אחרי המתנה של שנה בשל מגיפת הקורונה, תתרחש בשבוע הבא תחרות האירוויזיון על במת מרכז הכנסים "Ahoy" ברוטרדם שבהולנד. למרות המתכונת המצומצמת ומגבלות הקהל המחמירות שהוטלו על התחרות השנה, מי שבכל זאת יצליחו להשיג כרטיסים ולצפות במופע יוכלו גם להנות מנופיה של אחת הערים המרשימות והמסקרנות ביותר באירופה מבחינה אדריכלית.
21 צפייה בגלריה
קערת המראות שתקום כמוזאון: Depot Boijmans Van Beuningen
(צילום: Ossip van Duivenbode)
עבור המעריצים הרבים שלא יוכלו לטייל בעיר בין ההופעות, יהיה זמין כפר אירוויזיון וירטואלי, שיהיה פתוח למבקרים מכל רחבי העולם. זו הגרסה המקוונת הראשונה אי פעם של כפר האירוויזיון, ובו באמצעות מפה תלת ממדית של רוטרדם, יהיה ניתן "לסייר" בין המבנים המרשימים.
רוטרדם היא העיר השנייה בגודלה בהולנד, אחרי אמסטרדם הבירה, ובשטחה נמצא גם אחד מהנמלים הגדולים והפעילים ביותר בעולם. בניגוד לערים אחרות בהולנד ששמרו על מרקמן ההיסטורי הציורי, רוטרדם מתאפיינת בחזות מודרנית ומחזיקה במוניטין של מעבדת אדריכלות ועיצוב שקשה להתעלם ממנה. זאת משום שנבנתה מחדש אחרי שהופצצה קשות במלחמת העולם השנייה בידי צבא גרמניה. המתקפה האווירית על רוטרדם, שהתרחשה ב-14 במאי 1940, החריבה כמעט לחלוטין את מרכז רוטרדם ופגעה גם בנמל שלה. 900 בני אדם איבדו את חייהם ו-85,000 נותרו ללא קורת גג לאחריה.
21 צפייה בגלריה
נהרסה במלחמת העולם השנייה והפכה למעבדת האדריכלות של אירופה: רוטרדם
(צילום: ShutterStock)
מי שמשוטט בעיר מרגיש כאילו נכנס לתוך קטלוג אדריכלות, בו מוצגים החלומות והניסיונות הנועזים של כמה מהאדריכלים המוכרים בעולם. "הדבר המעניין ברוטרדם הוא שהחידוש שלה באמת התרחש ללא שום תחושת סנטימנטליות למה שהלך לאיבוד. הריקנות שנשארה בדרך בעקבות ההפצצה הייתה הזדמנות לייצר התחלה חדשה", הסביר האדריכל ההולנדי ריינר דה גראף (Reinier de Graaf), בראיון לתוכנית החדשות של רשת PBS האמריקנית. דה גראף הוא שותף בכיר במשרד האדריכלים OMA, שנוסד בידי זוכה פרס הפריצקר רם קולהאס (Rem Koolhaas), שנחשב לאחד המשרדים החשובים והמשפיעים בשדה האדריכלות העולמי.
מנהטן ברוטרדם
משרדו של קולהאס בונה בכל קצוות תבל, אך אחד הבניינים המדוברים שהקים המשרד בעשור האחרון הוא ה"De Rotterdam" שבעיר: שלושה מגדלים בני 44 קומות שמאכלסים יחד משרדים, דירות, מלון, מסעדות ובתי קפה, ונראים כמו עיר אנכית. הפרויקט ממוקם על גדות נהר המאס ומשקיף לעבר גשר ארסמוס (Erasmus Bridge), או בכינויו "הברבור", בתכנונו של האדריכל בן ואן ברקל, עוד אחד מסמליה האדריכליים של רוטרדם.
De Rotterdam מתנשא לגובה 150 מטר ושטחו הוא 162,000 מ"ר. קשה שלא להבחין במאסה האדירה ששינתה את קו הרקיע של רוטרדם. ה-De Rotterdam הוא קומפלקס המגדלים הגבוה ביותר בהולנד ונדרשו 50 אלף מ"ר של זכוכית בכדי לכפות את חזיתותיו. "הדבר הכי חשוב בפרויקט הזה הוא התפיסה שלך לגבי גודלו ומסתו כשאתה נוסע מעל הגשר", אמר קולהאס בראיון לאחר השלמת המגדל ב-2013, לגארדיאן הבריטי. "חישבנו כיצד המבט ישתנה כשמתקרבים לבניין לאורך המסלול המתפתל".
ה-De Rotterdam שנדמה כאילו נלקח מנוף המגדלים של מנהטן, ספג גם ביקורת עם פתיחתו בשל גודלו המאסיבי שמרגיש זר בהולנד. עם זאת, הדבר לא מנע מהפרויקט לזכות ב-2014 בפרס הבניין הגבוה הטוב ביותר באירופה של המועצה לבניינים גבוהים וסביבת מגורים אורבנית (CTBUH).
קרן השפע וקערת המראות
אחד מהמבנים האיקוניים בשטחה של רוטרדם הוא בניין השוק, ה-Market Hall, פרי יצירתם של משרד האדריכלות MVRDV. המשרד, שהוקם ב-1993 והספיק לבנות עד היום ב-47 מדינות מסביב לעולם ולזכות בפרסים יוקרתיים, מתאפיין בצורניות המיוחדת שנראית גם ב-Market Hall - קשה גדולה ומאסיבית שסגורה משני צדדיה בקירות זכוכית.
עלותו של המבנה, שהפך לסמלה המסחרי החדש של רוטרדם כשנחנך ב-2014, הייתה 175 מיליון אירו. מבנה הקשת כולל בתוכו 228 דירות, שמתחת להן נמצא שוק אוכל מקורה ובו 96 דוכני מזון. חלק מחלונות הדירות פונים פנימה ומציצים אל החלל האדיר של שוק האוכל, דבר שללא ספק מייצר חוויית מגורים יוצאת דופן.
את חלקו הפנימי של המבנה מחפה יצירת אמנות אדירת מימדת, ששטחה 11 אלף מ"ר. היצירה, שנקראת "קרן השפע", מכילה דימויים מוגדלים של פירות, ירקות, דגים, פרחים וחרקים, נוצרה על ידי האמנים ארנו קואנן (Arno Coenen) ואיריס רוסקאם (Iris Roskam). היא נוצרה תוך שימוש בטכנולוגיות תלת מימד דיגיטליות, והודפסה על גבי 4,000 לוחות אלומיניום מחוררים. נקודת המבט המרשימה ביותר על המבנה היא בערב, כאשר אור בוקע מהחלל הפנימי של הקשת ומעצים את יופיה של היצירה.
מבנה מרשים נוסף בתכנון משרד האדריכלים MVRDV, ייחנך אמנם רק בספטמבר הקרוב, אך כבר ניתן ניתן להתרשם ממנו. מדובר בבניין המוזיאון Depot Boijmans Van Beuningen, שיהיה מחסן האמנות הראשון בעולם וינגיש לציבור יצירות אמנות שהיו חבויות במחסני המוזיאונים.
גם במקרה של המוזיאון הזה, באה לידי ביטוי הצורניות הייחודית האופיינית לאדריכלי MVRDV. חזית הבניין, שצורתו מזכירה קערה, עטופה ב-1,664 לוחות ריפלקטיביים שמתפרסים על פני שטח של 6,609 מ"ר. החזית המיוחדת משקפת את המרחב הציבורי שסובב את הבניין, ומשתנה בהתאם למה שקורה בו ולמזג האוויר. מראש הקערה מבצבצים עצים, שם עתידים לקום מסעדה וגן רחב ידיים.
בית הקוביות
המבנה המסוקר ביותר של רוטרדם הוא כנראה "בית הקובייה" (Kubus Woningen) של האדריכל ההולנדי פיט בלום (Piet Blom). מדובר למעשה במספר דירות מגורים בצבעי אפור וצהוב, שנחנכו בשנות ה-80 של המאה ה-20.
כל דירת קובייה בנויה כך שפאה אחת שלה פונה מטה אל הרחוב ופאה אחרת פתוחה אל אור השמש. לפני שבנה את הקומלפקס המעניין ברוטרדם, האדריכל מימש את רעיון בתי הקובייה שלו בעיר הלמונד שבהולנד.
פרות על המים
במקביל לאדריכלות החדשנית שנועדה לשרת את בני האדם, ניתן למצוא בנמל רוטרדם מבנה עם תפקיד לא שגרתי ומעניין: חווה צפה לייצור מוצרי חלב. מדובר במבנה ראשון מסוגו בעולם שקם במאי 2019. "דיירות" החווה הן עדר של למעלה מ-30 פרות שחיות בחלקו העליון של המבנה בגינה מקורה. באמצעות גשר צר הפרות יכולות לחצות לצד השני של הרציף ולהנות מחלקת דשא שמיועדת עבורן.
מאחורי היוזמה למבנה יוצא הדופן עומדת חברת Beladon, חברה המתמחה בארכיטקטורה שצפה על המים, והמבנה עצמו תוכנן על ידי משרד האדריכלים סטודיו גולדסמית' (Goldsmith). החווה הצפה הוקמה מתוך הרעיון להחזיר את החקלאות לעיר וכך לצמצם את המרחק בין ייצור המזון לצרכנים העיקריים שלו ולחסוך את הובלת המזון, וחלק גדול מהתזונה שלהן נשען על שאריות אורגניות מהעיר.
יוזמי הפרויקט מסבירים שהרווחה של הפרות ותנאי המחייה שלהן עומדים בראש סדר העדיפויות שלהם. עם זאת בתחילת החודש התרחש מקרה בו אחת מהפרות בחווה נפלה למים, בעקבות מתנדב ששכח לסגור את אחת מגדרות החווה. מכבי האש שהוזעקו למקום חילצו את הפרה, אך האירוע העלה קריאות לסגירת המקום מצד המפלגה לזכויות בעלי החיים בהולנד.
