בתחילת חודש אוגוסט של שנת 2020, על קו התפר שבין הסגר הראשון והשני, נפתח בקיבוץ שדה בוקר שבנגב מלון קדמא של רשת ישרוטל. חודש אחר כך, בשל מגפת הקורונה, הוא נסגר, ונפתח סופית בחודש שעבר לקהל הרחב. "עיצוב המקום ארך שלוש שנים", מספרת מעצבת הפנים רות ארד. "כשהמלון נסגר אחרי חודש הייתה תחושת אכזבה, אבל איכשהו האפקט של הפתיחה והסגירה גרם לאנשים לגלות אותו פעמיים מחדש. יש בזה סוג של קסם".
קדמא הוקם בעלות של 120 מיליון שקלים והוא מתפרש על שטח של 40 דונם, השקעה שעומדת בניגוד חד לצניעותו המפורסמת של הצריף שבו התגורר ראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן גוריון, שנמצא בסמוך. "המלון ממוקם על דרך הבשמים שבנגב, זו ששימשה את הנבטים, שהיו סוחרים נוודים מהעת העתיקה ונשאו תבלינים וסחורות מערב הרחוקה ליוון, והלאה אל המערב". בהתאמה, עוצב המלון כחאן מדברי - מקום קדום שבו חנו אותם סוחרים וקיבלו מחסה מפני קור הלילה והסכנות שבמדבר.
"גם בפן האדריכלי תוכנן המבנה כחאן בידי האדריכלית לאה רובננקו, וכולו פונה לחצר פנימית עם בריכה שהיא ליבת המקום", מסבירה ארד. "מדובר במבנה מרכזי שהוא המבנה הציבורי, שדרכו עוברים כדי להגיע לליבת החאן שהיא הבריכה. המבנה המרכזי הזה מוקף בשבעה מבני מגורים, כאשר לכל מבנה שכזה חצר פנימית משלו".
"תכנונו של מלון קדמא הופקד בידיי בשנת 2007", מספרת רובננקי. "אני דרשתי מעצמי למצוא את תמצית הקסם שיורעף על האורח שמגיע למרכז הנגב כדי למצוא שלווה ומנוחה. סוד הקסם התכנוני מושג לדעתי בתכנון שיוצר סקרנות מתמשכת ומגלה את סודותיו וטפחיו של הפרויקט לאט-לאט, ולא בבת אחת. תכנון מלון זה כמו מוזיקה ותחילתה של המוזיקה היא ביצירת אפקט רב עוצמה שמבשר עבור האורח את הבאות ואת תחושת ההקלה שבהגעה למקום מוגן".
"בהחלטות העיצוביות שלי חשבתי איך לקחת את הקונספט של נווה המדבר ולתרגם אותו לבחירות בחלל", מוסיפה ארד. "כך למשל כל הקירות מכוסים טיח וכל הפינות במבנים מעוגלות - אין מפגשים של 90 מעלות בקירות. זוויות חדות זה דבר שלא קיים במדבר, כי הרוח המדברית החזקה מפסלת כל דבר שהיא נוגעת בו. בחירה נוספת הייתה לכסות את הקירות בטיח שעשוי מחול מקומי. כל סופת חול שעוברת כאן ממילא תצבע את המבנה, כך שאם לא היינו משתמשים בצביעה הזו המבנה היה משנה את צבעו בין כה וכה".
ככלל, ארד מסבירה כי סקאלת הצבעים מדברת גם היא את המיקום המדברי. "כל הצבעים הם על טהרת החום, והחומרים מתכתבים עם הטבע - אבן, עץ, טיח ומתכת בגוונים מונוכרומטיים חומים. לזה מצטרפת הבחירה להשתמש בסנדות אקליפטוס דקות וחזקות לתקרות המעברים. הקירוי הזה היה חשוב במעברים החיצוניים כדי להעניק צל מפני השמש החזקה, ואת אותו האלמנט הכנסתי גם אל פנים המבנה. למשל, במקומות שבהם היה צורך בהנמכה של התקרה השתמשנו בסנדות במקום בהנמכות גבס".
24 צפייה בגלריה
קירות המבנה מכוסים בטיח שעשוי מחול מקומי, אלמנט המשרביה מעניק פרטיות וזרימת אוויר
(צילום: אסף פינצ'וק)
למה בחרת באקליפטוס, עץ שהוא לגמרי לא מדברי ולא מקומי?
"כמו בכל מקום, גם בעיצוב של מלון צריך לתרגם את הקונספט התיאורטי למה שקורה בפועל. כאן חיפשתי חומרים שמשרתים את הקונספט המדברי ויוצרים שפה ויזואלית שהאורח יכול לקבל ולהבין, גם אם הם לא בהכרח קיימים במדבר. במבנה כמו מלון חשוב להתייחס להיבטים של תחזוקה ותפעול, ולכן מלכתחילה היה לי ברור שלא אוכל להשתמש בכפות תמרים, למשל. אז חיפשתי דרך אחרת לייצר חוויה של פשטות, שתדמה הימצאות בתוך סוכה מימי קדם. מה גם שאקליפטוס הוא עץ שצומח רק במקומות שיש בהם הרבה מים, ככה שהוא מתקשר לרעיון של נווה מדבר, מקום שיש בו נביעת מים בניגוד ליובש שסביבו".
כניסה מונומנטלית
הכניסה למלון מתחילה בדלתות ענק, ארבעה מטרים גובהן, עשויות עץ בהתזת חול עם תוספות של ניטים ממתכת. "אני מעצבת עבור הרגש, והיה לי חשוב כבר מהרגע הראשון ליצור לאורחים קבלת פנים שיוצרת תיאום ציפיות ומכניסה אותם לתוך הסיפור של המקום", מסבירה ארד. "בתכנון המקורי היה בכניסה גם חדר רוח להגנה מפני סופות חול, אבל משיקולים של נגישות ובטיחות הוחלט על דלת זכוכית מסתובבת".
גם בכניסה, כדי להתאים לסקאלה הצבעונית, נצבע פרופיל האלומיניום בחום כהה. סיפורו של החאן המדברי מסופר גם באמצעות אלמנט המשרביה המופיע הן בקירות והן במחיצות במרחבי המלון. אלמנט אדריכלי זה נפוץ באדריכלות האיסלאמית המסורתית ומהווה חוצץ המאפשר כניסת אוויר ואור.
הכניסה המרשימה נפתחת אל לובי מרשים לא פחות, חלל שאורכו 40 מטרים וגובהו שמונה. ארד רואה בגודל המונומנטלי של הדלתות ושל החלל רוח מבצרית. "מבחינה אדריכלית יש כאן שתי שפות", היא מפרטת, "אחת של פשטות, עם אותם מבני מגורים נמוכים המקיפים את נווה המדבר, ואחת של החלל הציבורי שהוא פחות מדברי ויותר מונומנטלי - יותר מבצר מאשר חאן".
התקרה הגבוהה של הלובי מכוסה גם היא בקורות האקליפטוס, שביניהן תלויים גופי תאורה מזכוכית בגבהים ובגוונים שונים. "הרעיון היה לחקות את נצנוץ הכוכבים בשמי המדבר בלילה", מבארת המעצבת. אלמנט המשרביה מופיע גם בגופי תאורה תלויים עשויים מתכת, שלדברי ארד נוצרו מתוך מחשבה על לפידים בוערים קדומים.
24 צפייה בגלריה
גופי תאורה מזכוכית משובצים בתקרה כדי לחקות את נצנוץ הכוכבים בשמי הלילה
(צילום: אסף פינצ'וק)
בקירות קבועים פתחים משולשים קטנים שדרכם ניתן להציץ אל חדר האוכל והלאונג', שנמצאים משני צידיו של הלובי. "אלה פתחים דמויי קולומבריום, מבנים ששימשו בתקופה הקדומה לגידול יונים", אומרת ארד. מתחת לפתחים נישות ישיבה בנויות שמחקות את צורת הישיבה באוהל בדואי, לצד כורסאות שמספקות אפשרות לישיבה "מערבית" יותר. הפתחים נמצאים גם בקיר שמאחורי דלפק הקבלה העשוי גוש אבן כורכר מקומית. "רציתי ליצור תחושה כאילו האבן הזאת תמיד הייתה שם ופשוט חשפו אותה", היא מסבירה.
דלתות עץ בגובה של כ-4 מטרים נפתחות אל הלאונג', שעוצב מתוך מחשבה על אירוח מדברי רב משתתפים. בלאונג' חמישה אזורי ישיבה גדולים ובר, שמקיפים מעין אוהל עשוי מחבלי כותנה בהירים שמייצרים עבור היושבים בו תחושה של אינטימיות מבלי להפרידם לגמרי מהסביבה. "כולם ניסו להניא אותי מבניית האוהל הזה", אומרת ארד, "לא חשבו שזה יצא טוב, אבל התעקשתי ואני שמחה על כך".
מאחורי הבר קיר משרבייה מואר ממתכת מושחרת שמזכיר את גופי התאורה התלויים על קירות הלובי. מהתקרה משתלשלים גופי תאורה גדולים, קלועים מיוטה ומפשתן. "הנבטים שעברו בדרך הבשמים הצטיינו כאורגים", מספרת ארד. "רציתי להכניס לכאן את העושר של מלאכת היד מבלי לוותר על הפשטות המדברית".
אם במרכז הלאונג' קבעה המעצבת אוהל, במרכז חדר האוכל, שנמצא מעברו השני של הלובי, קבועה מעין סוכה, תחומה משני צדדים בספריית מתכת ענקית שגם בה חוזר אלמנט המשרביה. הרעיון של אירוח מדברי רב משתתפים מופיע כאן בשילוב של אפשרויות ישיבה שונות, משולחנות עגולים למשפחות גדולות ולקבוצות ועד לשולחנות זוגיים קטנים, שניתן גם לחבר זה לזה בשרשרת ארוכה.
"כדי ליצור קסם עבור האורחים שאוהבים לגלות בכל פעם פינות חדשות, נחשף האורח לאחר הלובי למערכת של רחובות וכיכרות סביב החאן הראשי", מסבירה רובננקו. "מתוך מערכת הרחובות ההיקפית של החאן יצרתי כניסות ל-7 חאנים קטנים, מוקפים בחדרים. במרכז כל חאן מתוכננת כיכר קטנה ושלווה, מעין 'הרחק מהמון סואן': שטח שמהווה אזור משותף רגוע ופרטי לחדרים שבחאן. למעשה, סוג האינטימיות ומידת השלווה וההתבדלות ניתנים כך לבחירה על ידי האורח".
24 צפייה בגלריה
הסוכה המרכזית בחדר האוכל תחומי בידי שתי מחיצות מתכת שבהן חוזר אלמנט המשרביה
(צילום: אסף פינצ'וק)
הכיכרות השלוות שבמרכז החאנים הקטנים הן רק הקדמה לחצר הפנימית המרכזית, שבה נמצאת בריכת המלון. סביבה מרבצים בצורת האות ח' מעוטרים בכריות עם אלמנטים אדומים, שמקיפים מדורות פרטיות. "בספא התבקשתי ליצור אווירה יותר בדואית", מספרת ארד, "וזה מתחיל כבר בחצר הבריכה, בה כריות אדומות שממשיכות גם בתוך הספא. גופי התאורה בספא עשויים ממקרמה, שחוזר כאלמנט לכל אורך הפרויקט במקומות שונים, ומכניס תחושה של מלאכת יד, גם אם מקרמה כשלעצמו נוצר בתקופה מודרנית הרבה יותר.
"ההכנסה של המקרמה התחילה מעיצוב החדרים, שם תליתי חופות של בד קלוע מעל לכל מיטה. הרעיון הוא שכשמדליקים תאורה, ההשתקפות על הקיר והתקרה נראית כמו כוכבים בשמי הלילה. בעצם, כל המסקנות שהבאתי לידי ביטוי בחלל הציבורי התחילו מעיצוב החדרים. אחת ההחלטות הראשונות הייתה שהאירוח חשוב פה במיוחד, ולכן מיקמתי את הסלון לפני המיטה.
"הקירות בחדרים מחופים בטיח מעוגל ויוצרים תחושה שמזכירה שהות במערה. בכניסה לחדר הרחצה הנמכה מסנדות אקליפטוס, ובמקום ארון, שהיה נראה לי לא שייך לעולם הנבטי, הכנסתי תיבות עץ גדולות שמזכירות ארגזי מסע של פעם. בתוך התיבות, שגם להן פינות מעוגלות, יש מגירות ודלתות, ובתוכן נמצאים גם הכספת והמיני בר של כל חדר. מעל להן מעמד מסנדות אקליפטוס לתליית בגדים".
במדבר אין צורך בשלמות
ארד, שהתחילה את דרכה כאדריכלית, מספרת שהגיעה לעיצוב פנים של מלונות במקרה. "גיליתי שאני אוהבת במיוחד לעצב מלונות, משום שמלון הוא מבנה גדול ומלא באפשרויות ופונקציות. מדובר במבנה שמאפשר ליצור קונספט ולתרגם אותו בשינויים קלים למספר רב של חללים. זה מרתק אותי גם משום שמלון הוא מקום שאנשים הולכים אליו בדרך כלל כשהם רוצים להעניק לעצמם חוויה. העיצוב שלי מושתת על יצירת החוויה הזאת. אני יוצאת לעיצוב מתוך סיפור ומה שחשוב לי זה החוויה של הלקוח, מה הוא ירגיש בבואו למלון. אני חושבת שעיצוב טוב אפשר למצוא בהרבה מקומות, אבל עיצוב שמעורר רגש הוא נדיר וקשה יותר למציאה".
אם לא היו לך אילוצים טכניים ותקציביים, מה היית משנה כאן?
"אני אוהבת מאוד את הפרויקט הזה ולומדת ממנו לקבל גם דברים שאינם מושלמים. אני חושבת שבמלון עירוני את מצפה שהכול יהיה טיפ-טופ, ואילו כאן, במדבר, יש איזושהי סלחנות. גיליתי שגם כשאני רואה שמשהו בביצוע לא מושלם, מבחינת הלקוחות זה בסדר גמור, זה נראה להם כאילו ככה הדברים אמורים להיות".
איך לדעתך תשפיע מגפת הקורונה על עיצוב מלונות בעתיד הקרוב?
"אני יכולה להגיד שבמלון קדמא דווקא היה ביקוש גם בתקופת הקורונה, משום שהבנייה שלו בקומה אחת מייצרת ריחוק גדול יותר מאורחים אחרים לעומת מלון רגיל, שבו אתה מצטופף עם אנשים נוספים במסדרונות ובמעלית. אני חושבת שהקורונה כנראה תשפיע עלינו לתקופה ארוכה קדימה, וזה אומר שיהיה ביקוש גדול יותר למקומות אירוח שמאפשרים פרטיות גדולה יותר, כמו חדר במלון שנפתח לבריכה פרטית או וילה שממוקמת במלון ומקבלת ממנו את השירותים, אבל מאפשרת הפרדה של המשפחה המתארחת מיתר האורחים. בנוסף אני חושבת שנראה ביקוש מוגבר לטבע. אמנם אנשים כמהים לחזור לעיר ולחוויה האורבנית, אבל בגלל החשש הגדול זה יתבצע יותר בדירות אירוח ופחות במלונות. אני רוצה להאמין שהתיירות תחזור לעצמה, אבל ברור שנצטרך לעשות את זה לאט ובזהירות".
