בני זוג, רופא ורואה חשבון, שני אבות לבת 8 ולבן 6, הרגישו שדירת הדופלקס שלהם בגבעתיים צפופה מדי לארבע נפשות. דווקא אז הם תכננו את המעבר הלא שגרתי אל תוך תל אביב וחיפשו דירה חדשה. "חששנו נורא מהמעבר לתל אביב עם ילדים שכבר התבססו במסגרות ויש להם חברים בבניין", משתף אחד מבני הזוג, "אבל הנוחות והפן החברתי ניצחו - ההטרוגניות בתל אביב גדולה, וזה נהדר".
בחיפושם הם הגיעו לפרויקט דיור ברחוב אבן גבירול שיצא למכירה מוקדמת, בתכנונו של האדריכל דב קורן ז"ל. הבניין הפינתי הגדול שעמד נטוש במשך שנים, הפך לפרויקט פינוי-בינוי של קבוצת רכישה, ובו נבנו ארבעה בניינים בצורת האות ח', ובתחתיתם קומת קרקע מסחרית הפונה לרחוב הראשי.
בני הזוג קנו "על הנייר" דירת חמישה חדרים בקומה הרביעית, בת 140 מ"ר ומרפסת הפונה אל הגינה הפנימית של המבנה. הם מכרו את הדופלקס, ובמשך שבע השנים הבאות, עד לסיום הבנייה, גרו בדירה שכורה בגבעתיים.
כדי להפוך את דירת הקבלן הפשוטה למראה לבית שיקי ונעים, פנו בני הזוג לאדריכלים גלי ויואב אמית שהיו אמונים גם על תכנון הדופלקס הישן שלהם. בפנייתם ביקשו מצמד האדריכלים לעצב דירה נעימה למגורים ולא מצועצעת, צבעונית ומלאת חיים, אך לא מוגזמת.
שלושה אזורים בחלל אחד
מאחר שמדובר בדירת קבלן, הצורה הבסיסית שלה כבר הייתה נתונה - חלל ציבורי גדול מקדימה וחלל פרטי הכולל חדרי שינה מאחור. כמקובל בדירות מסוג זה ניסו האדריכלים לשנות כמה שפחות את תוכנית הקבלן המקורית ולנסות למקסם את החללים הקיימים כמה שאפשר.
"דירות קבלן זה בסיס משעמם וחסר מעוף בדרך כלל", מסבירה גלי אמית, שהובילה את הפרויקט. "האתגר בעיצוב היה רב, ועיקרו להכניס היררכיה בדירה ולייצר תתי־חללים בתוך הקובייה הבנויה הנתונה". לשם כך השתמשה אמית בשלושה אלמנטים מרכזיים: מטבח כחול, ספרייה מברזל שחור ומסדרון מחופה אלון.
הכניסה לדירה מובילה ישירות לחלל הציבורי, שמרוצף באריחי גרניט פורצלן כהים וגדולים. הוא מואר בוויטרינות שפונות למרפסת, ובחלונות הפונים לסמטה שקטה. במרכז החלל ניצבת ספריית ברזל מודולרית ופתוחה המפרידה בין הסלון לפינת האוכל שנסתרת מאחוריה.
בחלקה השני של הקובייה הציבורית נמצא המטבח, כחול ופתוח כלפי הסלון, ופינת האוכל. שטח המטבח מוגדר באמצעות פס ארונות גבוהים ואי מרכזי המקביל אליו, שמשמש לבישול ולישיבה. "90 אחוז מהארוחות מתקיימות על האי, ורק האירוח מתקיים על השולחן בפינת האוכל", מספרים בני הזוג. למרות הרגשת הפתיחות של האזור הציבורי, לכל פונקציה יש אזור מוגדר משלה, וכך נוצרות פינות ישיבה עם אווירה שונה באותו החלל.
מסדרון מוביל מהאזור הציבורי אל עבר החדרים הפרטיים. כדי להפוך אותו לאלמנט עיצובי שישתלב בדירה, ולא רק בתור נתיב הליכה ארוך וריק, הוחלט לחפות אותו בפורניר אלון שמשובץ סרגלי פליז דקיקים.
ראשונה, מציצה אל המטבח, נמצאת הדלת הגבוהה של ארון השירות. אחריה קבועות דלתות חדרי השינה, חדרי הרחצה וארון הכביסה. בצדו השני של המסדרון נפתחות דלתות רחבות מעץ וזכוכית אל חדר עבודה משותף. "שנינו עובדים המון מהבית, גם לפני מגפת הקורונה, והייתה לנו חשובה האפשרות לעבוד בחדר בלי הפרעות", מסבירים בני הזוג.
לישון עם נוף צמרות העצים
יחידת ההורים נמצאת בסוף המסדרון, באזור הפרטי והנסתר ביותר בבית. החדר האלגנטי מרוצף בפרקט אלון. חלון גדול פונה ממנו לעבר נוף צמרות עצים ירוק ומכניס שפע של אור. טפט כחול כהה משמש רקע למיטה, ומולה ניצב ארון קיר לבן שמתפרש לכל אורך החדר.
מאחורי מחיצת דלתות פיבוט שחורות, עשויות פרופיל בלגי וזכוכית, חבוי חדר הרחצה הזוגי. כמו הדלתות שבהן בד פנימי שחור המעניק להן את צבען, כך גם חדר הרחצה כהה ומחופה אריחים מדוקקים בשחור. הכיור והברזים תואמים גם הם את הצבע הכהה, וארון הכיור העשוי אלון בהיר מכניס צבע לחלל. מעל ארון הכיור ניצבת מראה אליפטית של Ferm Living ומנורת תקרה דקורטיבית.
הבית כולו משובץ פריטי עיצוב שנבחרו בקפידה במהלך תהליך הבנייה הארוך. "תשומת הלב שהוקדשה לאמנות ולאביזרים נלווים היא שמספקת את הטון", מסבירה אמית. "מדובר בבחירות של בעלי הבית. הם מינימליסטיים ואוהבים קווים נקיים, אבל כן דחפו תמיד לצבעוניות. אני הייתה המאזנת". השניים מודים שהדירה הנוכחית מזכירה מאוד את ביתם הקודם בגבעתיים אך נבדלת ממנו בשני אלמנטים: "ראשית, היא יותר בוגרת מהקודמת. ומעבר לזה, היום הבית מתאים גם לילדים".
קבלן מבצע: אופק הנדסה, משה בן משה. מטבח: בופי. מסגרות: "רכטמן מדרגות". ריצוף: אלבוס. ריצוף פרקט: מודי קרמיקה. חיפויים וסניטרים: אלבוס, מודי קרמיקה. שטיחים: שרית שני חי. ריהוט: טולמנס, הביטאט, פה נורמל.