תכנון בתי-ספר הוא משימה אדריכלית ראשונה במעלה. מדובר במקום בו ילדים מבלים את עיקר זמנם בגילאים צעירים, והאופן בו הוא בנוי ומעוצב עשוי להשפיע על ההנאה והרצון שלהם ללמוד. בית-הספר הזה בצפון-מערב הודו מוכיח שגם באמצעים פשוטים ומקומיים אפשר ליצור מקום נעים וגם מעורר השראה.
בית-הספר לבנות Rajkumari Ratnavati ממוקם בעיר ג'איסלמר, שנמצאת במערב המדינה ההודית ראג'סטאן. האזור מאופיין באקלים הצחיח של מדבר טהאר (Thar) שידוע גם בכינויו "המדבר ההודי הגדול". במבנה האובאלי החד קומתי שעתיד להיפתח ביולי 2021, תלמדנה מדי יום כ-400 תלמידות מהכפרים הסמוכים, מגילאי חמש עד שש-עשרה.
בית הספר תוכנן בידי האדריכלית האמריקנית דיאנה קלוג (Diana Kellogg), והוא עשוי ברובו מאבן חול מקומית מגולפת בעבודת יד. כך, הוא משתלב בצורה מושלמת עם הנוף המדברי. "ידעתי שאני רוצה לייצר מבנה שמשתלב בנוף הטבעי ובו זמנית צומח ממנו, ממש כמו אבני החול של העיר ג'איסלמר", הסבירה האדריכלית דיאנה קלוג לאתר האדריכלות Dezeen. בתהליך בניית בית הספר השתתפו משפחות הילדות והנערות שעתידות ללמוד בו, ושולבו עובדים מקומיים בלבד.
קלוג מסבירה שמאחורי המבנה האליפטי עומדת בחירה מושכלת שנובעת מהמשמעות הסמלית של הצורה. "כאדריכלית אישה שמעצבת בשביל נשים, בחנתי סמלים נשיים מתרבויות שונות ובאופן ספציפי סמלים של כוח", היא סיפרה. "בסופו של דבר הגעתי לצורה האובאלית הזו שמסמלת נשיות ומהדהדת עבורי ביטוי לאינסוף". בנוסף לכך, באתר של קלוג מוסבר שצורת בית הספר משקפת את המבצרים העתיקים בעלי הקווים העקמומיים של העיר ג'איסלמר.
בית ספר בר קיימא
בית הספר יוצא הדופן חולש על 836 מ"ר בלב המדבר. במרכזו של בית הספר ממוקמת חצר אובאלית גדולה למשחק והתכנסות שמהדהדת את הצורה הכללית של הבניין, סביבה מסודרות כתות הלימוד. "רציתי שהעיצוב של בית הספר יספק הצללה לבנות בחצר. רוחבו הוצר כדי שנוכל לכסות את השטח הפתוח בחודשים החמים", הסבירה קלוג לאתר Dezeen. "צורת האליפסה הייתה הדרך הטבעית ביותר לעשות זאת. צורות עגולות היו מוכרות לבעלי המלאכה, שכן מבני המצודה המקומיים הם סדרה של צורות מעוגלות".
באמצעות השימוש בלבנים, הצליחה קלוג ליצור פתחים בחלק העליון של הקיר שעוטף את החצר. אותם פתחים מכונים "ג'אלי" (Jali) – אלמנט אדריכלי עשוי מאבן מחוררת או מסך מסורג שנפוץ לרוב באדריכלות האסלאמית וההודית-אסלאמית. הג'אלי מאפשר לייצר הצללה בתוך המבנה, והאוויר שנדחס דרך החורים תורם לקירור שלו.
"תכנון יעיל הוא תהליך שדורש הבנה מעמיקה של ההיסטוריה של המקום – התרבות שלו, הטופוגרפיה שלו והבנייה העממית", מסבירה קלוג ל-Dezeen. הג'אלי המסורתי מעוטר בקישוטים גאומטריים, קליגרפים או דימויים טבעיים. במקרה של בית הספר החדש, יצרה האדריכלית פרשנות חדשה לפרט המסורתי. למרות השוני החזותי, האלמנט המחורר בקירות בית הספר פועל באופן דומה ותורם לקירור והצללה, כמו גם לתחושת פרטיות ואינטימיות. רמפה בין הקירות המחוררים יוצרת מסדרון מוצלל שמוביל לגג – אזור משחק נוסף עבור התלמידות.
במבנה אפשר למצוא אלמנטים נוספים שקשורים בתכנון בר קיימא כמו למשל חופה של פנלים סולאריים בגג בית הספר. הטמפרטורות באזור יכולות להגיע בשיאן ל-49 מעלות, ולכן לאותם פאנלים תפקיד כפול: הם משמשים כהצללה וגם כמקור אנרגיה לתאורה ולמאווררים. הסטודיו של קלוג שילב במבנה גם מערכות לאיסוף מים שאוספות וממחזרות מי גשמים לאורך המבנה.
תכנון כתות בית הספר מונע אף הוא מחשיבה והתאמה לאקלים הקיצוני. תקרות הכתות הוגבהו כדי לאפשר מקום לפתחים מרובעים ומוצללים בקיר החיצוני שמאפשרים כניסה של אור לחלל אך מגבילים את כניסת החום.
מלא בכוונות טובות
בית הספר האובאלי הוא חלק אחד מתוך מתחם עתידי שיכלול בתוכו שלושה מבנים, כולם בתכנונה של האדריכלית דיאנה קלוג. הפרויקט השלם שנקרא GYAAN Center הוא יוזמה של ארגון ללא מטרות רווח בשם CITTA שתומך בפיתוח כמה מקהילות השוליים המאותגרות כלכלית והמרוחקות גאוגרפית שיש בעולם, כדוגמת נשים וילדות באזור הכפרי של מדבר טהאר שבהודו.
ילדות ונשים באזור זה של הודו נתקלות במכשולים רבים, כמו למשל נישואי ילדים (child marriage), שמונעים מהן לקבל חינוך ראוי ולפתח יכולות קרוא וכתוב. באזור הכפרי של ג'איסלמר יכולות האוריינות של נשים עומדות על 35.5% בלבד, ולרוב הן נשארות בבית, ממלאות תפקידים ביתיים וסובלות מחיי עוני ואבטלה. המטרה של מרכזGYAAN הוא להעצים ולחנך נשים ולעזור להן לבסס עצמאות כלכלית עבור עצמן ועבור המשפחות והקהילות שלהן.
המתחם יכלול שימושים נוספים שיעצימו נשים מקומיות, כמו מבנה בו יפעל קואופרטיב נשי. בזמן שהילדות תלמדנה בבית הספר, אמנים מקומיים ילמדו אימהות ונשים טכניקות אריגה ורקמה אופייניות לג'איסלמר. כך, אותן נשים ישפרו את טכניקות מלאכת היד שלהן, יבססו עצמאות כלכלית באמצעות מכירה של אותן עבודות למעצבים עכשוויים, וישמרו מלאכות שנמצאת על סף הכחדה. במבנה השלישי תהיה ספרייה וחלל תערוכות בו יוצגו וימכרו עבודות הרקמה והאריגה המקומיות.
נדמה שמאחורי המבנה עומדות אך ורק כוונות טובות. אפילו את התלבושת האחידה של בנות בית הספר עיצב מעצב האופנה ההודי הידוע סביאסאצ'י מוקהרג'י (Sabyasachi Mukherjee). "רציתי לעשות בניין שמתעסק בחלל, באור ובקהילה ולא בעיצוב", מסכמת קלוג, שתכננה את המבנה בהתנדבות. "המטרה הייתה ליצור מבנה שהאנרגיות הטבעיות שהוא מכתיב יטפחו וירפאו את הנשים והנערות המקומיות".