יש משהו פוטוגני מאוד בקינוחים ובדברי מתיקה. צבעי הפסטל, הצורות המעוגלות והמרקמים המעניינים יוצרים משיכה יחידה במינה. ברחבי העולם, וכחלק בלתי נפרד ממוזיאונים ומונומנטים, הופכות חנויות מסוג זה ליעדים נחשקים. "פריק-שייקס", שייקים מפלצתי-ממד שדונאטס ושאר מתוקים נערמים עליהם, גלידות טרנדיות או מאפים מגרים נמכרים בלוקיישנים בעלי פינות ישיבה גימיקיות ורקעים פסטליים ססגוניים שמזמינים את הבאים לצלם ולהצטלם. אפילו מוזיאון גלידה אופנתי כבר יש, בניו-יורק ובסינגפור, המציע חוויה פוטוגנית ורב-חושית.
את ההבנה שמתוק אוכלים בעיקר עם העיניים מיישם אחד מבתי הסטודיו העסוקים ביותר בישראל בתחום, BLE, של האדריכל רונן לנדס (52), ומעצבי הפנים יובל בראשי (44) וארנון אשד (52). בין הפוריקטים המוכרים שלהם אפשר למנות סניפים של רשת "גולדה", בר הקוקטיילים Guest Room, המסעדות Social Club ו-ASIAN DELI, וסניפים ברשת La Goffer.
בימים אלה מסיימים השותפים לעצב את בוטיק הקינוחים SHIRI'Z שבגבעתיים. החנות הקטנטנה המתפרשת על פני 24 מ"ר בלבד, עוצבה בסגנון פריזאי קלאסי ונוסטלגי ומציגה גוונים חמים ועמוקים, ואלמנטים כמו קשתות בסגנון אר-דקו שחוזרות על עצמן כמוטיב בולט.
ויטרינה מקושתת עם פרופילים מודגשים בשחור מקבלת את פני הבאים לחנות. חלון הראווה כולו עוצב בסגנון קלאסי, והקיר שסביבו חופה בטיח מינרלי בגוון ורוד עתיק. מפאת ממדיה הקטנים של החנות, בחרו המעצבים לרתום את הקירות כיחידות אחסון ותצוגה רחבות ידיים, עשויות מעץ מהגוני עשיר וחם למראה, המתכתב עם גוון הוורוד העתיק המעודן. יחידות האחסון שנראות כמו מגירות סקרטר בסגנון פרובנס, משלבות בחובן מקומות אחסון במשחק שבין גלוי לנסתר.
לצד אלמנט העץ הדקדנטי, ומול הכניסה, קבוע אלמנט נגרות מקושת, צבוע אף הוא בוורוד עמוק. בנוסף לאלה, מחסן תפעולי נסתר, דלפק הגשה, ויטרינת קינוחים, מקפיא המיועד לשירות עצמי ושפע של מדפי תצוגה ומכירה לראווה. רצפת החלל חופתה באריחים בגוון אפור בהיר, שבהם חריצה גאומטרית אלגנטית. שולחנות וכיסאות בסגנון פריזאי מרכיבים את אזור הישיבה שברחבת הכניסה, סביבו שובצו אדניות עם צמחיה. תאורה היקפית וגם נקודתית, בתוך מדפי התצוגה, ופרזולי פליז, משלימים את המראה הרומנטי הפריזאי.
"ברגע שטרנד 'תופס' אצלנו, כולם רוצים גם"
"עיצוב מסחרי אמור לייצר לחוויה ובסופו של דבר להיות דומיננטי במכירות", מסביר אשד, שגם מכהן כראש המחלקה לעיצוב פנים בסטודיו 6B. "פרויקטים כאלה לא נגמרים במראה וביופי של המקום. הרבה פעמים ההצלחה של המקום והיכולת שלו לייצר כסף היא באחריות המעצבים".
"החוויה של לקוחות באה לידי ביטוי לא רק בטעמים, אלא גם בעיצוב", מוסיף האדריכל לנדס. "חללים שמצטלמים יפה גורמים לאנשים להצטלם במקום. היום יש לקוחות שמבקשים מראש גימיק עיצובי שיבטיח חשיפה ברשתות, כי העיצוב הוא חלק מיחסי הציבור של העסק", הוא מסביר.
חנויות לדברי מתיקה בפרט, אומר לנדס, בין שמדובר בגלידריות ובין שבמאפים מתוקים, דורשות התייחסות גם לפרזנטציה, אחסון והצגת המוצרים. "כל הנושא של תשתיות, קירור ומיזוג הם חלק חשוב לשמירה על מוצרים, והכל משתלב בעיצוב. המטרה היא לעורר את החושים - ריחות, צלילים, מראות. כאן גם באה לידי ביטוי השפה הגרפית והצורה בה המוצרים ארוזים ויוצאים מהמקום".
לנדס מספר שגם תעוזה היא חלק בלתי נפרד מעיצוב מקומות חווייתיים. לפני 8 שנים תכננו השלושה את סניפיה הראשונים של רשת "גולדה", ובחרו להכניס למקום הצבעוני דווקא קירות שחורים, הרבה לפני שאלה הפכו לטרנד. "תחום הגלידריות בארץ גדל והופך לנועז יותר, ואיתו גם היצע הטעמים והצבעים. העיצוב החדשני, בהתאמה לכך, חייב להיות פורץ ומיוחד. אסור לפחד להעז ולנסות דברים חדשים", הוא אומר.
בחו"ל יש הרבה "שואו" בהגשה. אתה רואה הבדלים מהותיים בין העיצוב וההגשה בחו"ל לבין כאן, בארץ?
"אני לא חושב שיש הבדלים רבים בין ישראל לחו"ל. כמובן שישראל היא יחסית צעירה ולכן הכל יותר חדש, אבל ברגע שטרנד 'תופס' אצלנו, אז כולם רוצים גם. צריך גם לזכור שיש כאן תרבות צרכנית דומיננטית. אנחנו חיים בעידן של אינסטנט, ה-'כאן ועכשיו' צועק ומלא תשוקה, ויש לגיטימציה לתאוות החיים ולהנאות".
את SHIRI'Z עיצבו עבור ליאב ריבלין, שלפני מגפת הקורונה עסק בהפקת אירועי תיירות. עם כניסת המשבר, ושיתוק עולם ההפקה והתיירות, הוא החליט להמציא את עצמו מחדש. "החלטתי שלא אשב רגל על רגל", הוא מספר.
במהלך הסגר הראשון, תכנן יחד עם אנשי הצוות שלו מארזים מתוקים להרמת כוסית וירטואלית מול הזום. "פתאום הרגשתי שיש לזה מקום. אמרתי לעצמי - אין טיסות לחו"ל? אז נביא לפה את פריז. זו עיר שתמיד יש בה קינוחים מרהיבים. לשמחתי יש לי קונדיטורים מוכשרים שעפים ביחד עם החלומות שלי", הוא אומר. "המטרה הייתה לתת למקום תחושה של חלל על-זמני שכאילו קיים זמן רב, אבל עם נגיעות עדכניות", אומר לנדס. "הרעיון היה לעצב מקום שיאפשר להתנתק מהעולם, להינות ממוזיקה ולהתענג על קינוח. לשכוח איפה יושבים".