה מכניס את הישראלים למטבח
משבר הקורונה בשנה האחרונה הכתיב לנו מציאות חדשה, שלא הכרנו בעבר. במשך חודשים, הבית הפך להיות כל עולמנו. הוא שימש לנו גם בתור משרד, גם כאזור בילוי ופנאי וגם כמתחם הסעדה. אז איך הושפע עיצוב המטבח משנת הקורונה?
"בשנה האחרונה המטבח הפך להיות הלב הפועם של הבית יותר מאי פעם", מאבחנת גלית דינלטון, מנהלת תחום אדריכלים ברגבה. "המשבר אילץ את רובנו להיכנס למטבח לשעות ארוכות יותר. הפכנו לבשלנים, בדגש על אוכל בריא, טרי ואיכותי".
ההימצאות הרבה בבית עם כל בני המשפחה הביאה אנשים רבים להשקיע יותר בעיצוב הבית ובשיפוץ המטבח בפרט. "פגשנו הרבה לקוחות, שביקשו להגדיל את המטבח, אפילו על חשבון הסלון, מתוך הבנה שרוב הפעילות בבית מתרחשת סביב המטבח.
"הדרישה העיקרית של הלקוח הישראלי היא פרקטיות. אפשר לראות את זה בביקוש ההולך וגדל למקומות אחסון רבים יותר במטבח. המטבח היום מתחרה בסלון, והופך להיות חלק בלתי נפרד ממנו. זה בא לידי ביטוי בדרישה למקררים אינטגרליים שישתלבו עם הסלון".
היום יותר מתמיד, מסכמת דינלטון, אנשים מבינים את המשמעות של מטבח פונקציונלי ומותאם אישית, שיאפשר לבני המשפה לחיות ביחד בנוחות מרבית.
בשיתוף רגבה
פורסם לראשונה: 18:24, 14.04.21